שיחה:בבלי/פסחים/עד/א

ותוחבו לתוך פיו

התוס' (ד"ה ותוחבו) פירשו שמש"ה תוחבו דרך פיו לפי שנותן הגס שבשפוד למטה כדי שלא יפול הפסח ואז הוי בית השחיטה למטה וקדייב דמא דרך שם. וכך מבואר גם ברש"י להלן (ד"ה דמפיק) דמפיק לבי פיסקי לבר חוץ לפי הפסח, דהיינו שמקום החיתוך של הענף שהוא הרחב נמצא מחוץ לפה הפסח. ויש להעיר מדברי רש"י במשנה (ד"ה תולין) שפירש שתולין את בני מעיו וירכיו חוצה לו תוחבן בשפוד למעלה מפיו של טלה, וקשה הרי אם הכוונה ממש למעלה מהפה הרי הפה היה בתחתית ואם כן היו למטה מהפה או למעלה מבית נקובתו. וצ"ל שכוונת רש"י שלפי הצורה הרגילה של העמדת השה היו המעים מעל הפה אלא שהניחום בצליה בצורה הפוכה. וכך הרי מוכרח גם למ"ד מקולס שפירש רש"י שהוא מלשון כובע והיינו שמונח על הראש למרות שבצורת הצלייה למעשה היה דווקא מונח מתחת לראש. ש"ס יידן (שיחה) 23:00, 3 בפברואר 2021 (IST)

צא וצלה לנו את הפסח על האסכלה

בגמרא מבואר שהיה חור באסכלה ושם היה מונח, ולכאורה לדברי התוס' (ד"ה תוחבו) יהיה כאן חידוש נוסף שאף שהבהמה אינה תלויה ראשה למטה אלא תלויה כדרכה כשהראש בקו אחד עם בית נקובתה, אף בכהאי גוונא מותר וקדייב דמא דרך שם. ש"ס יידן (שיחה) 23:00, 3 בפברואר 2021 (IST)

נחתך ממנו אבר כו'

יש לדון באופן שלא יתלה את כרעיו וקרבו כדרך שעושה בקרבן פסח אם די בכך שלא ייחשב מקולס ויהיה מותר לעשותו בפסח. ובפשטות משמע בגמרא שלא די בכך אלא צריך להוסיף ולחתוך אבר או לשלוק אבר. ש"ס יידן (שיחה) 23:00, 3 בפברואר 2021 (IST)

האי מולייתא שריא

ברש"י מבואר שהבשר הפנימי לא היה מלוח והחיצוני לכאורה כן היה מלוח, והיה מקום לדקדק שבאופן הפוך שהפנימי מלוח והחיצוני לא מלוח לא יועיל כבולעו כך פולטו וכמו שפירש רש"י שפולטו היינו שהבשר החיצוני שבלע מחלקו הפנימי פולטו החוצה ושואבו חום האור, ואם כן יש לומר שאם יצא מהבשר החיצוני ויבלע בבשר הפנימי אין כאן לא חוץ ולא חום האור שישאבו. אך הגמרא הוכיחה לנדון זה ממשנתו העוסקת בבשר בתוך בשר כשהבשר הפנימי ואף החיצון לא נמלחו ומוכח דלא שנא. ויל"ד מדוע העמיד רש"י דווקא באופן שלא מלח את הבשר שנותנים לתוכו ומשמע שבא לאפוקי ממקרה שאף את הבשר שלתוכו נותנים לא מלח. ש"ס יידן (שיחה) 23:00, 3 בפברואר 2021 (IST)