שיחה:תנ"ך/ויקרא/יז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פסוק ד[עריכה]

דם יחשב לאיש ההוא[עריכה]

וברש"י: כשופך דם האדם שמתחייב בנפשו (תנחומא יב).

נתקשיתי טובא מדוע התורה משווה את שחוטי חוץ בדווקא לרוצח, וכי אין עוד עבירות שעונשן כרת וניתן להשוותן לשחוטי חוץ, ומהו עומק ההשוואה לרוצח (אשר הוא משלשת העבירות החמורות).

וראיתי מביאים בשם האמרי שפר שאכן אין הכוונה שדינו כשוחט האדם, שהלא השוחט האדם מיתתו בסייף ואילו זה מיתתו בכרת, אלא לפי שכשהתיר הכתוב לשחוט בהמות אמר שהוא כשופך מים, כמו שכתוב (דברים יב, טז) "רק הדם לא תאכלו, על הארץ תשפכנו כמים", לכך אמר שבאופן שנאסרה שחיטתן, נחשב כשופך דם ומתחייב בנפשו, עכ"ד. ומיושב במקצת.

[ובעצם קושיית האמרי שפר שהשוחט אדם מיתתו בסייף ואילו זה בכרת, ראיתי יישוב לזה בשם הבכור שור, שההשוואה היא שכפי שההורג אדם בלי עדים והתראה מתחייב כרת, כן הדין כאן.] הארות חיים (שיחה) 13:45, 12 באפריל 2021 (IDT)

"שכפי שההורג אדם בלי עדים והתראה מתחייב כרת". זהו חידוש גדול, ומנ"ל מקור די"ז. בן עזאי (שיחה) 17:33, 12 באפריל 2021 (IDT)

פסוק ט[עריכה]

ונכרת האיש ההוא מעמיו[עריכה]

וברש"י: זרעו נכרת וימיו נכרתין.

וביאר בשפ"ח הקצר בשם הנח"י: הא דלא פירש זה לעיל (פסוק ד), משום דלעיל כתיב "מעמו" שהוא לשון יחיד, וכאן כתיב "ונכרת וגו' מעמיו" בלשון רבים, וקאי גם על הבנים.

נתקשיתי האם כוונתו היא שבאמת ישנם ב' סוגי כרת, הכרת דלעיל פס' ד בשוחט מוקדשין מחוץ לעזרה, שנכתב בו "ונכרת האיש ההוא מקרב עמו", שם באמת זהו כרת שאין זרעו נכרתין, ואילו כאן במקטיר איברים בחוץ אף זרעו נכרת, ולכן כאן מודגש "מעמיו". או דלמא שאין שני סוגי כרת, ורק מה שרש"י הזכיר את ענין זה ש'זרעו נכרת' כאן ולא לעיל, הוא משום שכאן זה מפורש בפסוק, ולכן רש"י העדיף לבאר זאת כאן, אך באמת אין שני סוגי כרת. וכן מסברא אינו חמור המעלה בחוץ יותר מהשוחט בחוץ. הארות חיים (שיחה) 13:45, 12 באפריל 2021 (IDT)

פסוק יג[עריכה]

אשר יצוד ציד חיה או עוף[עריכה]

וברש"י: א"כ למה נאמר "אשר יצוד", שלא יאכל בשר אלא בהזמנה זאת (חולין פד.).

וביאר בשפ"ח הקצר בשם הרא"ם: ר"ל כאילו הוא צד, שאינה מזומנת לו. כלומר שלא יאכל בשר תדיר, שלא יעני.

יל"ע מדוע אנו כיום לא חוששים לזה ואוכלים בשר עוף וכדו' בתדירות גבוהה יותר מאשר אילו היינו צדים אותם. ואולי משום שזה בריא - לא חששו לזה מחמת הצורך הבריאותי, ולפי"ז התורה דיברה כשאינו נצרך לבריאותו, ודוחק קצת. עוד ניתן לומר שכוונת רש"י היא דווקא לבשר בקר, ואילו אווזים ותרנגולים נתרבו בנפרד, וכתחילת דברי רש"י, ואכן בהם ליתא לדרשה זו, ודו"ק, ועיין בזה. הארות חיים (שיחה) 13:45, 12 באפריל 2021 (IDT)