שיח השדה/ברכות/כא/א
שכן נהנה. לכאו' הרי פירכא מסברא מכניסין לתוך הק"ו, ואפשר לפרש שכן נהנה שייך לברך אחר שנהנה וכן שכן חיי עולם שייך לברך לפני' אך לקמן ל"ה א' משמע איפכא כשהוא רעב מברך כו' וצ"ע:
רש"י ד"ה ה"ג והרי ברהמ"ז לפני' כו'. צ"ע לגי' זו אמאי לא פריך מרישא דברכות ק"ש, וגם דמברהמ"ז לפני' ל"ק כ"כ די"ל דבעי תרתי שלא יהו כל הצבור כו' וגם במלכות שמים איכא קפידא בהא וכדמשמע לישנא אבל בברכת סעודה שאינה בצבור אין בכך כלום אבל מברכות ק"ש לא הו"מ לשנויי הכי וצ"ע:
תד"ה והרי וא"ת כו'. עי' בחדושי רעק"א ז"ל מה שהקשה, אמנם באמת לפום סוגיין דידן לא יתכן כלל לפרש דק"ש וברהמ"ז מברך בדבור וכשי' הירושלמי דא"כ למ"ד הרהור כדבור אמאי נדחה איסור דבע"ק משום ק"ש וברהמ"ז דאורייתא הא יכול לקיים בהרהור ול"ד כלל למש"כ התוס' דלרבינא כיון דהרהור כדבור דמי צריך בק"ש וברהמ"ז טפי להרהר מתפלה כיון שהם דאורייתא דודאי צריך טפי מלא לומר כלום אבל לא להוציא בשפתיו כיון שיכול להרהר וזה מותר בבע"ק כדאשכחן בסיני וע"כ דגם ק"ש מהרהר וזה כונת התוס' לעיל כ' ב' ד"ה בע"ק שכ' כדמשמע בגמ', וזה הכרח לרבינא וממילא גם לר"ח מוכרח דאי לר"ח מהרהר ברכות ל"ל להקשות דאי ס"ד הרהור כדבור דמי יוציא בשפתיו דע"ז מצי רבינא לתרוצי כדאשכחן בסיני הו"ל להשיב בפשיטות דא"כ אמאי מוציא ק"ש בשפתיו הא סגי בהרהור. ואין לומר דבאמת הא בהא תליא ואי הרהור כדבור מתפרש מתני' דמהרהר ק"ש ואי הרהור לאו כדבור מהרהר ברכות הו"ל לר"ח לפרושי ולא למסתמה וע"כ דגמ' דידן מפרש דמהרהר ק"ש ומה שהוכיח רבנו יונה ממסקנא משום דשם מפורש טפי. אמנם שיטת הירושלמי דמהרהר ברכות הוא דעת ר"מ לקמן כ"ב א' דק"ש וברהמ"ז מוציא בשפתיו וברכותיהן מהרהר וכדמוקי לה בהדיא בירושלמי כר"מ ור"מ ע"כ ס"ל הרהור לאו כדבור דמי דאי כדבור יהרהר ק"ש ומה שמהרהר ברכות צ"ל דס"ל דאף בדרבנן חייבוהו להרהר וכדמסקי' בשמעתין לר"ח דבברהמ"ז דאורייתא חייבוהו להרהר אף דלאו כדבור דמי ול"ש טעמא דשלא יהו כל העולם כו' ה"נ ס"ל אף בדרבנן.
ויל"ע לרבינא מאי פריך דאי ס"ד לאו כדבור דמי למה מהרהר הרי חזינן לר"מ דע"כ ס"ל לאו כדבור דמי ואפ"ה חייבוהו להרהר י"ל דרבינא לא ס"ל לחלק בין דאורייתא לדרבנן לענין הרהור ולהכי לר"מ א"ש דס"ל דבדאורייתא דאין תקנת עזרא דוחה אותה מוציא בשפתיו ובדרבנן דנדחה חייבוהו עכ"פ להרהר אף דלאו כדבור דמי אבל במתני' דס"ל דתק"ע דוחה אף דאורייתא ומ"מ חייבוהו להרהר א"כ גם בדרבנן למה לא חייבוהו להרהר אף שאינו יוצא בזה, ולפ"ז רישא דמתני' דלא כר"מ ודלא כר"י והא דפשיטא באמת לגמ' דידן דמתני' לא מתפרשת כר"מ וכשיטת הירושלמי י"ל משום דמיירי בק"ש וקסתים בע"ק מהרהר ואינו מברך משמע דק"ש מהרהר אבל אינו מברך, ומש"כ הרש"ש לקמן כ"ב א' צע"ג:
 |
ספרי רבנו הגר"ח קניבסקי זללה"ה מונגשים לציבור בהורמנא דמרן זללה"ה (הזכויות שמורות) |