שיחה:בבלי/יומא/פא/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

לכדתניא ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש כו'[עריכה]

יכול יתחיל ויתענה בתשעה ת"ל בערב אי בערב יכול משתחשך ת"ל בתשעה הא כיצד מתחיל ומתענה מבעוד יום מכאן שמוסיפין מחול על הקודש ואין לי אלא בכניסתו ביציאתו מנין ת"ל (ויקרא כג לב) מערב עד ערב ואין לי אלא יוה"כ, ימים טובים מניין ת"ל (שם) תשבתו אין לי אלא ימים טובים, שבתות מנין ת"ל (שם) שבתכם הא כיצד כל מקום שנאמר שבות מכאן שמוסיפין מחול על הקודש ותנא דעצם עצם האי בתשעה לחודש מאי עביד ליה מיבעי ליה לכדתני חייא בר רב מדיפתי דתני חייא בר רב מדיפתי ועניתם את נפשותיכם בתשעה וכי בתשעה מתענין והלא בעשור מתענין אלא לומר לך כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי, ע"כ הסוגיא.

מדברי התלמוד עולה דמאן דאית ליה תוספת בכל מקום שנאמר בו שבות לית ליה מקור לאכילה בתשיעי ומאן דאית ליה אכילה בתשיעי לית ליה שבות

וא"כ צריך להבין כיצד אנו מרכיבים את ההלכה אתרי רכשי ומזכים שטרא לבי תרי? האם ניתן להסיק מהקושיה הזו שגם למי שסבור שיש דין תוספת שבת הוא מחייב זאת רק מחמת הספק? האם אכילה בתשיעי גם היא איננה רק מחמת הספק?

ואולם דעת הרמב"ם (שביתת עשור פ"א ה"ו) שאין דין תוספת במלאכה, אבל פסק את דין אכילה בתשיעי (המובא בכ"ד בש"ס). עמנואל בן חיים (שיחה | תרומות | דפי משנה) לא חתמ/ה