שיחה:תנ"ך/במדבר/ט

פסוק א

בחדש הראשון

וברש"י: מפני שהוא גנותן של ישראל שכל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר לא הקריבו אלא פסח זה בלבד.

וביאר בעיקר שפ"ח (ומקורו בש"ח): והטעם שלא עשו הוא מחמת שהיו אצלם קטנים שלא נימולו כי לא מלו אותם בדרך, והם גרמו זאת לעצמם בחטאם שהיו יכולין ליכנס לארץ בג' ימים.

ונתקשיתי לפי"ז מדוע פעם אחת כן עשו את הפסח - בשנה השנית, והלא כבר אז נולדו קטנים שלא נימולו. ועוד שרש"י בפר' בא (שמות יב, כה) כתב שתלה הכתוב מצוה זו דקרבן פסח בביאתם לארץ, ולא נתחייבו במדבר אלא פסח אחד שעשו בשנה השנית על פי הדיבור. ומשמע שכלל לא נתחייבו במדבר בקרבן פסח. שוב ראיתי שמקור השפתי חכמים הוא בתוס' בקידושין לז: (ד"ה הואיל), ושם כתב שבאמת את הפסח שעשו היה זה עפ"י הדיבור, וא"כ מיושב איך עשו אותו למרות שהקטנים לא נימולו. ובאמת לא נתחייבו בשאר השנים, אך היתה עליהם תביעה שאם היו נכנסים מיד היו מקיימים מצוה זו. הארות חיים (שיחה) 09:00, 1 בפברואר 2021 (IST)

פסוק ז

למה נגרע

כתב החזקוני, ז"ל: למה אין אנו רשאין לאכול קדשים בטומאה, הרי אשתקד אכלנו הפסח במצרים אפילו בטומאה, והטעם שעדיין לא הוזהרו, עכ"ל.

ומשמע בדבריו שה"למה נגרע" הינו ביחס אליהם עצמם בשנה שעברה, ולא כהפשטות שהכוונה היא שניגרע כלפי שאר עם ישראל. אמנם בלשון הפסוק שמסיים: "לבלתי הקריב... בתוך בני ישראל", משמע לכאו' שאכן ה'ניגרע' הינו כלפי בני ישראל, ושלא כפירושו של החזקוני, ועיין בזה. הארות חיים (שיחה) 09:00, 1 בפברואר 2021 (IST)

פסוק י

או בדרך רחוקה

וברש"י: פסח שני מצה וחמץ עמו בבית ואין שם יו"ט ואין איסור חמץ אלא עמו באכילתו.

המנחת חינוך (מצוה שפא) מקשה מהיכן חידש רש"י שאסור לאכול חמץ יחד עם הפסח, ועיין בזה משך חכמה כאן. אולם ידוע התירוץ בשם מרן בעל האבי עזרי זצ"ל (מופיע בספרו בסוף הל' חמץ ומצה) שכוונת רש"י היא להיפך, שאין איסור חמץ אלא מותר לאכלו עמו, ולק"מ.

אמנם שמעתי שהרב יונגרייז זצ"ל (ר"מ בישי' אור ישראל) העיר על דברי האבי עזרי מרש"י בסוכה דף מז: שמשמע שם שאסור בחמץ יחד עמו, ז"ל רש"י (ד"ה ופנית): פסח שני אינו אסור בחמץ אלא שטעון מצה למצוה ואוכל חמץ מיד, עכ"ל. ולכאו' כוונת רש"י היא שאוכל חמץ מיד לאחר אכילת המצה, אך לא יחד עמה. עוד העירו שאף ברש"י כאן לא משמע כ"כ כדבריו, דלדברי האבי עזרי מה בא רש"י להוסיף בלשונו "אלא עמו באכילתו", ומדוע לא היה מספיק הלשון "ואין איסור חמץ". ועיין בזה. הארות חיים (שיחה) 09:00, 1 בפברואר 2021 (IST)