שיחה:בבלי/ראש השנה/כג/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

במתני' חצר גדולה וכו' ולשם כל העדים מתכנסין וכו'[עריכה]

עי' רש"י דזה קאי איום השבת, אמנם עי' רמב"ם (קדוה"ח פ"ב ה"ז) ומשמע דזה אף בימות החול. פניני משה (שיחה) 09:31, 7 במרץ 2021 (IST)

בגמ' איבעיא להו בית יעזק תנן וכו'[עריכה]

והיינו דפשיטא לגמ' דנקראת בת יעזק ע"ש העדים שמתכנסין שם, ולזה מסתפקינן האם זה לשון מעליותא או לשון אזיקים שאסורים לצאת משם. פניני משה (שיחה) 09:31, 7 במרץ 2021 (IST)

במתני' כיצד בודקין וכו'[עריכה]

יל"ע אם גם ביום ל"א היו בודקין כל הנך בדיקות, דהלא אף ללא עדים כלל יהא יום זה ראש חודש, דאין לך חודש של ל"א יום, ואף אי נימא דלכתחילה בעינן לקדש עפ"י ראיית העדים (כדלעיל כ' ע"א בגמ') אולי לא בעינן דרישות וחקירות. (הר"צ סופר שליט"א). ועי' רמב"ם ומשמע דרק משום קלקול הצדוקין קעבדי חקירות ודרישות ולפי"ז יתכן דביום ל"א לא בעינן לזה, ועיי"ש לח"מ דנתקשה בזה, ומה שיישב בערוה"ש והובא בשקל הקודש להגרח"ק, דאף דחקירות ככל עדות בעינן תמיד מן התורה בכל זאת בדיקות מיוחדות זה רק מפני הצדוקין עיי"ש, ולכאו' זה אכן לא נצרך ביום ל"א ומיושב שפיר דברי רש"י "והלבנה אינה נראית ביום ל' לעולם אלא סמוך לשקיעה" וכו', עכ"ל, דאף ביום ל"א נראית לפני כן בכל זאת ביום זה כבר לא בעינן הנך בדיקות, ויל"ע. (הר"צ סופר שליט"א) פניני משה (שיחה) 09:31, 7 במרץ 2021 (IST)

בגמ' אמר אביי פגימתה לפני החמה או לאחר החמה[עריכה]

יל"ע לפי"ז מהו המשך המשנה "ולאן היא נוטה" [ועי' ספר שקל הקודש פ"ב ה"ד בציון ההלכה סקכ"ח]. ולכאו' צ"ל דלאין היה נוטה היינו האם הירח עמד לצפון השמש וממילא נטייתו לצפון או עמד לדרום השמש וממילא נטייתו לדרום. עי' הערות שבמהדו' שוטנש' הערה 21 והערה 27. פניני משה (שיחה) 09:31, 7 במרץ 2021 (IST)