שיחה:רש"י/פסחים/נו/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רד"ה גירר עצמות אביו[עריכה]

משום כפרה כו' ומפני קידוש השם שיתגנה על רשעו. פתח בכד וסיים בחבית. ואולי מה שהקדים שעשה כן משום כפרה היינו ביאור כיצד הותר לו לעשות כן לאביו ועל זה פירש שהיה בכך כפרה ולכן הותר לו לעשות כן, אך אין בכך טעם מספיק ולכך הוסיף רש"י הטעם שעשה זאת מפני קידוש השם. אך זה קשה שהרי עד כמה שאין בכך טעם מספיק מדוע באמת יותר לו לעשות כן לאביו ובפרט שלא שמענו על התר זה בכיבוד ומורא אב שיותר לו לבזות את אביו כדי שתהיה לו כפרה ולכאורה היה נראה שטעם ההיתר שלו היה שלא היה אביו עושה מעשה עמך וככל הנראה אף בכיבוד אב באינו עושה מעשה עמך אינו צריך לכבדו (וכרגע אין בידי העת למצוא לו מקום) ואם כן הדרא קושיא לדוכתה.
ובאופן נוסף יש לומר שביאר במה היתה כפרה לאביו בגרירת עצמותיו שלא היה זה מדין יסורין שהרי היה לאחר מיתה (אף שגלגול מחילות יש בו כפרה לכאורה ורימה למת כמחט בבשר החי) אלא מפרש רש"י שעל ידי גרירה זו יהיה קידוש השם שיתגנה על רשעו ובזה גופא תהיה לו כפרה ותשלום גמול קידוש השם תחת חילול השם שעשה בחייו. ש"ס יידן (שיחה) 11:28, 20 בינואר 2021 (IST)

רד"ה ולא הודו לו[עריכה]

שהיה לו לבטוח בהקב"ה כו', טעם זה הוא על שני מעשיו, על שיגור דלתות ההיכל ועל סתימת מי הגיחון אלא שלכאורה עדיין יש חילוק בין הדברים, כי שיגור דלתות היכל יש בו משום מעילה אלא שהותר משום פיקוח נפש ולכן כשהיה לו לבטוח בה' לא היה לו היתר פיקוח נפש וממילא חזר האיסור מעילה לתוקפו, ואילו סתימת מי גיחון לכאורה לא היה בו איסור בעצם (ויש לדון לענין בל תשחית) אלא שמכל מקום החטא היה בעצם זה שלא בטח בה'. ש"ס יידן (שיחה) 11:52, 20 בינואר 2021 (IST)

רד"ה עיבר ניסן בניסן[עריכה]

לאחר שנכנס ניסן כו'. הוא דלא כמסקנת הגמרא בברכות שעיברו ביום ל' אדר שלא סבר הואיל וראוי לקובעו ניסן, אך לא עיבר את השנה אחרי שנכנס ניסן, וצ"ע שנקט רש"י כאן ההו"א של הסוגיא שם, ואף שבדרך כלל רש"י נוקט כהו"א היינו באותה הסוגיא אך לא בסוגיא אחרת כמדומה. ש"ס יידן (שיחה) 11:52, 20 בינואר 2021 (IST)

רד"ה רב אחא[עריכה]

ותחובין גמזיות רכה בת שנתה כו'. לכאורה הכוונה שהיה עץ זקן שלא הוציאו עוד גמזיות רכות והרכיבו לו גמזיות מעץ אחר שעדיין הוציא ענפים רכים, ובכך החייו את העץ הזקן יותר. ש"ס יידן (שיחה) 12:04, 20 בינואר 2021 (IST)

רד"ה רבי יהודה[עריכה]

ואית דגרסי כו' שהיו אומרים אותו בקול רם. ולפי זה צריך לבאר לשון כורכין שבשונה מהמנהג לומר בשקט שעל ידי זה נראה כאילו מפסיק בין שמע לואהבת, הם היו אומרים ברוך שם בקול רם וממילא היה נראה כאילו מדבקין הכל יחד. ועוד יש לפרש לפי גירסה זו מה שאמרו בגמרא ואנן מאי טעמא אמרינן ליה יש "להוסיף" מאי טעמא אמרינן ליה כדרך שאנו נוהגים לאומרו דהיינו בלחש. ש"ס יידן (שיחה) 12:04, 20 בינואר 2021 (IST)

בספר 'מצור דבש' מפרש דלאית דגרסי צריכינן לגרוס ואנן מ"ט אמרינן ליה בחשאי. Sije (שיחה) 15:08, 20 בינואר 2021 (IST)