שיחה:בבלי/תענית/ל/ב

שמחו את ירושלם וגילו בה כל אוהביה שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה

ראה אלשיך שביאר שג' מיני שמחה מבואר בפסוק, שמחה, גילה, וששון. וביאר שם שהם כנגד ג' מתאבלים לפי מדרגתם. כי יש שירושלים היא מקור אהבתם אך לא מעל לצרכיהם, ויש שאהבתה מעל לצרכיהם, אך שניהם אינם מתאבלים, ורק המורמים זוכים להתאבל, ומשום כך גם לענין התגמול המבואר בסוגיין, שזוכה ורואה בשמחתה, לפי מדרגתם. שאותם שרק אהבוה, זוכים לשמוח אותה אבל לא להיות עמה, שכן היא לא הייתה עמם באבלותם. וכן השנים זוכים לגיל יחד עם ירושלים, אבל הגבוהים מכולם זוכים לשוש עמה משוש בלשון כפול, היינו שיזכו גם לקבל את ההשפעה הטובה יחד עם שוב ה' לציון. אריוך (שיחה) 19:12, 30 ביולי 2020 (IDT)

וראה עוד במלבי"ם (שם) שהוסיף בזה ביאור על גדר השמחה, ששמחה וגיל הם שמחות הקיימות בלב, אך ששון היא שמחה הפורצת את גבולות הפנימיות וניכרת אף לבחוץ, וכל זאת מידה כנגד מידה שהיו מתאבלים עליה במעשה כמו בדיבור ובמחשבה, שכיסו עצמם בשק ואפר, וישבו וקוננו על הארץ, ומשום כך גם שמחתם תהיה ניכרת לבחוץ בקול נגינת כנורות ותופים.

וילפי' מינה תרתי, א' שהאבל של יום תשעה באב נקבע להיות בלב, שכן אסרו להסיח את הדעת, אך ישנו אבל היוצא לחוץ והוא פועל בגוף האבל עצמו. עוד למדנו שהאבלות אינה תלויה בקשר גרידא, שכן אבלות היא טפח ממעל לה, ועניינה להיות הרגשת החסר שבחורבנה אריוך (שיחה) 19:17, 30 ביולי 2020 (IDT)