שיחה:בבלי/פסחים/נג/א

סימן לנחלים קנים נפקא מינה לנחל איתן

תמוה ששם מבואר להדיא שאף נחל שאין בו מים מועיל והעיקר אדמה קשה ואילו קנים פשוט שגדלים רק במקום מים. וצע"ג. ש"ס יידן (שיחה)

מקום שנהגו לאכול צלי כו'

יש לעיין האם נהגו לאכול צלי דווקא וכעין מה שהניג תודות איש רומי לאכול גדיים מקולסין אלא שהם לא אכלו מקולסים אך אכלו צלי זכר לקרבן פסח או שכוונת המשנה רק שלא נהגו שלא לאכול, וכדוגמה ראשונה מצינו לענין הדלקת נר ביום הכיפורים להלן (נג:) וכדוגמה בתרא מצינו לענין עשיית מלאכה בערב פסח. ועי"ש מה שיש לדון בזה.

מפני שנראה כמקדיש בהמתו כו'

נחלקו רש"י ותוס' אם החשש הוא שמא יאמרו שהקדישה מחיים או שהחשש הוא שמקדישה עתה לפסח. והנה לתוס' שהחשש הוא שמא מקדישה מחיים לא חוששים שמא יקדישנה לדמי פסח בעודה שחוטה ולרש"י חוששים. ובגמרא משמע לכאורה כדעת רש"י שהרי רב פפא אמר דוקא בשר אבל חיטי לא דמינטר לפסחא, והנה לכאורה הוא טעם מיוחד בחיטים ששומרם מחימוץ ומשמע שבלאו הכי אף חיטים היו נאסרות והרי חיטים ודאי הרי הם כבשר שחוטה שלא היה אפשר להקדישה מחיים ואעפ"כ היו נאסרים בלאו טעמא דמינטר לפסחא. ואולי לדעת תוס' כוונת הגמרא דמינטר לפסחא היינו ששומרם לפסח וחיטי לאו דוקא, ואם כן יצא נפק"מ בין רש"י לתוס' מה יהיה הדין בפירות בעלמא שלרש"י אין בהם הטעם דלמינטר לפסחא ויהיו אסורים שמא הקדישם לדמי פסח ואילו לדעת התוס' יהיו מותרים. ש"ס יידן (שיחה) 00:43, 18 בינואר 2021 (IST)