שואל ומשיב/ו/לט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שואל ומשיבTriangleArrow-Left.png ו TriangleArrow-Left.png לט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שואל   מהדורה שתיתאה סימן לט   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תשובה להמופלג החריף מוה' מרדכי מיזיש בענין פקח וחרש שהגביהו.

אשר שאל בהא במבואר בחו"מ סי' רס"ט דאם הגביהו חרש ופקח כאחד דלא קנו לא זה ולא זה וכו' ופירש הראב"ד דוקא שלא הגביה פקח כדי שאם יניח אותה החרש שתעקר מע"ג קרקע אבל אם הגביה אותה כ"כ כדי שתעקר מע"ג קרקע קנה שאינה מונחת ע"ג קרקע בהגבהתו ואינו נראה לא"א אלא תפיסת החרש מבטלת קניית הפקח עכ"ל הטור וע"ז שאל בשתים דמ"ט יש בדבר שמבטל כח הפקח וגם דא"כ היכא דייק הש"ס בב"מ דף ח' דהמגביה מציאה לחברו קנה חברו שאל"כ תהוי כמונחת ע"ג קרקע ודלמא מיירי שהגביה כ"כ עד שאם יניח חברו תעקר מע"ג קרקע ובכה"ג כל אחד קנה מחמתו בעצמו וא"צ לקנין חברו וגם שאל שחפש בדברי הרא"ש ולא מוזכר כלל דברי הראב"ד האלו ולא דברי הרא"ש הנ"ל וגם בש"ע וסמ"ע וש"ך לא הזכירו דבר גם בדרישה וב"ח לא הזכירו דבר מאין יצא לו להטור פלוגתא הלזו. והנה מ"ש דלא ידע טעם הדבר לפע"ד ענין מ"ש הראב"ד שאם הגביה אותה כ"כ כדי שתעקר מע"ג קרקע כפי הנראה למדו הראב"ד מהא דטלית מונח חצי' ע"ג עמוד שמוזכר בטור ס"ד שם ומקורו בש"ס דף ט' דאמרו שם דהואיל ויכול לנתקה ולהביא אצלו לא אמרינן אבל כל שבאמת נתקו מועיל וכמ"ש התוס' והרא"ש שם וביאור הדבר הוא דהנה הריטב"א בחידושיו לע"ז דף ע"ב בהא דאמרו דמכי מטי לאוירא דמנא קניא והקשה הריטב"א דאיך קני אוירא דמנא מתורת הגבהה והא בעינן שיהי' ע"י מעשה דידי' ויהי' מוגבה מכחו ע"ש ולפ"ז מה שיכול לנתק ל"מ דעכ"פ לא עשה מעשה בזה ולא שייך הגבהה בכה"ג אבל מה שנתקו באופן שנעקר מע"ג קרקע ומוגבה מכחו שפיר קני והתוס' שם הקשו דמנ"ל דר"א מודה בזה ולפמ"ש א"ש דבכה"ג דלא עשה מעשה מסתבר לי' להש"ס דבכה"ג לא מקרי הגבהה כמ"ש הריטב"א בע"ז שם ובזה מבואר סברת הראב"ד דהנה נראה דע"כ לא מועיל מה שנעקר מע"ג קרקע ע"י הגבהתו רק באם אין רשות אחרים על זה אבל כשהגביהו שניהם א"כ זה ודאי דמה שהוא ביד אחר מוגבהה כ"כ פשיטא דל"ק ע"י שמוגבה מכחו דהא יד אחר קנה וכבר כתב הרשב"א בפ"ק דקידושין גבי הא דאמרו פיל במה יקנה להשיג על רבינו משלם דבכה"ג שהוא ברשות המוכר לא קנה במוגבה מכחו ואף אם נימא כדעת רבינו משלם דגם ברשות מוכר נקנה היינו דוקא כל שזה לא קנה ורצה להקנותו וע' קצה"ח סי' רע"ג סק"ד אבל במה שזה רוצה לקנות וזה רוצה לקנות א"כ כשם שאתה חושב מה שזה מגביה כאלו החצי' השני מוגבהת על ידו מכ"ש שזה האחר שאוחז בידו אותו החצי' והחצי' השני' מוגבהת על ידו שזה ג"כ כאלו היא בידו וממנ"פ או שמוחשב כאלו מונח ע"ג קרקע אך זה דוקא בשניהם פקחים אבל באחד פקח ואחד חרש דהחרש באמת לא קני רק מצד תקון חז"ל פשיטא די"ל דכל שהפקח קנאו בכלו ע"י שמוגבה מכחו מה יועיל הגבהת החרש לבטל הקנין של הפקח שהוא קנין גמור וז"ב בסברת הראב"ד והרא"ש חולק וס"ל דכל שעכ"פ קונה מדרבנן מבטלת קניית הפקח ומעתה ל"ק קושית מעל' על הראב"ד דבש"ס שפיר דייק דשם בשניהם פקחים גם הראב"ד מודה וז"ב. ובזה י"ל מה שנסתפק הקצה"ח סי' רס"ט באם הי' הפקח וחרש אחד רכוב ואחד מנהיג אי גם בכה"ג מבטל קנין החרש קנין הפקח או לא דדוקא בהגבהה דחצי השני' מונח ע"ג קרקע משא"כ בקנין דאזל מחמתי' ולפמ"ש י"ל דתלוי בפלוגתת הראב"ד והרא"ש הנ"ל דלהראב"ד דכל שנעקר מע"ג קרקע ומוגבה מחמתו קנה הפקח מכ"ש ברכוב דאזל מחמתי' משא"כ להרא"ש י"ל דכל שיש צד קנין להחרש שוב אין הפקח קונה וז"ב ודו"ק. אך בגוף דברי הראב"ד והרא"ש שלא נמצא מוזכר יגעתי ומצאתי בשטמ"ק ב"מ דף ח' בהא דאמר תעשה לזה כמונחת ע"ג קרקע הביא בשם הראב"ד דדוקא באינו מוגבה על ידו והרשב"א דחה דבריו וגם בתוספו' הרא"ש דחה דבריו מהך דפקח וחרש ובאמת שם העתיק דברי הראב"ד אף בשני פקחים וע"כ יפה השיגו הרשב"א אבל לפמ"ש הטור דוקא בפקח וחרש א"כ ל"ק קושית הרשב"א וכמ"ש ודו"ק.

ובגוף ספיקו של הקצה"ח בחרש ופקח אם שניהם רוכבים או שניהם מנהיגים אם יבטל אחד קנין חברו הי' נלפע"ד דבר חדש וטרם יהי' כל שיח אמרתי לבאר הא דאמרו בב"מ דף ט' דבר"ה קנה ברכוב וכן קי"ל בטור וש"ע חו"מ סי' קצ"ו ס"ה וראיתי בקצה"ח שהקשה שם דכיון דרכוב עיקר הקנין משום דאזיל מחמתי' והוא מטעם משיכה וכיון שכן בר"ה קי"ל דלא קני משיכה אלא בסימטא כמבואר שם ס"ב והניח בקושיא ולכאורה רציתי לומר דבאמת הטעם דאין משיכה קונה ברה"ר כתב הרשב"ם בב"ב דף פ"ד דמשיכה ל"ש רק בשמושך ברשותו ורה"ר לאו רשותו היא ועיין בתוס' קידושין דף כ"ה ע"ב ד"ה בהמה וביאור נלפע"ד כיון דמשיכה צריך שיהי' נמשך החפץ כלו ויוציאנו מכל המקום שהוא וכמ"ש בסי' קצ"ח ס"ג ולפ"ז ברה"ר בכ"מ שמושכן לא יצא מהמקום שהי' שם דמה נ"מ בזה המקום או בזה סוף סוף הכל רשה"ר ואינו רשות של שניהם ויד כל אדם שוה בו ועדן לא נתק מרשות בעליו הראשונה וא"כ ברכוב כיון דתפוס במוסרה ניהו דלא קני בהמוסרה אבל עכ"פ מקרי מוחזק וכדאמרו שם בהא בעיא רכוב קני דקא תפיס בה ושטת רש"י דעכ"פ מוחזק מקרי ועיין בתוס' שם א"כ שוב עכ"פ נתק מרשות בעליו להיות זה נקרא מוחזק ושוב קני במשיכה דבאמת נמשך מכל המקום שהי' בו רק דלא הי' שום ענין שינוי רשות דבכ"מ שהוא רשה"ר מקרי וכיון שעכ"פ תפוס במוסרה הוה לי' שינוי רשות ויצא מחזקת הראשון להיות זה נקרא מוחזק ועי"ז נעשה גם קנין וז"ב. אמנם כן לפ"ז תמוה דברי הש"ס דפריך אילימא רכוב לחודי' ומנהיג לחודי' מי איכא למ"ד דלא קני ופרש"י דהא מנהיג הו"ל משיכה ובהמה נקנית במשיכה ומה קושיא הא י"ל דמיירי ברה"ר דאז אדרבא מנהיג לא קנה דלא עדיף ממשיכה דלא קנה ברה"ר ורכוב קני כיון דתפיס במוסירה וא"ל דלא הוה ס"ד עדיין דרכוב יש לו מעלה דתפיס במוסירה דז"א דמלבד דזה אין סברא כלל שנימא דהש"ס לא ידע ממעלה זו כלל דבודאי היא מעלה רק דהוה ס"ד דאף בזה מנהיג ברגליו עדיף אף גם דאכתי יקשה לפי מה דחידש הש"ס דרכוב במקום מנהיג מבע"ל הו"ל לשנויי דרכוב לחודי' ומנהיג לחודי' נמי מבע"ל ומטעם דרכוב יש לו מעילה דתפוס וקנה ברה"ר וגם גוף הדבר חדש הוא דע"י שנעשה מוחזק נצמח הקנין וע"כ נלפע"ד לישב דברי הש"ס דאף דאין משיכה קונה ברה"ר היינו בדבר שעיקר הקנין בא מחמת מעשה האדם בדומם שעיקר הקנין בא ע"י פעולת אדם וא"כ כל שרה"ר הא לא עשה שום קנין ופעולה דבכ"מ רה"ר היא אבל בבע"ח דהוה קנין דאזלא מחמתי' והו"ל כמו שעשה פעולה בגוף העצם הנקנה דהיינו שהבע"ח פשטה ידה ורגלה ללכת וא"כ העצם הנקנה נתחדש בו פעולה שעקרה יד ורגל אין לך קנין גדול מזה והו"ל כמו הגבהה דקונה בכ"מ דהוה כמכניס לרשותו ומכ"ש במה שעשה קנין בעצם הנקנה א"כ על ידו נתעוררה לצאת והו"ל קנין גמור ומה"ט לא בעי בבהמה עקירת כל המקום וסגי בעקירת יד ורגל משום דהבע"ח מעצמו תעקור עצמה מכל וכל ועיין סמ"ע סי' קצ"ח סק"ה א"כ ה"ה דהוה קנין חשוב וקונה אף ברה"ר וז"ב בישוב קושית הקצה"ח. ולפי דפריך בש"ס מנהיג לחודי' מי איכא למ"ד דלא קני והיינו דבבע"ח אין חילוק ובכ"מ קונה משיכה והנהגה ובזה נלפע"ד הא דבעי ברכוב במקום מנהיג אי רכוב קני משום דתפיס בה וצ"ב כיון דרכוב לחודי' אינו מעלה ומנהיג הוה מעלה עד שמתמה הש"ס מנהיג לחודי' מי איכא למ"ד דלא קני ואם כן איך אפשר בנפרד לבד לא יהי' קנין ובמקום מנהיג יבטל קנין המנהיג ורש"י פירש דעיקר הא בעיא אם חשוב מוחזק טפי אבל התוס' פירשו דמוחזקין חשיבי תרווייהו רק בקנין שייך לפלוגי מי חשוב קנין טפי ואינו מובן דבמה יהי' עדיף קנין דרכוב במקום מנהיג ממה שהי' בפ"ע ולפמ"ש י"ל דבאמת מבעיא לי' ברה"ר דל"ש משיכה רק דבבע"ח חשוב הקנין כיון דהוא בעצמו הדבר הנקנה שעל ידו מתעורר לצאת א"כ לפ"ז רכוב מתעורר ג"כ על ידו לצאת ועוד מוחזק דתפוס במוסירה פשיטא דחשוב קנין דרכוב יותר מקנין המנהיג ולפמ"ש בדרך הראשון גם כן מיושב דבאמת שיהי' נקרא קנין ע"י שתפוס בה ונעשה מוחזק לא מסתבר לי' לש"ס דפשיטא דרכיבה לא הוה קנין רק במקום מנהיג דבאמת גם המנהיג הוא ברה"ר ול"ש שם משיכה וא"כ שוב הרכוב יש לו מעלה טפי דנעשה קנין בגוף הבהמה וגם תפוס בה ואזלא מחמתי' מעט וכמ"ש התוס' ובזה יתישב הרבה דקדוקים שדקדקו בזה בשטה מקובצת בב"מ שם בסוגיא דרכוב ומנהיג ולפ"ז נלפע"ד דשייך גם כן לומר בקנין החרש יבטל הפקח והיינו דבאמת ברה"ר ל"ש משיכה ורק דהקנין דאזלא מחמתי' הוא בעצם הדבר ולפ"ז כיון שזה רצה לקנות אם כן אזלא מחמת שניהם ושוב שפיר מבטל זא"ז אמנם בסמטא במקום שמשיכה קונה ל"ש לומר בזה המגביה מציאה לחבירו כיון דשניהם קנו שם ושוב כל אחד עשה קנין בפ"ע ואם כן שניהם קנו דבשלמא כשמשיכה אינה קונה רק משום דאזלא מחמתי' עדיף דהו"ל קנין בעצם הדבר הנקנה אם כן כל שאזל מחמת שניהם ואחד אינו בר קנין מה בכך שזה רצה לקנות הא לא אזל מחמתי' לבד וזה השני אינו בר קנין אבל כל שהקנין מחמת משיכה מה בכך שגם החרש משך הא סוף סוף הוא עשה הקנין לבדו וא"צ להגבהתו של שני ויש להמתיק הדבר דהרי בבע"ח סגי בעקירת יד ורגל אף דלא נמשך כלו ומטעם שכתב הסמ"ע דהא הבע"ח בעצמו יעתק עצמו ממקום למקום ואם כן לא גרע רכיבת החרש מאלו הי' הבהמה עצמה מעתקת עצמה כל שעקרה יד ורגל מחמתי' מקרי משיכה מה שאין כן אם בעינן שהבע"ח יתעורר עפ"י זולתו אם כן כל שנתעוררת מחמת שניהם שוב לא הוה קנין בפ"ע וז"ב ולפ"ז נ"ל באחד רכוב ואחד מנהיג בודאי האחד מבטל כח השני שלא תלך מחמתו ואם כן שוב ל"מ והו"ל כמגביה מציאה לחברו דל"מ ובזה נלפע"ד לישב הא דאמרו בדף ח' ע"א אלא מהא שנים רוכבין ע"ג בהמה הא תו למה לי אלא ממשנה יתרה ש"מ המגביה מציאה לחברו קנה חברו ומשמע מזה דגבי שנים רוכבין נמי שייך המגביה מציאה לחברו ובקצה"ח הביא שם דברי השטמ"ק בשם הריטב"א שכתב רק י"ל כי היכא דבשנים רוכבים קנו שניהם ויחלוקו ומצד שקנו שניהם יחד ברכיבה ה"נ ברישא ומזה דייק בקצה"ח דבשנים רוכבים אין אחד מבטל קנין חברו ואף בלא טעם דהמגביה מציאה לחברו קנה חברו נמי קני ע"ש וק"ל ע"ז שהרי בריש סוגיא דרכוב ומנהיג הביא הש"מ בשם הריטב"א שהקשה כיון דהשתא ס"ל דרכוב לחודי' קני ומנהיג לחודי' קני אמאי כי הוה תרווייהו כהדדי למה לא יקנו שניהם וכתב הריטב"א די"ל דכי הוה בהדדי דלמא כל אחד מבטל כח חברו שלא תלך מחמתו ולא ידענו האי מינייהו מעכב על חברו דלהוי עדיף טפי ע"ש הרי דס"ל להריטב"א דרכוב ומנהיג מבטל כח אחד של חברו ולפמ"ש אתי שפיר דבשניהם רוכבים הוא דאין אחד מבטל כח חברו אבל כשזה עשה פעולת הרכיבה וזה עשה פעולת הנהגה פשיטא שי"ל שזה מבטל כח חברו אברא דלפ"ז יקשה בהא דאמרו אחד רכוב חמור ואחד תפוס במוסירה זה קני חמור וזה קני מוסירה וקשה במה מיירי שם דאי ברה"ר קשה במה קנה זה המוסרה הא ל"ש משיכה וכאן אינו בע"ח שיתנועע על ידו וא"ל משום דמוחזק כמ"ש בדרך הראשון דרוכב הוא גם כן מוחזק וע"כ דזה מיירי בסתמא וא"כ שוב יקשה מה ראי' דרכוב הוא קנין אף במקום מנהיג שכבר כתבתי דעיקר האבעיא הוא ברה"ר שאחד יבטל כח השני וא"כ בסמטא קונה מטעם משיכה אך נראה דניהו דזה מבטל כחו של זה וזה מבטל כחו של זה אבל על כל פנים הוה לי' כמגביה מציאה לחברו דקנה חברו ואף שזה מבטל קנינו של זה ובזה מיושב מ"ש רש"י דל"מ דבמקום מנהיג קנה פלגא והקשו כלם דמהיכן שמעינן זאת דהא עיקר הספק דשמא מנהיג מבטל כח הקנין של רכוב ולפי מה שכתבתי אתי שפיר דבשלמא ברה"ר דעיקר הקנין בשביל דאזלא מחמתי' והבע"ח בעצמו מתנועע אם כן פשיטא די"ל דבמקום מנהיג דאזלא מחמת המנהיג הרבה יותר ממה שע"י הרכוב מבטל כחו ולא קנה הרכוב כלל דהא ברשות הרבים לא קני אבל בסימטא דהוה הקנין מכח משיכה ואם כן כל ששניהם עשו קנין זה רכוב וזה תפוס במוסרה למה לא יקנו שניהם וה"ה כשזה רכוב וזה מנהיג מ"מ קנו כ"א פלגא וכמו באם היו שניהם רוכבים או שניהם מנהיגים אבל אם בעינן שיהיו פעולה בגוף הדבר הנקנה אם כן כשאזל מחמת המנהיג יותר פשיטא דהרכוב לא קנה דעשייתו לא קנה ברה"ר ואף הפעולה בבע"ח עשה המנהיג יותר מזה ודו"ק היטב כי הוא דק שכלי ובזה מיושב מה שהאריך בס' יד יוסף דאיך קאמר הש"ס בפשיטות דרכוב לא קני הא דל מהכא רכיבה ת"ל מטעם ד' אמות קונות לו בכ"מ שהוא וכאן ע"כ איירי בסמטא דברה"ר ל"ש משיכה וגם מנהיג לא קנה וא"ל כיון דרכב גלי אדעתי' דברכיבה רצה לקנות דהרי מבואר סי' רס"ח דלא אמרינן סברא זו דגלי דעתי' דבנפילה ניחא דלקני ע"ש שנתעצם הרבה בזה ולפמ"ש א"ש דבאמת מיירי ברה"ר באופן דל"ש קנין ד"א ומ"מ בבע"ח קנין דאזלא מחמתי' קונה אף ברה"ר ודו"ק ובגוף הקושיא דלמה לא יקנה ברכיבה מטעם קנין ד"א נלפע"ד דמזה ראי' ברורה למ"ש הטור חו"מ סי' רס"ח בשם הראב"ד דקנין ד"א לא תקנו אלא בעומד אבל במהלך לא וא"כ כיון שאמרו בקידושין דף ל"ז דרכוב כמהלך דמי וכן קי"ל וא"כ שוב ל"ש קנין ד"א והנה בטעמו של הראב"ד נלפע"ד כיון דהקנין של ד"א הוא משום דלא ליתי לאנצויי וא"כ זה כשעמד שם אם כן אמרינן כיון דעמד שם גלי דעתי' שרצה לקנות אם כן יבוא לאנצויי אבל כל שמהלך ודרך הלוכו הי' שם דבר שיכול לקנות ל"ש התקנה דאתי לאנצויי דהא מה"ת יאמר דרצה לקנות דהא לא עמד שם במכוון כלל. ובזה נלפע"ד הא דאמרו כיון דנפל גלי אדעתי' דבנפילה ניחא לי' דלקני והיינו כיון דכל עיקר התקנה היא בשביל דלא ליתי לאנצויי אבל כל שלא רצה לקנות בקנין ד"א אם כן את מי יריב יריב על עצמו שלא רצה לקנות כתקון חכמים וסברת החולקים דאף דגלי דעתי' דבנפילה ניחא לי' דלקני מכל מקום לא קני נלפע"ד דבשלמא אם הי' קנין ד"א קנין מצד עצמו וכמו משיכה והגבהה וכדומה שפיר י"ל דכל שלא רצה לקנות בקנין הלז דלא קנה דהא לא נתכוין לקנות אבל כל שאינו קנין בעצם אם כן בעצמות הדבר אין נ"מ בין נפילה לקנין ד"א דכשם שנפילה אינו קנין כמו כן ד"א וכל שעיקר הקנין נצמח מזה שלא ליתי לאנצויי באמרו אני רציתי לקנות בד"א וזה בא לגבולי אם כן גם כשרצה לקנות בנפילה וטעה וסבר שזה קנין על כל פנים רצה לקנות ושייך דלא ליתי לאנצויי וז"ב. ובזה מיושב מה שהקשו האחרונים ממ"ש הטור סי' קצ"ח סכ"ב דכל שהתחיל למשוך שוב לא קנה במסירה דגלי דעתו דרצה לקנות במשיכה דוקא והקשו דהרי לא קי"ל דבנפילה גלי דעתי' ולפי מה שכתבתי אתי שפיר דשם דאינו קנין בעצם ל"ש דגלי דעתי' דרצה לקנות בנפילה דמה בכך שרצה לקנות בנפילה ולא בד"א אטו ד"א מידי ממשא אית בי' ורק משום דלא ליתי לאנצויי וכל שנפל עלי' גלי בדעתו בודאי שרצונו לקנות ואלו ידע שלא קנה בזה רק בד"א בודאי רצה לקנות אם כן שוב שייך דלא אתי לאנצויי מה שאין כן במשיכה ומסירה דהם קנינים כל אחד לעצמו אם כן כל שגלה דעתו דבזה רצה לקנות פשיטא דלא קני באחר וז"ב. ובזה יש לישב קושית המלמ"ל פ"ב מזכי' ה"ט ודו"ק. ובזה ממילא מיושב קושית היד יוסף הנ"ל אמנם בב"י סי' רס"ח משמע דגם בשאר קנינים אף שגלה דעתו ל"מ וקנה וגם הי' נ"ל בסברת הראב"ד דלכך במהלך לא קנה דבאמת קנין ד"א הוא מטעם דהוה בחצרו דקונה לו שלא מדעתו והוה כידו הסמוכה לו כל שעומד בצדה ולפ"ז זכו כשעומד אבל כשהוא מהלך מה חזית דיקנה לו ולא לשאר אדם שאטו הוא בלבד הלך שם ביום הזה הא גם שאר אנשים היו שם וגם א"כ יקנה לו כל ד"א שהלך שם כל היום ולכך לא תקנו במהלך ועסמ"ע סי' רס"ח סק"ג ועיין בהפלאה כתובות ל"א בהא דאמרו ודתפקי' להיכא שכתב לפרש עפ"י דברי הראב"ד הנ"ל ולפע"ד לבן עזאי דס"ל מהלך כעומד גם לענין ד"א יקנה במהלך וצ"ע. שוב ראיתי ברשב"ם דף ע"ו בב"ב שכתב בהדיא דהא דאמרו אביי ורבא משיכה אינה קונה בר"ה קאי בין בספינה בין בבהמה גסה ודקה ע"ש הרי דגם בבע"ח משיכה אינה קונה וגם מ"ש למעלה לפרש סוגית הש"ס דרכוב במקום מנהיג היינו משום דמיירי ברה"ר גם זה ליתא דהא באמת במשיכה יש גם כן מסירה למאן דלא בעי שימסור מיד ליד ורק כיון דא"ל לך חזק וקני קנה וא"כ שוב קנה במסירה לבד אף שמשך דלא גרע ממסירה והרי מסירה קנה ברה"ר אך ז"א דבמציאה ונכסי הגר ל"ש מסירה דמאן מסר לי' דלקני ורק מתורת משיכה ובמשיכה לא קנה ברה"ר אך לפע"ד הי' נראה דכל דא"א במסירה קונה המשיכה אף ברה"ר דדוקא במכר דאפשר במסירה חלקו אביי ורבא בין משיכה למסירה דמסירה קונה ברה"ר ומשיכה בסמטא אבל במציאה דא"א במסירה ל"ש לומר שלא יקנה במשיכה דאם כן במאי לקני' כעין שכתבו התוס' בקידושין דף כ"ה דאף דמסירה עדיף ממשיכה במציאה דל"ש מסירה ודאי נקנה במשיכה אמנם יש לחלק דשם א"א כלל במסירה וע"כ קונה במשיכה אבל ברה"ר ניהו דל"ש משיכה הא יכול למשכה לרשותו או לסמטא ויקנה לו המשיכה וראיתי בהפלאה שכתב בקידושין בסוגיא דבהמה גסה שם להקשות קושית הקצות החשן הנ"ל דאיך שייך משיכה ברה"ר וכתב דהיינו מסירה דמשיכה היינו מסירה גם כן ושם במקח וממכר איירי ומועיל מסירה ולכאורה אמרתי דזה אינו דהרי דעת הר"י מג"ש הובא ברשב"א וה"ה פ"ג ממכירה וכן הוא בחו"מ סי' קצ"ח סי"ב דהיתה עומדת בר"ה ולא אמר המוכר כלום והלך הלוקח ומשך לא קנה עד שימשכנה כדינה מר"הר לסמטא אף שמסירה קונה ברה"ר ז"א דוקא שימסור מיד ליד מכל מקום כל שהתחיל למשוך גלי דעתי' שאינו רוצה לקנות רק במשיכה ע"ש וה"ה שם. אך ז"א דשם מיירי דאמר לי' המוכר קני כדרך שבני אדם קונין כדמוקי בב"מ דף ט' וכן הוא בטוש"ע סי' קצ"ז אם כן שוב יכול לקנות במסירה ואם כן כיון שדרך לרכוב ברה"ר שוב יכול לקנות מתורת מסירה. אף שרכב כנלפע"ד. והנה בגוף סברת הש"ס דבתחלה פשיטא לי' דרכוב לא קני ואחר כך ברכוב במקום מנהיג מסתבר לי' להש"ס להיפך דיהי' רכוב עדיף ממנהיג אף דאזלא מחמת המנהיג וכל הקדמונים עמדו בזה בשטמ"ק בב"מ שם וכ"כ לעיל בזה וגם להבין גוף הסברא דאחרי דגם על ידי הרכוב אזלא מעט מחמתי' ואם כן ניהו דעל ידי המנהיג אזיל הרבה מכל מקום מה מעליותא בין אזל הרבה למעט וגם ענין דרכוב דתפיס בה הי' נלפע"ד דבר חדש דהנה הרא"ש ריש פ' הספינה כתב בהא דפליגי רב ושמואל בספינה דרב אמר כיון שמשך כל שהו קנה ושמואל אמר עד שימשוך את כולה כתב הרא"ש די"א דבכל המטלטלין צריך למשוך את כולה וכתב הוא דאינו נראה דבשלמא בספינה וב"ח דהספינה וב"ח אי משיך להו כל דהוא אזלא מעצמה ולהכי אין משיכה כל דהו מהני בם מה שאין כן בשאר דברים דבא המשיכה מכח אדם המושכן אם כן שוב סגי במשיכה כל דהו ע"ש וכ"כ הטור סי' קצ"ח ולפ"ז נלפע"ד דזה ענין האבעיא בש"ס דבאמת מה דאזלא מחמתי' שלכאורה הוא קנין המעולה כמ"ש רש"י אבל גם להיפך י"ל דכל דאזלא מחמתי' אם כן לא הוה משיכה טובה שכל שהתחיל מעט הרי היא אזלא מעצמה ולכן צריך שיהי' מנהיג דאז כל פסיעה ופסיעה הולכת על ידי הנהגתו ואם כן כל המשיכה בא מחמת האדם והוה משיכה טובה אבל רכוב דלא אזלא מחמתו הרבה ואם כן אדרבא על ידי שרכב עליה כל שעקר היד ורגל שוב הולכת מעצמה ולא הוה קנין חשוב שהוא אינו עושה רק התחלה כל דהו ולכך ברכוב לחוד מסתבר לי' דלא הוה קנין והמשיכה טובה ולכך מנהיג לחודא ודאי דקני אבל רכוב במקום מנהיג כיון דתפיס בה ואי בעי הי' מושכה על ידי המוסרה שתפוס ולא יכלה ללכת אם כן מה שאינה מעכבה אפשר דההילוך שהולכת מקרי גם כן בא מחמתי' דהי' יכול לעכב או דלמא מנהיג עדיף דהמנהיג כל המשיכה בא מחמתו והרכוב אינו בא על ידו רק שהי' יכול לעכב ההליכה ולא מקרי בא מחמתו וז"ב לפע"ד והוא דבר חדש ובזה י"ל דתלוי בזה אי רכוב לבד הוה קנין במקצת רק דלא הוה משיכה טובה כיון דהולכת מעצמה אם כן י"ל דכל שתפוס בה והיה יכול לעכבה מצרפינן לה מעשה של הרכיבה והוה משיכה אבל אם נימא דרכוב לא קנה כלל ולא עשה כלום א"כ פשיטא דל"ש קנין התפוס בה דהא מה שיכול לעכב ההליכה ולא עכבה זה רק שלילת המעשה ול"ח קנין ולפ"ז י"ל דבהא בעיא דנסתפק הש"ס האיך שמע שמואל אי רכיבה הוה קנין או לא אם כן כיון שיש ספק על כל פנים שפיר יש לומר דבצירוף התפיסה הוה צירוף אבל לפי מה דפשיט הש"ס דרכוב לחוד לא קני מכלאים אם כן ממילא ברכוב במקום מנהיג פשיטא דל"ה קנין כלל. ובזה מיושב היטב מה שהקשה הריב"ש הובא בשטה שם דהאיך פשיט מכלאים דיושב לא קני מכ"ש במקום מנהיג והא הש"ס אבעיא לי' דאף דרכוב לא קני מכל מקום כל שתפיס בה יהי' עדיף ואם כן שם ביושב לענין כלאים לא מועיל ולכך ביושב לא לקי מה שאין כן ברכוב ותפוס בה מצרפין קנין הגרוע דתפוס להרכיבה ע"ש ולפי מה שכתבתי אתי שפיר דדוקא בהאבעיא דעל כל פנים הי' להש"ס ספק אי רכיבה הוה קנין רק דמסתבר לי' להש"ס דמנהיג עדיף מרכוב ואם כן רכוב ותפוס אפשר דעדיף ממנהיג אבל כיון דפשיטא לי' דרכוב לחוד לא קני כלל ל"מ צרוף דרכיבה כלל ובזה נלפע"ד הא דאמרו לי' היכי פשיט מר מרכיב ליושב יושב לא תפיס במוסרה ורכוב תפוס במוסרה והיא תימא באמת דהא אין התחלה לפשיטות דהא זה עיקר האבעיא בש"ס דלפי הס"ד דמוסרה קנה במציאה אם כן ח"ו שטעה ר"י בפשיטות וגם מה מועיל מה דחדש לו דמוסרה לא קני דא"כ אין התחלה להאבעיא ולמה הוצרך לפשוט לי מכלאים לימא דתפיס אין מעלה כלל דהא במציאה ליכא מאן דימסור לו ולפי מה שכתבתי אתי שפיר דהכי הי' השקלא וטריא דכבר כתבתי דאבעית הש"ס לא הי' בשביל תפיסת המוסרה דהוא קנין בפ"ע בשביל מסירה רק בשביל שיכול לעכב ההילוך וע"ז פשיט לו דהקנין של הרכיבה לאו כלום ואם כן ל"מ התפיסה שיכול לעכב ההילוך וע"ז הקשה לו דדל מהכא קנין הרכיבה דהיינו מתורת משיכה מכל מקום אין ראי' דאכתי לקני מתורת מסירה וע"ז השיב לו דמסירה ל"ש במציאה דמאן מסר ליה דלקני. ובזה נלפע"ד לישב קושית הקצות החשן הנ"ל דאיך אמרו דברה"ר קני ברכיבה והא רכיבה לא קני רק מטעם משיכה ומשיכה אינו קונה ברה"ר ולפי מה שכתבתי אתי שפיר די"ל דבאמת כל הטעם דרכיבה אינו קונה הוא לפי דהולכת מעצמה ולא הוה משיכה טובה ולפ"ז נלע"ד כיון דמבואר בש"ע סי' קצ"ח סי"ד והוא מהרמב"ם דבר הנקנה במשיכה והי' ברה"ר ומשכו הלוקח לרשותו או לסמטא כיון שהוציא מקצתו מרה"ר קנה מאחר שמשכו כלו והוציאו מכל המקום שהי' בו וביאר הה"מ בשם הרמב"ן ורשב"א דהסברא היא כיון דבאמת הי' כאן משיכה טובה ונמשך כל החפץ מהמקום שעמד שם בתחלה ורק שהי' ברה"ר דל"מ משיכה לכך כשמשך מרה"ר לסמטא רק מקצת הכלי מועיל ע"ש ומעתה נלפע"ד דה"ה ברכוב דבאמת הוה משיכה רק שאינה משיכה טובה דמתנועעת מעצמה כל שהתחיל לרכוב ולפ"ז כל דרכב ברה"ר ורכב לביתו או לסמטא שפיר מועיל דסוף סוף נמשכה מכל המקום שהית' בו אמנם יש לחלק דשם על כל פנים משכה מכל המקום שהית' שם והמשיכ' בא מחמת האדם רק שהית' ברה"ר במקום שאין שייך שם משיכה אבל כאן המשיכה כולה לא הי' בא' מחמתו רק מחמת הבהמ' ולא הוה קנין טוב. ובזה מיושבין דברי רש"י שכתב בהא דאמרו אחד רוכב על החמור ואחד תפוס במוסרה ש"מ רכוב קני ופרש"י דש"מ דרכוב קני ובמקום מנהיג קנה פלגא ותמהו כלם דלמא במקום מנהיג עדיף וע' שטה"מ ובמהרש"א ולפי מה שכתבתי אתי שפיר כיון דשם לא תפס במוסרה ואם כן לא הוה קנין מצד המשיכה דאזלא מחמתי' דהא אין בידו לעכבה וע"כ דרכיבה מצד עצמה קנין טוב ואם כן שוב ממילא גם במקום מנהיג קני פלגא דהרכיבה בעצמה היא קנין ודו"ק היטב. שוב עיינתי בשטה מקובצת במ"ש בשם הרשב"א דבתחלת הסוגיא ס"ל לר"מ דרוכב נמי מחמת כובד רכיבתו אזלא והו"ל כאלו מנהיגה ברגליו או לא קני כיון דאזלא מחמת עצמה ולא מחמת רכיבתו ע"ש הנה מבואר כעין סברא שכתבתי והרמב"ן שם כתב גם כן די"ל דלא חשיב אזלא מחמתי' דאף שדרכה של בהמה כשאדם רוכב עלי' היא אזלא מחמתי' לא חשוב הלוכה מחמתו שאינה מהלכת אלא לדעתה ופעמים שעומדת לגמרי והוא רוכב עלי' ע"ש ולדבריהם נוכל לפרש שכל דתפוס בה א"כ יכול למשכה שתלך ולא תעמוד ולכך הוה רכיבה קנין וכמ"ש לפי דרכי ואין להאריך. ובוא וראה עומק לשון חז"ל דבכל הסוגיא אמרו רכוב ובאמת ל"ש לשון רכוב והי' להם לומר רוכב כדאמרו מנהיג ולא אמרו מונהג ולפי מה שכתבתי אתי שפיר דבזה הורו שגרוע מעלת הרוכב שאינו בא מחמתו שלפעמים הבהמה עומדת והוא רוכב עלי' דאז אינו מגודר בשם רוכב רק רכוב שהוא נמצא עלי' רכוב והבן כמה עמקו דברי חז"ל ולשון חכמים מרפא. והנה במ"ש נלפע"ד לישב מה דפסק הרמב"ם ספ"ט מכלאים ה"ט דאם הי' אחד יושב בעגלה ואחד מנהיג שניהם לוקין ופסק דלא כשמואל דמפיך ועכ"מ שם משום דקאמרו דהרוכב אזלא מחמתי' ורק דלא הי' כל המשיכה מחמתו דאזלא מנפשי' וכיון שכן כיון שתחלת המעשה הי' באיסור אף סופו דהוה בשוא"ת נחשב למעשה וכדאמר ר"א במכות דף כ"א וכן קי"ל ועיין מלמ"ל פ"ג מביאת מקדש הלכה כ"א ע"ש באורך דמחשבינן השהי' למעשה כיון שתחלת עשי' הי' באיסור דלכל ה"פ ברוכב כיון דבתחלת הרכיבה הי' במעשה איסור שאזלא מחמתי' מחמת כובד רכיבתו ממילא גם מה שהולכת מעצמה נחשב לו למעשה. ובזה נלפע"ד דצדקו דברי הרי"ף והרמב"ם דפסקו דרכיבה קני והשיגו עליהם דהא בש"ס פשוט מכלאים דלא קנה ברכיבה ולפי מה שכתבתי אתי שפיר דבש"ס אזלינן כרב ביבי במכות שם דר' ביבי חולק על רב אשי דלא מצרפינן השהי' לתחלת המעשה אם כן לכך אפוך שמואל וס"ל דחכמים פוטרים ואם כן שפיר מדייק בע"כ רוכב לא קנה דאם הי' קונה הי' נחשב כמעשה ולכך הרמב"ם דפסק דלוקה והיינו משום דעכ"פ תחלה הי' על ידי מעשה שפיר פסק דברכיבה כל דתחלה בא על ידי משיכתו לא בעי שימשוך כלו. עוד נ"ל בזה דהנה בפ' הספינה נחלקו רב ושמואל ורב ס"ל דסגי כשמשכה כל שהו קנה ושמואל אמר עד שימשוך כלה והנה לשמואל דס"ל עד שימשוך כלה אם כן בע"ח ודאי בעי משיכה בכלו וכמ"ש הרא"ש ואם כן ברכיבה לא הוה משיכה כלה ולכך לא קנה ולכך נסתפק לשמואל ברכוב במקום מנהיג אבל לדידן י"ל דאף דקי"ל בזה כשמואל דבעי בספינה שימשוך כלה כיון דקי"ל כת"ק דבבהמה במשיכת יד ורגל קנאה ואמרו שם דשמואל דאמר אפילו כת"ק ע"כ לא אמר ת"ק אלא בבע"ח כיון דאעקר יד ורגל אידך למעקר קיימא וא"כ שוב בזה סגי כל שעקר היד ורגל על ידי רכיבתו והש"ס אזל כאן דאם שמואל סובר בבע"ח כר' אחי דבעי עד שתהלך מלא קומתה וכן הר"א שביאר בהדיא דוקא למ"ד עד שתהלך מלא קומתה וזה קרוב לאמת לפע"ד. והנה המהר"ם שיף הקשה בהא דמקשה הש"ס מהמשנה דהא שניהם רוכבין ע"ג בהמה דמה קושיא הא מוקי לה במקח וממכר ובמו"מ י"ל דודאי רכוב קני דתפוס במוסרה ולפע"ד נראה בזה דהנה באמת הש"ס מוקי לה דמיירי בחד מדעתו וחד בע"כ ולפ"ז מסירה דבעינן מיד ליד או על כל פנים במצות המוכר וכל שהי' בע"כ שוב ל"ק במסירה כלל דמאן מסר לי' דלקני וע"כ דחלוקה אינו אמת דלמי שלא מסר מדעתו בודאי לא קני ובכה"ג ל"ש דיחלוקו וגם א"א למסור או לצוות לשניהם בזא"חז דאם הקנה לזה א"א להקנות לאחר וע"כ דמצד הרכיבה קני ושפיר משכחת לה דשניהם רוכבים עלי' וכל דמשכו בפני הבעלים כל שעקר היד ורגל קני וא"צ לומר משוך וקני כמבואר סי' קצ"ז ס"ג ואם כן יכול להיות החליקה אמת. ובחדושי אמרתי דרך אחר בהא דאיבעי' רכוב במקום מנהיג ומשום דתפוס בה דמה ענין תפוס לרכיבה ואמרתי עפ"י מ"ש הרא"ש פ"ק דב"מ גבי משוך בהמה זו לקנות כלים שעלי' וכתב הרא"ש דאם משך הכיס שמעות בתוכו קנה המעות אף שלא הוציא כל הכיס ולא קנאו והוא דמצי למשקל כל המעות דרך חור שבתוכו ולפ"ז הי' נלפע"ד דע"י משיכת המוסרה שעי"ז יכול לרכוב ולהמשיך הבע"ח שרוכב עליו אז קני הבע"ח ע"י משיכות המוסרה ולכך אף שע"י רכיבה לא נמשך כלו כל שמשך הבע"ח ע"י המוסרה שוב הו"ל כמושך הכיס לקנות המעות שבתוכו ואף דהרא"ש כתב שם דהא דבעי ר"א משוך בהמה לקנות כלים ולא נקט משוך קופה לקנות כלים שבתוכה משום דקופה ומה שבתוכה משיכתם שוה ומהראוי שיקנה אבל בהמה וכלים אין קניתם שוה דמשיכת בהמה היא בהילוך וכלים היא בגרירה ולפ"ז כיון דהמוסרה היא מטלטלין ואינו נקנה רק בהגבהה או במשיכה והיינו גרירה והבהמה קונה בהילוך ועיין תוס' שם ד"ה ונקני מ"מ י"ל דבאמת שם אזלינן בצד איבעיא דגם משוך בהמה וקני כלים שעלי' גם כן קני וגם י"ל דשם לא רצה להקנות הבהמה רק הכלים שעליו על ידי משיכת הבהמה וכל דאין משיכתם שוה לא קנה ע"י משיכה זו הכלים שצריך משיכה אחרת אבל היכא שרוצה לקנות הבהמה על ידי המוסרה כיון שכל שהוא על הבהמה דרכה במשיכה אפשר דקני ואם כן שפיר בעי לי' ברכוב במקום מנהיג כיון דתפיס במוסרה קני הבהמה על ידי משיכת המוסרה דהיינו כיון שעי"ז יכול לרכוב על הבהמה אם כן מקרי משיכתם שוה ודו"ק היטב כי הוא ענין חדש. ואם חומה היא אמרתי לישב בזה קושית הקצות החשן הנ"ל דהאיך מועיל רכיבה ברה"ר דמשיכה לא קניא אלא בסמטא ולפי מה שכתבתי אתי שפיר כיון דהתם תפוס במוסרה נלפע"ד ברור דיכול לקנות על ידי משיכה גם ברה"ר דהנה כל הטעם דמשיכה אינה קונה ברה"ר דאין לו רשות להניח שם ולפ"ז נ"ל ברור דזה דוקא על הקרקע דר"ה אין לו רשות להניח שם אבל המוסרה דהיא באויר רה"ר בזה בודאי יש לו רשות להניח המוסרה על הבהמה ואם כן יוכל המוסרה לקנות שם על ידי משיכה וכיון שכן שוב קונה הבהמה על ידי המוסרה אף בר"ה והו"ל כאלו אמר משוך כלים וקני בהמה וכדאבעי לי' לר"א. ובזה מיושב הא דהקשה בשטה מקובצת בהא דסמך אבעיא דר"א להך דר"א דרכוב בשדה ולפמ"ש זה נמשך לו מהך דאמר דאי ברה"ר קני אם כן ע"כ משום משוך כלים וקני בהמה וע"כ בעי להיפך משוך בהמה וקני כלים מהו די"ל דהבהמה אינו נעשה טפל להכלים שעלי' אבל הכלים להבהמה נעשו טפלים וקני הכלים על ידי הבהמה ודו"ק היטב. ובזה אמרתי דבר נחמד בביאור הסוגיא דהנה הרא"ש כתב בבעיא דמשוך בהמה זו וקני כלים שעלי' דבעיא דלא אפשיטא היא במציאה קני מספק ואי בא אחר והחזיק בהכלים דקני הראשון דתפיסת ספק בדבר הפקר ולא מועיל חזקת השני מה שאין כן במקח וממכר דל"מ תפיסת ספק נגד קניית השני וכן קי"ל בסי' רמ"ג ולפ"ז נ"ל ביאור דברי הסוגיא דכבר כתבתי דהסוגיא תמוה דבתחלה ס"ד דרכוב ל"מ כלל ואחר כך מבעיא לי' להיפך דיהי' מועיל אף במקום מנהיג וכמ"ש הקדמונים ולפמ"ש י"ל דבאמת רכוב לא מקרי קנין רק מוחזק מקרי בה וכמ"ש התוס' לפרש הסוגיא ואם כן ברכוב לחוד י"ל דלא קני ואף דמקרי מוחזק אבל קנין לא הוה אבל ברכוב במקום מנהיג שפיר מבעיא לי' כיון דזה מקרי מוחזק אם כן שוב מועיל מה שתפיס במוסרה וה"ל תפיסה מספק וניהו דהמנהיג קנינו חשוב מכל מקום כיון שזה נקרא תפוס מספק ע"י המוסרה שוב ל"מ חזקת השני ויש להמתיק טפי לפמ"ש הש"ך בת"כ סי' י"ט לישב הסתירה מדברי הרא"ש בפ' חזקת דהחזיק באחת מהן לקנות המצר דכתב הרא"ש דקנין השני אלים אף שהן נכסי הגר והפקר וכתב דשם לא החזיק בשני מה שאין כן כאן דעל כל פנים מוחזק גם בהכלים ע"ש וא"כ מכ"ש ברכוב ותפוס דודאי אלים חזקתו שלזה הרכוב או דלמא מנהיג עדיף דאזלא מחמתי' ואם כן שוב זה לא מוחזק מקרי בהבהמה דקנינו של מנהיג מבטל תפיסתו של זה וכמ"ש התוס' לפרש לפי דרכם וכיון שכן שוב ל"מ משיכת המוסרה לקנות הבהמה וכמו בהך דנכסי הגר אברא דלפ"ז צ"ב מה פשיט לי' הש"ס בכלים וי"ל דעיקר פשיטת הש"ס דרכוב מצד עצמו לא מקרי קנין ואם כן קנינו של מנהיג מבטל חזקתו של זה ואם כן שוב לא קני על ידי המוסרה. אמנם עדיין צ"ב מה אמר הש"ס הכי אמר רב ושמואל מוסרה לא קני והיינו משום דמאן מסר לי' דלקני ותקשי הא קונה על כל פנים מתורת משיכה אף המוסרה וממילא קני להבהמה גם כן והיא קושיא גדולה. אמנם נראה דהכי קאמר בש"ס דכל דרכוב לא קני שוב איו כלים של אדם קונין לו ברה"ר כדאמרו רב ושמואל בב"ב דף פ"ד ואם כן לא עדיף מה דקונה המוסרה מאלו הי' כליו בעצמן כיון דגוף הבהמה היא בר"הר ואם כן שוב ל"ק הבהמה על ידי הכלים דהרשות מבטל הכלי ולכך ל"מ מוסרה. אך עדיין קשה הא כל הטעם דכליו של אדם אינן קונות לו בר"ה לפי שאינו רשותו ואם כן כאן דהמוסרה היא באויר רה"ר ושם יש לו רשות ואם כן שוב מועיל וכמו דקונין בסמטא ובכ"מ שיש לו רשות להניח שם וכמ"ש בב"ב דף פ"ה שם. אך נראה דהרי כל שכליו של אדם ברשות מוכר גם כן לא מועיל וא"כ ברה"ר על כל פנים הוה כמו ברשות מוכר דהא גם לאחר יש רשות ואם כן במציאה יש רשות לכל אדם שם ול"מ לקנות מטעם כליו וא"ל כיון דאמרו בב"מ שם דאם אמר המוכר זיל קני קני ה"ה כאן דז"א דהא במציאה ליכא מאן דיקנה לו ולזה נראה שסיימו בש"ס דמאי מוסרה כאדם המוסר דבר מיד ליד ובמציאה ליכא מאן דימסור לו ואם שוב ל"מ קנית מוסרה כלל. ובזה יש לישב מה שעמדו המפרשים למה בתחלה אמר בפשיטות דמוסרה לא קני וללישנא דאמר אביי הוסיף הש"ס להאריך אידי אסברה לי ולפמ"ש יש לישב והמשכיל יבין. ובזה מיושב היטב הא דאמר הש"ס ת"ש אחד רכוב ואחד תפוס במוסרה ופרש"י מדרכוב קנה במקום מנהיג קנה פלגא וכבר תמהו כלם בזה ולפי מה שכתבתי אתי שפיר דע"כ לא אבעיא להש"ס דמנהיג עדיף היינו אי לא הוה קנין רק מוחזק יש לומר דקנינו של זה מבטל לחזקתו של זה ושוב לא הוה רק תפיסת ספק בלבד על ידי המוסרה אבל אם רכוב הוא קנין אם כן יש לזה שני קנינים קנין הרכיבה וקנין המוסרה פשיטא דעל כל פנים לוקח מחצה ושפיר דייק. ובזה יש לפרש קושית הש"ס אי הכי נקני נמי רכוב במוסרה וע"ד שכתבו התוס' בד"ה ונקני וע' מהרש"א ובשטה שם ואכ"מ להאריך ודו"ק היטב כי ת"ל נתברר בזה ענין נפלא כל הסוגיא הלזו העמוקה ואם שגיתי ד' יודע כי בר בי רב דחד יומא אנא בסוגיא זו ולא יכולתי להעמיק יותר. והנה בהא דאמרו בקידושין דף כ"ה אלא מעתה פיל לר"ש במה יקנה ומשני בחבילי זמורות ופירשו התוס' ד"ה אי נמי בשם רבינו משולם דחבילי זמורות היינו שמגביה חבילי זמורות למעלה לפילו והוא קופץ ומגביה את עצמו מן הארץ ואוכלן וקשיא לי טובא דבדף כ"ב אמרו שם השתא דאמרת הגביהו הוא לרבו קנה אלא מעתה שפחה כנענית תקנה בביאה כי קאמרינן זה נהנה וזה מצטער הכא זה נהנה וזה נהנה ומשמע מזה דכל שמגביה עצמו להנאתו לא מקרי הגבהה ואם כן כאן דהפיל מגביה עצמו כדי שיאכל החבילי זמורות הגבהה היא לעצמו ולא מקרי הגבהה וכפי הנראה הכוונה דהקנין צריך להיות לשם קנין ולא בדבר שאינו עושה לשם קנין רק להנאתו. הן אמת דיש לחלק דשם ההגבהה בעי מכח שהעבד מגביה לרבו וצריך העבד שיתכוון להגביה לרבו בשביל עבדות וכיון שהגביהו לשם הנאה ל"ש הגבהה אבל כאן זה שרוצה לקנות מגביה הזמורות כדי שיגביה הפיל עצמו ואם כן הא זה שמגביה מתכוין לשם הגבהה ומה בכך דמה שהוגבה מכחו דהיינו הפיל לא נתכוין ואטו כוונת הפיל מידי ממשא אית בי' והעיקר מה שזה מתכוין שיוגבה מכחו. שוב מצאתי בחידושי מהרי"ט בדף כ"ב שפירש שם דבאמת אם מכח הגבהה קאתי עלה לא מצינו שבעינן שיהא מצטער רק דשם מכח חזקת שמוש קאתינן עלה ואם כן לק"מ אבל תמהני שהמהרי"ט הי' לו להביא מכאן בפרט שהביא שם מסוגיא דפיל במה קנה ע"ש היטב ודו"ק וצ"ע.

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף