שואל ומשיב/ו/כב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שואל ומשיבTriangleArrow-Left.png ו TriangleArrow-Left.png כב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שואל   מהדורה שתיתאה סימן כב   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בענין טעות בתפלה בשבת שהתפלל מוסף במקום שחרית

בשבת פ' קדושים תר"ה אירע שבחור א' טעה והתפלל מוסף במקום שחרית ושאלו את המורה רעות בעו"ה והוא לא ידע ואחר החיפוש והיגיעה רבא אמר שצ"ע לו הדין ושאלו את פי ואמרתי כי זה דין מפורש בש"ע או"ח סי' רס"ח ס"ו החליף של זה בזו אינו חוזר וי"א שאם החליף של מוסף באחרת או אחרת במוסף חוזר ושאלו אותי מהו שיצטרך להתפלל שחרית אח"כ ואחר כך מוסף כיון דהתפלל מוסף קודם שחרית ואמרתי שא"צ והראיתי במ"א ס"ק ח' שכתב כן דנ"ל שמ"מ יצא ידי מוסף ומתפלל אח"כ שחרית ובעו"ה התורה משתכחת מישראל כי חפשו בבאה"ט ולא מצאו אוי לנו כי הן רבים עתה עמי הארץ אשר ישבו כסאות למשפט. והנה כאשר עינתי בזה ראיתי דברי המ"א שם ס"ק ט' שהאריך מי הוא החולק ע"ז הא אין למוסף שום שייכות לשאר תפלות ולפע"ד ל"ק דבאמת מבואר בסי' רפ"ו ס"א בהג"ה דאם הקדים תפלת מוסף לשחרית יצא ואף דשם מיירי בהקדים בכוונה וכאן מיירי שטעה אבל למאן דס"ל בסי' ר"ט דלא אזלינן בתר כוונתו א"כ למה לא יצא גם כאן ומה בכך שהקדים מוסף לשחרית ובאמת אם התפלל בערב מוסף או במנחה המוסף שפיר י"ל דלא יצא דשם אין ענינו למוסף אבל בשחרית שפיר י"ל דיצא ולכך כתב בלשון י"א. וראיתי בתוס' שבת שנדחק דהרמב"ם הוא החולק שכתב בפ"י מתפלה וכן אם התפלל תפלה של חול ע"ד מוסף לא יצא ע"ש שנדחק בכוונתו כאשר יראה המעיין אבל ביאור כוונת הרמב"ם הוא פשוט לפע"ד ובחנם נדחק הכ"מ לפע"ד שם כי הרמב"ם כתב שם דאם התפלל של חול בשבת לא יצא ואם התחיל ברכה אחת בחול יכול לגמור אחר כך של שבת אבל במוסף לא יגמור דהוא ס"ל דבמוסף אין לו ענין לתפלת י"ח והו"א דניהו דבברכה אחת לא יגמור אבל בהתפלל כל התפלה של חול ע"ד מוסף יצא כיון דמ"מ התפלל תפלת י"ח ובפרט אם הזכיר של שבת דדי אף שלא קבע בברכה לזה אמר דלא יצא אבל גם זה דחוק בכוונתו. ומדי דברי זכור אזכור מה שראיתי באיזה ספר חדש וכמדומה בשו"ת גוא"י סי' ט"ו באם טעה בשמיני עצרת והזכיר חג הסוכות וסבר שהוא חג הסוכות וחתם מקדש הזמנים דחשב השואל לומר שיצא י"ח והביא מהמ"א סי' תפ"ז ס"ק ב' דאף דלא הזכיר בשל יו"ט באמצע כיון שחתם מקדש ישראל והזמנים יצא והמחבר שם דחה דבריו ע"ש ולפע"ד הדין עם המחבר שו"ת הנ"ל דמלבד דגם שם המסקנא במ"א דגרע כשהזכיר של יום אחר באמצע וכמ"ש בדגול מרבבה שם וכן עיקר. ומ"ש השואל שם מדברי הש"ע סי' ק"ח סעי' י"ב הנה ערבך ערבא צריך דגם שם הט"ז חולק ע"ש וגם דשם הזכיר דבר שאינו שייך כלל משא"כ כאן דהוא ספק יום שביעי לדידן אף דעיקר הוא שהוא יום שמיני מ"מ כיון שיש מקום לטעותו שהוא יום שביעי בודאי גרע טפי ודמי להא דאמרו בריש זבחים בת מינה מחריב בה ועיין בר"ן סוף ר"ה שכתב כיוצא בזה לענין תקיעות ומכ"ש באם הי' המעשה במוסף דהזכיר קרבנות אחרים שבודאי נשתנה הענין לגמרי ואמר שקר מוחלט דודאי חוזר לראש. אברא דלענין קרבנות שקורין בסדר היום קורין ביו"ט שני של סוכות ובחמשה עשר אף דבאמת הוא ראשון של חוה"מ וצריך לקרות בשל חוה"מ אבל באמת גוף הקריאה שקורין בסדר המוספין הוא רק תקנת רע"מ כמ"ש התוס' במגילה ונמצא ביו"ט שני דקורין ובחמשה עשר א"כ בחמשה עשר באמת הי' נקרב זאת ואף דהיום אינו חמשה עשר מה בכך מידי דהוה אם לא קרא כלל ול"ש כאן שקר דפסוקי הוא דקרינן וחשו טפי לזלזול שנעשה מיו"ט שני חול גמור אבל בתפלה דנתקן מאנשי כנה"ג שיזכירו מה שנקרב בעת המזבח על מכונו ונמצא כשאומר בשמיני עצרת קרבנות המוספין הוה שקר גמור כנלפע"ד ברור. והנה בשנת תרט"ז נשאלתי מניזנוב בענין א' שהתפלל מוסף והתפלל של שחרית אם יצא בשל שחרית ידי מנחה והעתקתי בחבורי כת"י אשר החילותי שנת תר"ג בדף קצ"ב.

והנה בשנת תבר"ך בש"ק וישלח במנחה טעה הש"ץ והתחיל בתיבת אתה חונן ונזכר והנה אף שמבואר בסימן רס"ח ס"ה דאם התחיל אתה חונן גומר מ"מ זה בתפלה שמתפלל בלחש אבל מה שמתפלל בשביל הציבור אם כן הם לא עשו אותו שליח להתפלל בשבילם תפלת חול ולתקוני שדרי' דבאמת אינו סי' יפה מה שטועה ומתפלל של חול בשבת כמ"ש האחרונים ועכ"פ להוציא הציבור ודאי א"צ ודוק:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף