שיחה:רש"י/שבת/עה/א
ד"ה מתעסק[עריכה]
הוי מתעסק בדבר אחר, ולא הויא מלאכת מחשבת, שאינו מתכוון שימות. עירב כאן רש"י שלשה עניינים: מתעסק, מלאכת מחשבת ואינו מתכוון. והנה מה שלא פירש מתעסק כשאר מתעסק הוא פשוט בגמרא שתלתה הגמרא בדעת ר"ש וע"כ היינו אינו מתכוין ולא מתעסק שאינו שייך למחלוקת ר"ש. ובאמת החילוק ברור, כי מתעסק הוא בפעולה אחרת ואילו אינו מתכוון הוא בפעולה ותוצאתה כשאינו מתכוון לתוצאה. אך מה שהוסיף רש"י שאינו מלאכת מחשבת לכאורה צ"ב הלא בגמרא תלו זאת בדעת רבי שמעון שהוא ענין לאינו מתכוון שהוא דין בכל התורה כולה ומה שייך למלאכת מחשבת שהוא פטור דווקא במלאכת שבת.
והיה נראה לומר שהוקשה לרש"י מה שלא תלה רבא הדבר בדעת ר' שמעון והיה לו לומר הא מני ר' שמעון היא וכו' ומשמע שהוא דין כללי לכולי עלמא והוא חסרון במלאכת מחשבת (ואכתי שומה עלינו לברר מדוע באמת ציור זה הוא חסרון במלאכת מחשבת יותר מכל לא מתכוון). ומה שהוסיפה הגמרא לתלות הדבר במילתא דר"ש בפסיק רישא ולא מתכוון, אפשר לומר שכוונת הגמרא שכשם שרבי שמעון שפטור באינו מתכוון מודה בפסיק רישא שאי אפשר להגדירו כאינו מתכוון והוא חייב, הוא הדין לענין פטור מלאכת מחשבת שבאופן של פסיק רישא חשיב שפיר מלאכת מחשבת. ש"ס יידן (שיחה) 20:22, 21 במאי 2020 (UTC)
ד"ה טפי[עריכה]
אפילו מת אין כאן אלא מתעסק. יש להעיר מדוע הזכיר רש"י הא דמתעסק הוא הרי לכאורה אין הנדון כאן שייך למתעסק אלא למתכוון (אף שנקט לשון הגמרא ועיין לעיל). והיה נראה שבא רש"י לפרש עיקר הדבר שפסיק רישא ולא ניחא ליה פטור לר"ש, והוא לכאורה קשה להבנה, כיון שפסיק רישא הוא טעם לאיסור כיון שהכרחיות התוצאה מגדירה את כוונתו שמכוון למלאכה זו כיון שרוצה הוא במלאכה ותוצאה הכרחית לה היא מלאכה זו. אם כן קשה מה בכך שאינו חפץ בתוצאה זו ולא נוח לו בה, הלא את עיקר הפעולה רוצה הוא ומתכוון לעשותה ותוצאה זו היא הכרח מעיקר המלאכה ושפיר יש להחשיבו מתכוון. ונראה שלכך פירש רש"י שהרי הוא מתעסק, היינו שבמקום שאינו נח לו בתוצאה זו חשוב כלפיה כמתעסק, והיינו שהחילוק בין אינו מתכוין למתעסק אינו רק שמתעסק הוא בפעולה נפרדת ואינו מתכוון הוא בפעולה ותוצאתה אלא שמתעסק הוא בהגדרת הפעולות כפעולות נפרדות, ודבר זה שייך גם בפועלה ותוצאתה באופן שאינו נח לו בתוצאה, ודוק. ש"ס יידן (שיחה) 20:22, 21 במאי 2020 (UTC)