שיחה:שאגת אריה/א
הלכתא כרב באיסורי[עריכה]
כתב רבינו: וכיון דרב סבירא ליה כר' אלעזר דקריאת שמע דאורייתא הוה ליה שמואל יחידאה לגבייהו, עכ"ל.
ותמוה הלא קיימא לן דהלכתא כרב באיסורי, ואם סבירא ליה לרב שקריאת שמע דאורייתא למה הוצרך רבינו לטעם דהוה ליה שמואל יחידאה לגבייהו ולא אמר בפשטות שרב ושמואל הלכה כרב באיסורי.
ובאמת בספר משרת משה (עטייה) (פ"ב מק"ש הי"ג) תמה מפני מה הוצרכו המפרשים לתת טעם להא דפסקו דלא כשמואל, הא קיי"ל כשמואל בדיני ולא באיסורי. ומבואר שהוא נקט גם כן שקריאת שמע הוה ככל איסורי בעלמא [ועיי"ש מה שיישב דלא אמרינן הכי אלא רק גבי פלגותת רב ושמואל, אך מכל מקום לדברי השאג"א הרי שוב הויא פלוגתת רב ושמואל והלכה כרב].
אמנם יעויין ביפה ללב (או"ח סימן סז ס"א) שיישב את קושיית המשרת משה על פי דברי הר"ן בנדרים (פח:) שכתב בשם הנגיד רבינו שמואל הלוי בשם רב עמרם גאון שאף במקום שנחלקו לענין איסור, מכל מקום כיון דעיקר פלוגתייהו בדינא תלי נקטינן כשמואל, ואם כן הוא הדין לענין קריאת שמע כיון דעיקר פלוגתייהו בדינא תלי.
ולא זכיתי להבין מדוע עיקר פלוגתתם לענין קריאת שמע בדינא תלי. ומכל מקום יש לומר שכן דעת השאגת אריה ולכן הוצרך ליתן טעם אחר דהוה ליה שמואל יחידאה לגבייהו. מי אדיר (שיחה) 12:00, 1 במאי 2018 (UTC)
- הן אמת שהנפק"מ לענין איסור [באופן דאיכא ספק], מ"מ עיקר המחלוקת היא באם איכא חיוב מה"ת או לא דהוי דינא, [קצ"ע למש"כ הרא"ש ר"פ שור שנגח ד' וה' דטעמא לפי שרב דן באיסורי וא"כ לכאו' ל"ש אלא דבלא"ה שמא לס"ל כהר"ן]. אורח.
- יעויין תוספות ברכות (כו. ד"ה טעה) שכתבו על מה שאמרו בגמרא שם טעה ולא התפלל ערבית מתפלל בשחרית שתים וז"ל: וא"ת והאמר רב לקמן תפלת ערבית רשות וקיימא לן כוותיה באיסורי. מבואר שאף נדון זה אם חייב בתפילת ערבית חשיב איסורי וכיו"ב לענין קריאת שמע. ואין לומר שאף התם אין הנדון על גוף החיוב אלא אם עבר ולא התפלל אם צריך לשוב ולהתפלל או לא וזה דמי לאיסור במקום ספק, שמלבד שיש לדון על עצם הדמיון יעוי' עוד בתוס' הרא"ש (ברכות כז: ד"ה רב) וכ"ה באור זרוע (הל' תפילה פז) ועוד, שהביאו פסק ר"ח דהלכה כרב דאמר תפלת ערבית רשות דהלכתא כרב באיסורי ותפלה איסורא הוא. ומשמע שאף עיקר הנדון אם חייב להתפלל או לא הוה איסורי ואם כן הוא הדין קריאת שמע. מי אדיר (שיחה) 09:34, 2 במאי 2018 (UTC)
- עוד יש לומר בעיקר הקושיא וביישוב קושיית המשרת משה, על פי דברי המהרש"ל ביש"ש (יבמות פ"ג ס"ב) (וכתב שם שכ"ה בנמוקי יוסף) וכ"ה בהליכות אלי (כלל רע"ב) שאין כלל זה נוהג אלא היכי דפליגי אליבא דנפשייהו, אבל כשפליגי אליבא דתנאי לא אמרינן להאי כללא. ולפי זה יש לומר שאף כאן חשיב דפליגי אליבא דתנאי כיון דפליגי בפירוש המשניות אי הוה ילפותא או אסמכתא. ואף דיש לחלק בין היכא דפליגי אליבא דתנאי לפליגי בפירוש המשנה אך עיין ביד מלאכי (כלל קמח) שדימה הדברים. ועיין שם עוד דתמה על דבריהם מכמה דוכתי דחזינן דאף כשפליגי בפירוש המשנה אמרינן להאי כללא. מי אדיר (שיחה) 10:05, 2 במאי 2018 (UTC)
- יעויין תוספות ברכות (כו. ד"ה טעה) שכתבו על מה שאמרו בגמרא שם טעה ולא התפלל ערבית מתפלל בשחרית שתים וז"ל: וא"ת והאמר רב לקמן תפלת ערבית רשות וקיימא לן כוותיה באיסורי. מבואר שאף נדון זה אם חייב בתפילת ערבית חשיב איסורי וכיו"ב לענין קריאת שמע. ואין לומר שאף התם אין הנדון על גוף החיוב אלא אם עבר ולא התפלל אם צריך לשוב ולהתפלל או לא וזה דמי לאיסור במקום ספק, שמלבד שיש לדון על עצם הדמיון יעוי' עוד בתוס' הרא"ש (ברכות כז: ד"ה רב) וכ"ה באור זרוע (הל' תפילה פז) ועוד, שהביאו פסק ר"ח דהלכה כרב דאמר תפלת ערבית רשות דהלכתא כרב באיסורי ותפלה איסורא הוא. ומשמע שאף עיקר הנדון אם חייב להתפלל או לא הוה איסורי ואם כן הוא הדין קריאת שמע. מי אדיר (שיחה) 09:34, 2 במאי 2018 (UTC)
לעיון נוסף[עריכה]
מקורות נוספים בנדון רבינו אי קריאת שמע דאורייתא או דרבנן:
- תומת ישרים לרבינו תם בן יחיא נכד רבינו תם (סימן יג).
- תשואת חן (סימן מח).
ספרים שעסקו בדברי רבינו[עריכה]
- בית יצחק (סימן י)