שיחה:משנה/מדות/ד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משנה א[עריכה]

החיצונות נפתחות לתוך הפתח לכסות עוביו של כותל[עריכה]

עי' פירוש הרמב"ם והר"ש. והיינו דעוביו של כותל ההיכל היה שש אמות וממילא זהו עובי המשקוף [הנקרא "מזוזה"] שבב' צידי הדלתות, וכל ארבעת הדלתות נפתחות לצד פנים והיינו לכיוון ההיכל אלא דהדלתות החיצונות היו קבועות בסוף המשקוף בצד הקרוב לאולם [באמה האחרונה של המשקוף] וכיון דרוחב כל דלת ה' אמות הרי בפתיחת הדלתות מתכסה ה' אמות של עובי הכתלים – המשקוף שמב' צידי הפתח, [וקצ"ע דעפי"ז נותרה אמה אחת שאינה מוסתרת ע"י הדלתות, דהלא רוחב המשקוף ו' אמות ואילו רוחב הדלת ה' אמות, ועי' רע"ב דאכן האמה החיצונה לצד האולם נותר מגולה, וע"ע מה שציינו בזה במהדו' מתיבתא], וב' הדלתות הפנימיות נפתחות לגמרי לצד פנים [וסובבות על צירם וכאילו מתקפלות לאחורי הפתח] וכל דלת מסתרת ה' אמות בכותל שבתוך ההיכל בצידי הפתח. פניני משה (שיחה) 14:48, 5 באפריל 2021 (IDT)

ר' יהודה אומר בתוך הפתח היו עומדות[עריכה]

והיינו דכל דלת של חמש אמות היה בפתיחתו מתקפל לשנים, ב' אמות ומחצה כל חלק של הדלת, וחצי אמה של כל משקוף הן סמוך לאולם והן סמוך להיכל היה ריק, ומיד לאחריו היה קבוע הדלתות, ב' חיצוניות סמוכות לחוץ וב' פנימיות סמוכות לפנים, וחיצוניות נפתחות מקופלות לצד פנים ופנימיות נפתחות מקופלות לצד חוץ, ונמצא דכל הד' דלתות מסתירות עובי המשקוף מלבד חצי אמה בקצה החיצוני וחצי אמה בקצה הפנימי וזהו "חצי אמה מזוזה מכאן וחצי אמה מזוזה מכאן", [כצ"ל "חצי אמה מזוזה" כגירסא שבמשניות]. פניני משה (שיחה) 14:48, 5 באפריל 2021 (IDT)

משנה ב[עריכה]

שבדרום לא נכנס בו אדם מעולם וכו' כי ה' אלוקי ישראל בא בו וכו'[עריכה]

עי' פירוש הראב"ד במסכת תמיד (ל' ע"ב) וז"ל: "ומורי הרב החסיד אמר שמקום הועד היה שם באותו מקום שהקב"ה מתוועד שם עם העליונים לגזור גזירות ולעסוק בצרכי העולם אבל שכינה נכנסת שם לבין שני הכרובים אפילו דרך הפתח או משאר מקום", עכ"ל, ואשרי המבין. פניני משה (שיחה) 14:48, 5 באפריל 2021 (IDT)

משנה ג[עריכה]

ושלשים ושמונה תאים היו שם[עריכה]

והיינו מבחוץ סביבות ההיכל, ולא היה להם פתחים לחוץ או להיכל, אלא כל תא היה לו פתחים לתאים שבצידו ושמעליו, והתא הקיצוני בצד מזרח צפון היה לו פתח לפשפש [שהיה באולם] ופתח להיכל, ולכאורה דרך תא זה נכנסו לכל התאים הסובבים כל צידי ההיכל, וצ"ב. פניני משה (שיחה) 14:48, 5 באפריל 2021 (IDT)

משנה ד[עריכה]

התחתונה חמשה והאמצעית ששה וכו'[עריכה]

והיינו דכל תא היה רחב יותר מהתא שתחתיו, ולכאורה היינו משום שהכותל הולך ומתקצר כלפי מעלה דלמטה רחב ולמעלה מתקצר וממילא לעומת זה התא מתרחב דככל שהכותל צר כך התא שבתוך הכותל רחב יותר, וטעמא דמילתא נראה דכך הוא יותר חוזק הכותל כשהולך ומתקצר כלפי מעלה, אמנם העירוני דבקרא (מלכים א ו' ו') חזינן טעמא אחרינא "כי מגרעות נתן לבית סביב חוצה לבלתי אחוז בקירות הבית, והיינו דהא דהכותל היה מתקצר הוא כדי שהתאים יהיו מונחים ללא חיבור מסמרות וכדו' אשר ינקבו כותלי ההיכל, עיי"ש ברש"י והובא במהד' שוטנש'. פניני משה (שיחה) 14:48, 5 באפריל 2021 (IDT)

משנה ה[עריכה]

הלך כלפי מערב עד שהוא מגיע לדרום[עריכה]

לפו"ר נראה דהמסיבה היתה אף בכותל מערבי, אמנם תחילת המשנה "ומסיבה היתה הולכת וכו' לקרן צפונית מערבית" משמע לפו"ר דהמסיבה היתה רק בצד צפון ומשם והילך היה מהלך ע"ג גגות התאים, ועי' מהדו' מתיבתא דהכי ביאר רבינו הגר"א אמנם ציינו דבהון עשיר פי' באופן אחר. פניני משה (שיחה) 14:48, 5 באפריל 2021 (IDT)

שבהן היו משלשלין את האומנין וכו'[עריכה]

יל"ע אחר דבעלייה נמי היה קדושה כלמטה, והיינו דעליית ההיכל קדושתו כהיכל ועליית קודש הקדשים קדושתו כקודש הקדשים וכדמשמע מהא דהוצרכו לעשות ראשי פספסין מבדילין בעליה שלא יכנסו מעל קודש הקדשים, א"כ מאי רווח לן בהא דנכנסו דרך שלשול ולא בכניסה כדרכו מהיכל לקודש הקדשים, ועי' פסחים כ"ו ע"א בגמ' "והא הכא" וברש"י ותוס' וצל"ח ושפ"א שם, וכדציינו במהדו' שוטנש'. פניני משה (שיחה) 14:48, 5 באפריל 2021 (IDT)

משנה ו[עריכה]

האוטם שש אמות[עריכה]

והיינו דקרקע ההיכל היתה עבה וגבוהה שש אמות, וצ"ב האיך עלו לשם הלא לא מצינו מדרגות מהאולם להיכל, ויש מפרשים דרצפת האולם נמי היתה גבוהה כן והיינו דאכן רצפת ההיכל לא היתה גבוהה מרצפת האולם ולפי"ז י"ב מעלות שהיו מעזרת ישראל לאולם חיפו אף על שש אמות אלו, עי' פי' הרא"ש תוי"ט וביאורי הגר"א, אמנם יש חולקין, וכדציינו כל זה במהדו' שוטנ'. פניני משה (שיחה) 14:48, 5 באפריל 2021 (IDT)