שיחה:בבלי/בבא בתרא/יח/א

הא קמ"ל דמתונתא קשה לכותל

לכאורה קשה, הרי בגמרא לקמן (יט.-יט:) מבואר שטעם הרחקת הזרעים מן הכותל מפני שמחלידין את הקרקע ומעלין עפר תיחוח, ועל קושיית הגמרא 'ותיפוק ליה משום מיא' משני תנא בארץ ישראל קאי דכתיב למטר השמים תשתה מים. ש"ס יידן (שיחה) 17:19, 5 ביוני 2018 (UTC)

לכאורה בפשוטו צריך לחלק בין מתונתא שהוא דבר לח כמו שפירש רש"י, ובין מיא האמורים בגמרא שהם מי השקאת הזרעים. ובאמת כן מבואר בדברי התורת חיים (ב"ב יט: ד"ה התם) שהקשה על מה שפירש רש"י מתונתא דבר לח, שמה שייך דבר לח בזרעים, והיינו שהבין בפשוטו שאין לפרש כוונת רש"י למי השקאת הזרעים שהרי הקשתה הגמרא ותיפוק ליה משום מיא, ועל כרחך שלא לזה כיוונה באומרה מתונתא קשה לכותל.

עוד יעויין שם שהכריע כפירוש הערוך (ערך מתון) שמתונתא מלשון רפיון הוא שמרפין את הקרקע, וסתם מים באמת אין איסור לשפוך כיון שכלים מהר ואין לחלוחית שלהם מזיקה לכותל ורק מי רגלים שהם חדין ומלוחין ומקלקלין ומרפין את הקרקע וכן זרעים מרפין את הקרקע וכדברי הגמרא (יט:). וכן כתב בספר ההשלמה לרבינו משולם מבדריש שכל מידי דמרפי לכותל קרי ליה מתונא. ואם כן סרה הקושייא מעל דברי הגמרא ואינה קשה אלא לפירוש רש"י שם, וגם לשיטתו יש ליישב כמו שנתבאר שאין מתונתא ומיא דבר אחד. שואלין ודורשין (שיחה) 09:39, 6 ביוני 2018 (UTC)

עי' בפירוש ראשית ההשלמה (לר"א חפוטא על ספר ההלשמה שהזכיר שואלין) שהביא מי שפירש שמתונתא הוא טעם למי רגלים בלבד, והגמרא המקשה ותיפוק ליה משום מיא היינו לגבי זרעים בלבד. ולדעת המפרשים שמתונתא הוא טעם גם לזרעים, כתב שעל כרחך הגמרא חזרה בה שהלא במפורש אמרה שזרעים אין טעמם משום מיא. עוד כתב, בשיטת ההשלמה שיש לחלק בין שני מיני מתונתא, אחת המזקת לכותלי בור ואחת שאינה מזקת לבור אך מזיקה על כל פנים לכותל, ועפ"ז יישב הקושיא הנזכר. מי אדיר (שיחה) 09:56, 6 ביוני 2018 (UTC)