שיחה:רש"י/שבת/לז/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ד"ה מותר[עריכה]

ותנא חמין לאשמעינן דבעינן שהוחמו כל צרכן מבעוד יום. צ"ב מדוע לא נלמד גם דבר זה מתבשיל שנתבשל כל צרכו דמבואר שצריך שיתבשל כל צרכו מבעוד יום, וי"ל שאדרבה אם לא היה נכתב גם דין חמין שהוחמו הו"א שתבשיל שנתבשל אתא לאשמועינן דבר זה ולא היינו יודעים החידוש דהובערה איצטריכא ליה. אלא שאכתי צ"ב מהמשך הסוגיא בדברי רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן דאמרינן נמי הובערה אצטריכא ליה ומקשינן היינו הך ומשנינן גחלים של רותם אצטריכא ליה, ולכאורה אכתי קשה למה צריך הדין דחמין. ואין לומר כנ"ל דאי לא הא הו"א דתבשיל להכי אתא ולא הוה ידעינן חידושא דגחלים, חדא, שהרי אי משום הא אין צריך לדברי רבה בר בר חנה דהיינו הך וכבר שמעינן לה מדברי ר' יצחק בר נחמני א"ר אושעיא, ועוד שאם כן לשם מה הזכיר בדבריו גחלים של רותם אלא ע"כ כנ"ל, וצ"ע. ש"ס יידן (שיחה) 23:00, 16 באפריל 2020 (UTC)

שוב אמרתי שאפשר ליישב באופן נוסף שעד כמה שמצטמק ויפה לו גרוע ממצטמק ורע לו אם כן לא מוכח ממה שהזכיר בתבשיל שנתבשל כל צרכו, שפחות מכך אסור, שהרי שווה תבשיל שנתבשל כל צרכו ויפה לו לתשביל שלא נתבשל כל צרכו. אלא דמ"מ יקשה קצת מדוע לא נקט תבשיל כמאכל בן דרוסאי ששוה לו. ש"ס יידן (שיחה) 10:58, 27 באפריל 2020 (UTC)

ד"ה הא קרמו[עריכה]

רש"י מבאר שלשה הכרחים לכך שהמשנה מדברת בתנור שאינו גרוף וקטום. ולכאורה אפשר להוסיף הכרח פשוט נוסף, והוא שאם איירי בתנור גרוף וקטום ואם יועיל בתנור גריפה וקטימה אם כן מדוע יהיה אסור להניח בתוכו פת ואפילו אם לא יקרמו פניה מבעוד יום הלא קרימת פנים היא שווה למאכל בן דורסאי כמבואר בסוגיא ודעת חנניה שמאכל בן דרוסאי שרי אף בכירה שאינה גרופה וקטומה וע"כ דגריפה וקטימה מועילה אף למאכל שאינו מבושל כמאכל בן דרוסאי ואם כן מדוע בעינן יקרמו פניה מבעוד יום, אלא ע"כ שאיירינן בתנור שאינו גרוף וקטום או שלא מהני בתנור גריפה וקטימה. ש"ס יידן (שיחה) 23:08, 16 באפריל 2020 (UTC)