שיחה:ירושלמי/שקלים/א/א

דף ב' ע"א

משמיעין על השקלים

בחשק שלמה העיר שהיה מקום לפרש בפשטות שהכוונה לקריאת פרשת שקלים שעושים בשבת הקרובה לא' אדר. אלא שבירושלמי מבואר להדיא שהשמעה זו היינו הכרזה שהכריזו בית דין, וביאר שם שלא סמכו רק על ההכרזה כיון שיש מי שלא נמצא בהכרזה כמבואר בכמה מקומות ששייך מציאות כזו, ומאידך לא סמכו על קריאת התורה שהרי יש כפרים שאין נכנסים בימי הכניסה ואין קורין אצלם בתורה. ויש להוסיף שהירושלמי דקדק כן ממה שכתוב שמשמיעין באחד באדר ואילו אם הכוונה לקריאת פרשת שקלים למעשה אין עושים כן בא' באדר אלא בשבת הקרובה לזמן זה. ש"ס יידן (שיחה) 14:34, 22 במרץ 2021 (IST)

משמיעין על השקלים וכו'

כל הדברים המבוארים במשנה יש טעם לעשותם דווקא בזמן זה, שהרי שקלים הם לצורך תרומת הלשכה הנעשית בא' ניסן. כלאים - היינו בתחילת גידולם אבל אחר שכבר ניכרים. מגילה - אין צורך לבאר. דרכים ורחובות - קלקולם נובע מהגשמים ולכן רק אחר החורף צריך לתקנם, אלא שיש להעיר מדוע לא יעשו זאת לאחר זמן אחרי שיפסקו הגשמים לחלוטין, ולפירוש הראשון בתקלין חדתין והקרבן העדה שתיקון הדרכים והרחובות נועד לצורך העליה לרגל אתי שפיר שקודם פסח הוצרכו להשלים המלאכה [ומה שכתבתי כל זה אף על הרחובות מה שלא נמצא בתקלין חדתין, כי כן פירש בקרבן העדה]. מקווות המים - בתקלין חדתין פירש לנקותן מטיט או להמשיך מים לתוכן אם נחסרו משיעורן. והנה הטעם הראשון מבואר מדוע עשו זאת אחר החורף שבזמן החורף נמשך על ידי הגשמים טיט רב לתוך המקוואות, אך להפירוש השני צ"ב וכי דווקא אחר שירדו גשמים זה הזמן להמשיך המים לתוכם? ואפשר לומר שבדרך כלל סמכו על ירידת הגשמים שהיא תשלים את חסרון המים ואם אחר שירדו גשמים עדיין חסר מים הוצרכו להמשיך. אפשר לומר עוד שעיקר הבדיקה נעשית בשביל הטיט וכיון שכבר בודקים את המקווה הוסיפו לבדוק את שיעורו, אך בתקלין חדתין משמע שהעמיד זאת כטעם בפני עצמו. ונראה לבאר ע"פ מה שמצינו בשמואל שעשה לבנותיו מקוואות בימות החורף ומפץ תחת רגליהם בנהר בימות הקיץ, דהיינו שהשימוש במקוואות היה בעיקרו בחורף ואילו בקיץ היו משתמשים בנהר, וממילא תיקון המקוואות נעשה לאחר סיום "עונת הרחצה" השימוש במקווה דהיינו בסוף החורף. ומציין על הקברות - שהמים בימות החורף מיחום. ויש להבין מדוע לא המתינו עד אחר שיפסק הגשם לחלוטין, וי"ל שחששו לתקלת עולי הרגל שיבואו ולא יראו הציונים ויטמאו. ומה שהוסיף המשנה כל צרכי הרבים, שמעתי מי שביאר שכיון שניסן הוא ראש השנה לחדשים ממילא בסוף השנה מתקנים כל מה דצריך לתקן. ש"ס יידן (שיחה) 14:34, 22 במרץ 2021 (IST)

לא נימר אילין דקריבין בפרוס הפסח כו'

בתקלין חדתין ביאר השאלה שאם כדברי ר' חזקיה שהיו מכריזין לבני בבל בראשית החורף אם כן גם הם יכלו להביא בא' בניסן ולמה היה להם לתרום בג' פרקים בשנה. וכן יש לפרש בלשון אחר לאידך גיסא, שאין צורך בתקנת ר' חזקיה להכריז בתחילת החורף לבני בבל שהרי מכל מקום גם אם יאחרו להביא עדיין יהיה להם חלק בתרומת הלשכה. ונראה שהתקלין חדתין לא רצה לפרש כן כיון שגם להפסיד את השותפות בקרבנות עד אותה עת לא רצו ולכן הכריזו, אך מכל מקום כיון שהכריזו והביאו קשה מדוע הוצרכו לתרום ג' פעמים. ש"ס יידן (שיחה) 14:38, 22 במרץ 2021 (IST)

דף ב' ע"ב

אכן השכימו השחיתו

הגמרא כאן מביאה רק את הצד "לרעה", ובביאור הצד "לטובה" נחלקו הפרשנים. תקלין חדתין ביאר שאין זה אלא נחלת הצדיקים "זריזין מקדימים למצוות" - וישכם אברהם בבוקר. ובקרבן העדה ביאר שבתרומת המשכן כתוב והם הביאו אליו עוד נדבה בבוקר בבוקר, ולא בהשכמה ממש. ש"ס יידן (שיחה) 14:55, 22 במרץ 2021 (IST)

תנא ריב"ח הדא מתנינא ועשית כפורת זהב טהור כו'

תקלין חדתין ביאר שריב"ח חולק על ר' אבא בר אחא ומבאר שהיה טעם בנדבה זו כנגד נדבתם בחטא העגל, ואילו לדעת ר' אבא בר אחא אין אתה יכול לעמוד על אופיא של אומה זו. ולכאורה היה אפשר לפרש שזה הסבר לדברי ר' אבא בר אחא שעם ישראל יש לו כח לנדוב, ולכן באותה הנדיבות שנדבו לעגל נדבו גם למשכן ובכך כיפרו על מעשיהם. אך התקלין חדתין דקדק את הלשון אין את יכול לעמוד כו' שמשמע שפעולתם אינה מובנת לנו ולא שהיתה משמעות לנתינתם זו ככפרה לנתינה ההיא.

ובגוף דברי ריב"ח יש להקשות הלא אין קטגור נעשה סניגור וכיצד יכפר הזהב על מעשה העגל, וכדרך שאין הכהן גדול לובש בעבודת פנים בגדי זהב מטעם זה, וצ"ע. ש"ס יידן (שיחה) 14:55, 22 במרץ 2021 (IST)

עי' אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/שקלים/ב מה שכתב בזה. יהושע (שיחה) 06:34, 23 במרץ 2021 (IST)

פרשה זאת כו' פרשה הזאת

התקלין חדתין כתב שיש לגרוס פרשה הזאת בשני הפעמים, ולכאורה היה אפשר לומר שפרשה זאת היינו פרשת תרומה שנאמר בה "וזאת התרומה" ואילו הפרשה הזאת היינו פרשת כי תשא שבה אנו אוחזים בדרשת הגמרא האחרונה וכמו שפירש התקלין חדתין. ולכאורה לא ניח"ל לומר שהירושלמי כינה את פרשת תרומה בשם פרשה "זאת" כי אין במילה זאת משמעות או שם לפרשה. ש"ס יידן (שיחה) 15:01, 22 במרץ 2021 (IST)

הנהיג ר"ח בציפורין כהדא דרשב"ג

יש לדון אם היינו תחילת דברי רשב"ג שמצות הנוהגות באדר שני אינן נוהגות בראשון, או לסוף דבריו "חוץ מהספד ותענית שהן שווין בזה ובזה" או שאולי הנהיג גם כדבריו אלו וגם כדבריו אלו. ש"ס יידן (שיחה) 15:01, 22 במרץ 2021 (IST)

ר"י אומר אדר ראשון סתם

מתויגים דף היומי חדתין פירש שר"י ס"ל שסתם אדר אדר הראשון הוא. וזה קשה קצת מכל סוגיית הגמרא שכל דיני אדר נוהגים באדר שני ועל זה בודאי לא פליג רבי יהודה ומאי שנא לענין שטרות. ולכאורה היה אפשר לומר טעם אחר שכל שעה שלא עיברו את השנה לא ידעו כלל שיהיה אדר שני וממילא כתבו בשטרות אדר סתם וכשיבואו לעבר נמצא שכל השטרות התאחרו פתאום כי הרי אדר סתם לולא דברי רבי יהודה היינו אדר שני, ודוחק להצריך כל השטרות אף בשנה פשוטה שיהיה כתוב בהם אדר ראשון ולכאורה הוא מזוייף בתוכו כי משמע שהיינו שנה מעוברת ולא היא. ולכן אמר רבי יהודה שאדר סתם היינו אדר ראשון, וממילא גם אם תתעבר השנה עדיין השטרות שטרי אמת ואין כאן כל חשש. ש"ס יידן (שיחה) 15:01, 22 במרץ 2021 (IST)

דף ג' ע"א

אלו הן צרכי הרבים כו'

צ"ב מה השייכות בין צרכי הרבים המבוארים שם שמותר לעשותם בחול המועד ובין צרכי הרבים המבוארים במשנתנו שיש לעשותם בסוף החורף. וכי דיני ממונות היו ממתינים גם כשאדם היה תובע באייר, עד אדר? ועריפת עגלה ערופה האם לא היו עושים סמוך ונראה למציאת החלל וכן רציעת עבד עברי ושאר הדברים. והגר"א נראה שלא גרס את כל הברייתא הזו אך מאידך גם בתקלין חדתין מובאת הגהה דומה אבל נמצא בו גם פירוש ל"ומפרקין המנעל" ואם כן משמע שכן גרס לה באופן כלשהו. ש"ס יידן (שיחה) 15:15, 22 במרץ 2021 (IST)

גירסת הגר"א ראה כאן:

https://online.fliphtml5.com/uohti/nayq/#p=13

והפירוש פשוט, שהובאה כאן המשנה במס' מו"ק וכמש"כ התקל"ח שמובאת כאן כדי לפרש ב' דברים שקשה מכאן לשם (אבל ודאי שלא כל צרכי הרבים דשם שייך לכאן אלא רק ציון הקברות והכלאים) LAMDAN (שיחה | תרומות | דפי משנה) לא חתמ/ה

אם אומר את ע"ג אבן תלושה אף היא הולכת ומטמא במקום אחר

ובתקלין חדתין פירש אשר תתגלל לשם יאמרו ששם היא הטומאה ויטמאו טהרות שלא כדין. לכאורה ה"ה שיש חשש שמא יטהרו טומאות כשילכו במקום הראשון ולא ידעו שיש שם קבר. ונראה שהתקלין חדתין רוצה לחדש שאף באופן שאין בידנו אפשרות לציין באבן קבועה אלא רק באבן תלושה, שאפילו בכה"ג לא נציין ובזה לא שייך החשש השני שלא ידעו שיש שם קבר, כי אדרבה אם לא יציינו כלל בודאי לא ידעו שיש קבר ואילו אם יציינו באבן תלושה ידעו עכ"פ כל שעה שעדיין היא לא התגלגלה משם. לכן הוסיף התקלין חדתין שהחשש הוא שמא יטמאו טהרות שלא כדין במקום אליו תתגלגל האבן. ש"ס יידן (שיחה) 15:15, 22 במרץ 2021 (IST)