שיח השדה/ברכות/יד/א
א"ר אידי כו' אסור לו לאדם לעשות חפציו קודם שיתפלל שנא' צדק לפניו יהלך וגו'. וגי' הרי"ף והרא"ש אסור לו לאדם לצאת לדרך קודם שיתפלל [וכ"ה גי' הטור והרמב"ם ומה שפסקו דגם אסור לעשות חפציו הוא משום סוגיא דלעיל ה' א' על תפלתי שתהא סמוכה למטתי וכ"כ הגר"א (סי' פ"ט) ודלא כמעדני יום טוב ] והק' הבית יוסף דלקמן ל' א' פליגי תנאי הצריך לצאת לדרך לפני זמן ק"ש אם עדיף להתפלל וכשיגיע זמן ק"ש יקרא או מסמך גאולה לתפלה עדיף ויתפלל אע"פ שלא יקרא מעומד אלמא דמותר לצאת לדרך לפני שיתפלל. ותי' בשם מהר"י אבוהב דסוגיא זו כמ"ד דצריך להתפלל קודם [אע"ג דהוא ג"כ לא אמר אלא משום שלא יוכל להתפלל מעומד הא לא"ה הי' מתפלל אח"כ היינו כדי לסמוך גאולה לתפלה].
וצ"ע א"כ מאי פריך שם על הא דאסור ליתן שלום קודם שיתפלל מדתנן בפרקים שואל מפני הכבוד פירש"י וק"ש קודם תפלה הוא ומאי קושיא דילמא מיירי שהשכים והתפלל קודם ק"ש וי"ל כיון דמתני' סתמא קתני לא ניחא לי' לאוקמי בהכי דאם אסור לצאת לדרך לפני שיתפלל א"כ ימתין ויסמוך אח"כ גאולה לתפלה ויתפלל ג"כ מעומד. והט"ז תי' דכיון שהוא עדיין עמוד השחר ואינו עדיין עיקר זמן תפלה מותר לצאת ובשמעתין מיירי אחר הנץ החמה. ויל"ע דלענין לאכל לפני התפלה כ' הרמב"ם (פ"ו מתפלה ה"ד) דמעמוד השחר אסור לטעום כלום ומ"ש הכא דשרי מעמוד השחר וי"ל דשאני באכילה דילפי' מדכתיב ואותי השלכת אחרי גוך וא"כ אפי' אכל לפני עיקר זמן תפלה מ"מ מתפלל אחר שנתגאה וכן למאן דיליף מלא תאכלו על הדם אסור לאכל לפני שיתפלל על דמו וכיון שיכול להתפלל מעה"ש אסור אבל כאן שאין האיסור רק משום שאסור להתעסק משום חיוב תפלה שמא ישכח להתפלל אמרי' דכיון שעדיין אינו עיקר זמן התפלה אין לאסור: