שיחה:רש"י/שבת/עו/ב
רש"י ד"ה חוץ מקליפיהן[עריכה]
שאינן אוכל ואין משלימין השיעור, עכ"ל. העמיד כל נדון הגמרא לגבי השלמת שיעור כגרוגרת ולא לגבי עצם הוצאתן בגרוגרת, לפי שפשיטא ליה שקליפות לבדם לא יעלה על הדעת שיהיה שיעורם בגרוגרת וכל הס"ד ממנו באה המשנה להפקיע הוא שעכ"פ יצטרפו כשעומדים עם האוכל יחד להשלים לשיעור גרוגרת. ש"ס יידן (שיחה) 21:03, 23 במאי 2020 (UTC)
דבש כדי ליתן על הכתית[עריכה]
וברש"י: והכי אמרינן בהמפקיד כו' דבש והדביש למאי חזי לכתותא דגמלי. יש לדון אם היה מנהגם ליתן אף דבש טוב שלא הדביש על גבי המכה. כי לכאורה אם לא היה נהוג כן יצא מבואר מדברי המשנה שאף שאין רגילות להשתמש בדבש טוב לצורך כך מכל מקום כיון שראוי לדבר זה סגי בכך להחשיבו שיעור לענין הוצאה, וזה קשה. והנה במשנה לעיל (עו.) אמרו עלי שום ועלי בצלים לחים כגרוגרת, יבשים כמלא פי גדי. ופי גדי קטן יותר מכגרוגרת שהרי אמרו בגמרא שם שפי טלה הוא כשיעור גרוגרת, ופי גדי קטן מפי טלה כמבואר ברש"י (שם ד"ה פי טלה) ואם כן צ"ב מדוע לחים כשיעור גרוגרת ולא סגי בפי גדי, ולכאורה היה נראה שכיון שלחים ראויים לאדם לפיכך שיעורם בגרוגרת כיון שמיועדים לאכילת אדם ורק יבשים שאינם ראויים לאדם נמדד שיעורים כפי גדי. אך האמת שרש"י שם כבר עמד על כך וכתב (ד"ה כגרוגרת) אבל כמלא פי גדי לא, דלחים לא חזו לגדי. הרי מבואר ברש"י שאם היו ראויים לגדי אף שראויים, ומן הסתם מיועדים, לאדם מכל מקום כיון שראויים אף לגדי שיעורם כפי גדי הקטן יותר. ואם כן הוא הדין לדבש אף אם מיועד לאדם כיון שאפשר גם למורחו על גבי המכה יהיה שיעורו הקטן, שיעורו להוצאה. ש"ס יידן (שיחה) 21:33, 23 במאי 2020 (UTC)
רש"י ד"ה כולן[עריכה]
אף היין והחלב והדבש, לכאורה ה"ה שמן ומים. ש"ס יידן (שיחה) 22:08, 23 במאי 2020 (UTC)
- כן כתב שבת של מי. אולם עיין תפארת ישראל [[תפארת ישראל - יכיןבמשניות. דב״ש (שיחה) 04:55, 24 במאי 2020 (UTC)
רש"י ד"ה כוס[עריכה]
הזכיר רק ששה דברים מתוך עשרה המוזכרים שם בברכות. ואולי כיון שהזכיר עיטור שהוא ייפוי והזכיר נמי חי הנצרך לענייננו סגי לו בהכי, ועדיין צ"ב כי שם כמדומה שהסדר שונה ואם כן היה סגי להזכיר עיטור וחי, וגם מלא אינו ענין אחד עם חי והיה לו להפסיק אחר חי. ויש לדקדק. ש"ס יידן (שיחה) 22:08, 23 במאי 2020 (UTC)