שיח השדה/בבא מציעא/ל/ב
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מעבר לתחילת הדף
תד"ה אפקרה. וי"ל דה"נ הוו שלשה. אע"ג דהשלשה שמעו שאמר לכ"ע מפקרנא ולך לא מפקרנא וזה אינו הפקר רק הגמ' מסיק דמילתא בעלמא הוא דאמר וכונתו הי' להפקיר הפקר גמור רק שהוא יסבור שלא הפקיר אבל מ"מ השלשה שמעו לשון כזה דלא מהני ומשמע מזה דא"צ שהשלשה ידעו שהוא הפקר אלא סגי שישמעו לשון הפקר, ואילו ממש"כ התוס' אח"כ התם אנן סהדי דמפקר להו כו' מבואר דא"צ ששלשה ישמעו ההפקר רק כיון דאנן סהדי הוי כידעו בו שלשה בההפקר וסגי וזה סותר להנ"ל לכאו' וצ"ע:
 |
ספרי רבנו הגר"ח קניבסקי זללה"ה מונגשים לציבור בהורמנא דמרן זללה"ה (הזכויות שמורות) |