שיחה:תנ"ך/בראשית/יז

פסוק כא

למועד הזה בשנה האחרת

צ"ע לגבי זמן לידת יצחק, דמחד אמר לו הקב"ה [יז כא] ואת בריתי אקים את יצחק אשר תלד לך שרה למועד הזה בשנה האחרת, מבואר שנולד בתאריך שציווהו הקב"ה על המילה, ומאידך [יח י] בשלישי למילתו באו המלאכים ואמרו לו שוב אשיב אליך כעת חיה, מבואר שנולד בתאריך בשורת המלאכים שהיה שלושה ימים לאחר מכן, וכן [יח יד] אמר לו הקב"ה למועד אשוב אליך כעת חיה, ולכאורה הפירוש בתאריך זה.

ויש לדחות דלמועד היינו למועד שקבעתי, ולכן לא אמר למועד הזה כמו שאמר לעיל, וכן פירש רש"י שם, אלא שפירש למועד שקבעתי אתמול, וצ"ע דכיון שהיה בשלישי למילתו הוה ליה למימר שלשום, וי"ל דכשם שיש מחר שהוא לאחר זמן [רש"י שמות יג יד], כך יש אתמול שהוא לפני זמן.

ואכתי יקשה ממה שאמרו המלאכים כעת, וצ"ל דזהו מה שהמשיך רש"י וכתב שפסח היה ולמה הוצרך לפרט זה, אלא דאף שהיה תאריך אחר, מ"מ יצדק לומר כעת דהיינו כעת הזו שפסח היה. (הרב מנחם מלר שליט"א, כולל חזון איש) תורת רבני זמנינו (שיחה) 22:17, 10 בדצמבר 2022 (IST)

פסוק כד

ואברהם בן תשעים ותשע שנה בהמלו בשר ערלתו

בענין הקושיא המפורסמת כיון שקיימו האבות את כל התורה כולה למה לא מל אברהם את עצמו קודם שנצטווה, ונאמרו בזה כמה וכמה תירוצים.

א. מטו משמיה דהגרי"ז דקודם שנצטוה אין כאן כלל שם ערלה ואין זו מצוה כלל.

ב. כיון שתוכן המצוה הוא ברית וברית לא תיתכן רק בין שנים, קודם שציוה הקב"ה אין כאן מעשה כריתת ברית, [אמנם העירו שאף השבת והתפילין הם ברית ואפ"ה קיימם, וצ"ל באופ"א שודאי שייך קיום מצוה אף בלא ברית, אלא שלכן העדיף לקיים לאחר שיצטווה, וידע או חשש שיצטווה].

ג. דינו כנכרי ומילת נכרי פסולה, אמנם יל"ע א"כ היאך שחט הרי שחיטת נכרי פסולה, וע"כ לענין נכרי שחיטה זו כשרה וה"ה לענין מילה, אבל י"ל באופ"א דידע ברוח הקודש שיצטוה על המילה או שחשש לכך, ואם ימול את עצמו בעודו פטור מהמילה לא יצא ידי חובה לאחר שיצטוה כישראל שנימול ע"י נכרי שלא יצא. ד. ידע ברוח הקודש או שחשש שיצטוה על המילה, וגדול המצווה ועושה מאינו מצווה ועושה.

ה. לא קיימו כל התורה רק לאחר שנצטוה על המילה, אמנם ברש"י מבואר לא כן שפירש התהלך לפני והיה תמים, שאם תמול תהיה תמים בכל המצוות, משמע שקיים כבר את המצוות. (הרב מנחם מלר, כולל חזון איש) תורת רבני זמנינו (שיחה) 22:02, 7 בנובמבר 2022 (IST)