שיחה:רש"י/שבת/סז/א

כמה הערות בפשט

לאשתא תילתא

רש"י פירש שחפת שבאה מג' ימים לג' ימים. אין נראה שפירוש אשתא - שחפת, שאם כן היה לרש"י לפרש כן כבר לעיל, אלא אשתא הוא חולי ושחפת הוא החולי המגיע מג' ימים לג' ימים. ויש לדעת אם החולי ממשיך כל הג' ימים או שכל ג' ימים מגיע המיחוש אף לשעה קלה, או יום וכדומה פחות מג' ימים, ומתחדש בכל ג' ימים.

ושבעה בוני כמוני

הביאור השני שהזכיר רש"י שהוא אגרוף, קשה קצת, שכל הדברים לוקח מהם מיעוט וכמון יקח שבע אגרופים.

רש"י בד"ה ויאמר משה

כתב רש"י משום סיפיה מדוע לא יבער הסנה. נראה שעמד רש"י כאן על מה שבפסוק זה לא הוזכרה תיבת וגו' בסוף הפסוק, ולכך מפרש רש"י שלא נטעה לחשוב שתחילת הפסוק יש לה שייכות לענייננו אלא כל עיקרו משום סיפיה. אך עיקר הדבר שלא נכתב תיבת וגו' על פסוק זה הוא דקדוק שצריך ביאור.

כל ישראל בני מלכים

ברש"י פירש שסברת בני מלכים הוא לבאר מדוע לא נחשוש דילמא אתי לשלופיי מחמת בושה או משום שהוא דבר מחודש. וצ"ב כיצד סברת ר"ש כל ישראל בני מלכים יועיל לזה, הרי לכאורה עינינו הרואות שאף שלפי האמת בני ישראל בני מלכים אך לא כולם חיים עם הרגשה זו ואם כן החשש הפרקטי דילמא אתי לשלופיי עדיין קיים. ולכאורה היה מקום לפרש שכיון שהוא בגד של מלכים אם כן לשאר אנשים אינו חשוב בגד. ואף שלענין בגדי מדיות וישמעאליות חזינן שאף שאר נשים מותרות לצאת בו וכן לענין בגד רועים כשק, מכל מקום יש לחלק ששם הוא אכן בגד ראוי גם לשאר אינשי אלא שמחמת סיבות צדדיות לא לובשים אותם לפי שאין דרך מנהג בני המקום ללכת כך, אך בגדי מלכות אינם ראויים בעצם לכל אדם ולכן אין הגדרת בגד לאותו אדם ואסור לצאת מהם בשבת. ואולי רש"י הכריח כן מדברי רבא שמתיר באריג בכסותו ומשמע שעיקר החשש שמא יסירנו, אך עדיין יש לפרש שכיון שהוא ארוג בכסותו ממילא הגדרת הבגד נגזרת מעיקר הבגד ולא מהתוספת לבגד וכיון שעיקר הבגד ראוי לו שוב אף שהוא ארוג אין בכך כלום ומותר לצאת עמו בשבת. ש"ס יידן (שיחה) 22:32, 12 במאי 2020 (UTC)

רש״י ד״ה לשידא דבית הכסא

אם הזיק לימא לחש זה.

קשה לי מדוע לא פירש כן לעיל אצל ״לשידא לימא הכי״ וצ״ע. דב״ש (שיחה) 16:55, 14 במאי 2020 (UTC)

אני לא כל כך מונח בנושא, אבל אולי סתם שד מדוע שירצה לומר לחש כדי שלא יזיקנו הרי בסתם דרך לא אמור להיות שדים. אבל בבית הכסא היה מקום לפרש שכיון שזה מקומן ובמקומן חיישינן טפי כמבואר בברכות (ג:) ובכמה מקומות מוזכר ענין זה שהאמוראים חששו ללכת לבית הכסא בגלל שדים ועשו כל מיני פעולות להצילם מזה (יש שהכניסו תפילין, ויש שאמו גדלה לו שה ועוד), ואם כן היה מקום לפרש שאף קודם שהזיקו יאמר לחש זה כדי שיוכל להיכנס לבית הכסא בלא חשש, ועל זה כתב רש"י שרק אם הזיק מועיל לחש זה. והטעם שהכריח כן רש"י אפשר שהוא ממה שבגמרא משמע שהוא דומה ל"לשידא לימא הכי" ושם הרי הפירוש אם הזיק וכנ"ל. ואפשר עוד שבגמרא במקום אחר מובא שהסגולה להינצל ממזיקין דבית הכסא היא על ידי צניעותא ושתיקותא (או משהו כזה) ומדוע לא הביאו לחש זה, ולכן פירש"י שזה מדבר באופן שכבר ניזוק. מי אדיר (שיחה) 17:47, 14 במאי 2020 (UTC)

יישר כח! דב״ש (שיחה) 03:47, 15 במאי 2020 (UTC)