שיחה:תנ"ך/ויקרא/ו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פסוק ב[עריכה]

זאת תורת העולה, היא העולה[עריכה]

וברש"י: ... וללמד על הפסולין איזה אם עלה ירד ואיזה אם עלה לא ירד, שכל 'תורה' לרבות הוא בא, לומר תורה אחת לכל העולים ואפילו פסולין, שאם עלו לא ירדו. היא העולה - למעט את הרובע ואת הנרבע וכיוצא בהן, שלא היה פסולן בקדש, שנפסלו קודם שבאו לעזרה.

הסתפקתי מה יהיה הדין לרש"י כשנרבע בעזרה, שלכאו' בכה"ג הוי פסולו בקודש, וצריך להשתנות דינו שאם עלה לא ירד. שוב הראוני בתוס' בזבחים סח: ד"ה אמר רב שהקשו כן על רש"י, ולכן חלקו עליו ונקטו ש'פסולו בקודש' הכוונה היא שאירע פסול משנשחט ונתקדש בקדושת כלי. וניתן ליישב את דעת רש"י, שגם נרבע בעזרה אינו נחשב פסולו בקודש, משום שהפסול אינו תלוי בקודש דווקא, ולכן לא מתייחסים לכך שבמקרה הוא קרה בקודש. ודווקא פסולים ששייכים במהותם לקודש – דינם אם עלה לא ירד. שוב הראוני כן ברמז בחידושי הגרי"ז סטנסיל שם. הארות חיים (שיחה) 02:27, 25 במרץ 2021 (IST)

ואש המזבח תוקד בו[עריכה]

הקשו בקובץ 'עיון הפרשה': בגמ' (יומא כא:) איתא שירדה אש מן השמים על המזבח, ואעפ"כ היתה מצוה להביא אש מן ההדיוט. וצ"ע אמאי לא נמנה נס זה בהדי ניסי ביהמ"ק (אבות פ"ה מ"ה). ונראה ליישב עפ"י מה שזכורני שמבארים שנמנו שם רק ניסים שהיו על דרך השלילה, שמעולם לא היה וכו', שבהם הנס גלוי יותר ומוכח. הארות חיים (שיחה) 02:27, 25 במרץ 2021 (IST)

פסוק ג[עריכה]

ולבש הכהן מדו בד ומכנסי בד ילבש על בשרו[עריכה]

וברש"י: על בשרו - שלא יהא דבר חוצץ בינתים.

ופירש בעיקר ש"ח: על בשרו קאי אתרוייהו, אכתונת ומכנסים.

נתקשיתי שלכאו' 'על בשרו' אזיל רק על המכנסיים, וכן בטעמים יש הפסק בין 'ולבש הכהן מדו בד' לבין 'ומכנסי בד ילבש על בשרו'. ועוד שהלא במציאות המכנסיים עצמם חצצו בין הכתונת לבין הגוף, וא"כ ניתן לומר שאין כלל דיני חציצה בכתונת אלא רק במכנסיים. אכן כמובן ניתן לדחות זאת, שהמכנסיים שהינם חלק מהד' בגדים אינם חוצצים, אך דבר אחר כן יחצוץ [היינו מתחת לכתונת כשאינה נגד המכנסיים, או חציצה בנוסף למכנסיים - היינו שיש גם דיני חציצה בין בגד לבגד, ועיין בזה].

והשפ"ח מביא מהרא"ם שההוכחה ש'על בשרו' אזיל אתרויהו, דאי על מכנסים לבד, היה לו לכתוב "ולבש הכהן מדו בד ומכנסי בד על בשרו", 'ילבש' למה לי, אלא דקאי נמי א'מדו' שהוא הכתונת.

ולא זכיתי להבין, דלכאו' הוא להיפך, שאם לא היה כתוב 'ילבש', היה קאי ה'על בשרו' גם על הכתונת, וכעת שיש הפסק 'ילבש', נראה שהוא דין מיוחד במכנסיים. אכן ודאי שהדין דין אמת שיש חציצה גם בכתונת, וכמבואר בגמ' בזבחים יט. שהיא מקור דברי רש"י, שתפילין של יד חוצצות בין הכתונת לבשר ואסורות. עוד מבואר שם שגם בין השֵעַר למצנפת יש איסור חציצה, ואילולי שהתפילין של ראש לא היו במקום המצנפת היה אסור להניחן, ומבואר שדין זה אינו רק במכנסים וכתונת, אלא גם בשאר ד' בגדים, ומסתבר שגם בכל ח' בגדים של כהן גדול, ועיין. ויש לדון (כנ"ל בסוגריים) אם יש גם דין חציצה בין בגד לבגד. וכן יתכן שאם המכנסיים יהיו ארוכים מעבר לנצרך - יהוו חציצה בין הכתונת לגוף, ועיין בזה.

שוב ראיתי מביאים שהפמ"ג (או"ח סי' כז א"א סק"ו) רוצה לומר שאין חציצה בין בגד לבגד [אך יתכן שכוונתו לחציצה בגוף בין שני בגדים, וכפי שמביא מהציץ והתפילין של כה"ג, עי"ש]. וכן נוקט הבית הלוי (ח"א ס"ג אות ג), שאין חציצה בין בגד לבגד. והאבן האזל (פ"י מכלי המקדש ה"ט בסופו) נוקט שיש בזה מחלוקת בבלי וירושלמי, ודעת הרמב"ם שאינו חוצץ. הארות חיים (שיחה) 02:27, 25 במרץ 2021 (IST)

פסוק ד[עריכה]

ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים והוציא את הדשן וגו'[עריכה]

וברש"י: ופשט את בגדיו – אין זו חובה אלא דרך ארץ, שלא ילכלך בהוצאת הדשן בגדים שהוא משמש בהן תמיד, בגדים שבשל בהן קדרה לרבו אל ימזוג בהן כוס לרבו, לכך ולבש בגדים אחרים, פחותין מהן (יומא כג:).

נתקשיתי בזה, שהלא העבודה הקודמת שהפסוק מדבר בה היא תרומת הדשן, ואכן ישנם כמה הבדלים בין תרומת הדשן להוצאת הדשן, זה חובה כל יום וזה רק כשמתמלא התפוח, ועוד, אך לכאו' שניהם מלכלכים, וא"כ מדוע דווקא ביניהם כתבה התורה להחליף בגדים. ומילא להשיטה שהוצאת הדשן אינה צריכה כלל בגדי כהונה, א"כ זהו החילוק ביניהם [וכעי"ז הביא המאירי (יומא כג: ד"ה נאמר) בשם יש מפרשים, שבתרומת הדשן צריך להחליף לבגדי כהונה פחותים, ואילו בהוצאת הדשן אין צריך כלל בגדי כהונה].

ותירצו לי שתרומת הדשן שהיא רק כשיעור מחתה ליום – איננה מלכלכת כ"כ, ולכן יכל להשאר עם בגדיו הרגילים, ורק הוצאת הדשן שהיא הרבה דשן, בזה הוצרך להחליף לבגדים פחותים. שוב ראיתי בחומש 'מקרא מפורש' שהביאו כן בשם רש"י ביומא יב: (ד"ה את), וז"ל: את השחקין - שאף השחקין כשרים לעבודה. ואני שמעתי להביא שחקים דוקא משום בגדים שבשל בהן קדרה לרבו לא ימזוג בהן כוס לרבו. ואין נראה בעיני דבשלמא גבי הוצאת הדשן אמרינן לקמן (דף כג:) הכי מפני שהבגדים מתבזים ומתלכלכין בהן אבל תרומת הדשן שאינו אלא מלא מחתה ליום כדאמרינן במסכת תמיד (דף ד.) ואין שם לכלוך בגדים, עכ"ל.

ובחומש הנ"ל הביאו מהרמב"ם (תמידין ומוספין פ"ב ה"י) שגם תרומת הדשן נעשית בבגדי כהונה פחותין, וגם בהם שייך הטעם של הוצאת הדשן. וכ"כ החינוך (מצוה קלא) שמהוצאת הדשן יש ללמוד גם על תרומת הדשן [וזוהי ג"כ השיטה שהביא רש"י ביומא הנזכר ודחאה]. וכתב הכסף משנה שלפ"ז יתפרש "ופשט את בגדיו" – שכבר משעה שהרים את הדשן קודם לכן, פשט את בגדי הכונה הרגילים ולבש בגדים אחרים. וע"ע במהר"י קורקוס ולחם משנה ושאר נושאי כלי הרמב"ם שהאריכו בענין זה. הארות חיים (שיחה) 02:27, 25 במרץ 2021 (IST)

פסוק ה[עריכה]

חלבי השלמים[עריכה]

וברש"י: אם יביאו שם שלמים. ורבותינו למדו מכאן עליה, על עולת הבוקר השלם כל הקרבנות כולם, מכאן שלא יהא דבר מאוחר לתמיד של בין הערבים.

וביאר בשפ"ח הקצר בשם הקצור מזרחי: דרשי 'השלם' [אוצ"ל: 'השלמים'] מלשון השלמה, דה"א דהשלמים מיותר.

נראה להוסיף בטעם הדבר שרבותינו נטו מן הפשט הפשוט וביארו שאין הכוונה כאן לקרבן שלמים אלא לעולת בין הערביים שהיא השלמת היום, משום שהוקשה להם מדוע הפסוק מזכיר כאן דווקא קרבן שלמים ולא חטאת ואשם, ולכן דרשו 'שלמים' מלשון 'השלמה'. והנה באונקלוס תרגם: ויסק עליה תרבי נכסת קודשיא. היינו שלא פירש כדרשת ההשלמה, אך גם כן אינו מזכיר את קרבן השלמים אלא כותב בלשון כללית - "נכסת קודשיא". ועיין בזה.

ובעצם דברי רש"י בשם רבותינו, בתחילה כשלמדתי זאת הבנתי כוונתו, שקרבן תמיד של בין הערבים הוא הינו השלמת הקרבנות של אותו יום, ועליו ישלימו את כל הקרבנות כולם. אכן לפי"ז נתקשיתי טובא מדוע רש"י כותב: על עולת הבוקר השלם כל הקרבנות כולם, והלא זוהי עולת בין הערבים. וראיתי מבארים זאת על פי רש"י בפסחים (נח:), והיינו ש'על' [-אחרי] עולת תמיד של שחר, שהיא ה'עולה' המוזכרת בתחילת הכתוב, תשלים את כל קרבנות היום, ולא על עולת התמיד של בין הערבים, ומכאן שאין מקריבים שום קרבן לאחר תמיד של בין הערבים. הארות חיים (שיחה) 02:27, 25 במרץ 2021 (IST)