שיחה:רש"י/ברכות/ב/ב

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

רד"ה אדכי[edit]

רש"י כתב: אדכי, לשון עבר, נתפנה מן העולם השמש, עכ"ל. יש להעיר בדבריו בתרתי, חדא מדוע פירש 'השמש' והלא בגמרא כתוב 'איערב שמשא ואדכי יומא' ואם כן היו לו לפרש אדכי על היום ולא על השמש [ואף שיש מקומות שפירוש 'היום' הוא השמש, כמו 'וליהט אותם היום ההוא', אבל כאן הרי כתוב גם שמשא וגם יומא כך שלא מסתבר שפירושם אחד]. ועוד, מדוע לא פירש רש"י כפשוטו ש'אדכי' הוא לשון טהרה כמו 'דכי' ופירוש יהיה שהיום נטהר מהשמש.
גם צריך ביאור מדוע מיאן רש"י בפירוש התוס' ששאלת הגמרא דילמא ביאת אורו הוא הכוונה לשקיעת החמה ולא לזריחת החמה, ובזה יתיישבו כל שאלות התוס' על רש"י [וזה אפשר לתרץ שהוקשה לרש"י דחיית הגמרא 'אם כן לימא קרא ויטהר' וכמו שנדחקו התוספות לפרשה לפי שיטתם].
ולולי דמסתפינא אמינא שגירסת רש"י בגמרא היתה "כדאמרי אינשי איערב שמשא ואדכי" ותו לא, שרש"י לא גרס את המילה 'יומא', ולכן פירש רש"י שאדכי היינו השמש שעברה מן העולם ולכן נדחק גם לפרש שהוא מלשון עבר ולא מלשון טהור שהרי השמש עברה ולא נטהרה.
ובזה יבואר גם מדוע מיאן רש"י בפירוש התוספות, כי בשלמא לגירסה שלפנינו שכך גרסו התוספות יש לומר ש'טהר יומא' מתאים רק על צאת הכוכבים שאז היום נטהר מהשמש מה שאין כן בשקיעת החמה שאור השמש עדיין ישנו, אך לגירסת רש"י שהשמש עברה, לשון זו מתאימה גם על שקיעת החמה, ואם כן היה לגמרא לשאול רק שמא ביאת אורו הוא ולא לשנות את הפירוש גם בביאור המילה "וטהר". ש"ס יידן (שיחה) 11:31, 9 בפברואר 2020 (UTC)