שואל ומשיב/ה/סב
שואל ומשיב 
ה סב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
בענין קביעות ווסת בימי זיבה.
כה הראני אתמול הרב החריף מוה' מאיר בראם נ"י דברי הב"י [[בית יוסף/יורה דעה/קפט#|סי' קפ"ט שכתב על דברת הרמב"ם פ"ח מא"ב ה"ט אין האשה קובעת לה ווסת בתוך ימי נדתה שראתה בהן כיון שראתה יום א' אין קובעת ווסת כל השבעה וכן אין האשה קובעת לה ווסת בימי זיבתה שהן י"א יום אבל קובעת היא ווסת בימי נדתה שאינה רואה בהם ואם נקבע לה וסת בימי זיבתה חוששת לווסתה וכל ווסת שקבעה בימי זיבתה אם נעקרה אפי' בפעם א' נעקרה וא"ל להעקר ג"פ שחזקת דמים מסולקים הם לימים אלו. וע"ז כ' הב"י ומ"ש שחזקת דמים מסולקין הם לימים אלו א"י למה היא בחזקת זו דבשלמא מעוברת ומניקה שייך לומר כן לפי שרוב נשים אין דרכן לראות בהן אבל לימי זיבה אינו מוצא טעם ומ"מ כך משמע במתני' ס"פ בנות כותיים דקתני כל י"א ימים בחזקת טהרה עכ"ל. וע"ז תמה מהר"מ הנ"ל דש"ס מפורש היא בנדה דף ס"ח כדברי הרמב"ם דאמרו שם אם יש לה ווסת נימא תיהוי תיובתא דר"ה ב"ח אמר שמואל דאמר לומר שאין אשה קובעת ווסת בימי זיבתה א"ל ר"ה ב"ח כי אמרינן אין אשה קובעת ווסת בימי זיבתה דלא בעיא תלתא זימני למעקרה דאמרינן דמיה מסולקים וכיון דדמיה מסולקים דיה שעתה הרי מבואר דברי הרמב"ם דדמיה מסולקים והיא תימה גדולה. עוד תמה על דברי רש"י בנדה דף ל"ט על מה דס"ל לר"ה ב"ח א"ש שאין אשה קובעת לה ווסת בתוך ימי זיבתה פירש"י כגון ראתה ג"פ מט"ו לט"ו אין זה ווסת לענין דיה שעתה וכו' והרי מפורש בדף ס"ח דלענין דיה שעתה קובעת לה ווסת וגם זה תימה גדולה ומצאתי בספר מקור מים חיים ז"ל בסי' קפ"ט שתמה על דברת רש"י אלו והניח בקושיא. והנה לפענ"ד באמת לשון המשנה כל י"א יום בחזקת טהרה משמע לגמרי שאין קובעת ווסת כלל אף להיות דיה שעתה אך הש"ס בדף ס"ח משום דתני במשנה שם אם יש לה ווסת הוצרך לפרש דאין לה ווסת למעקר תלתא זימני אבל מ"מ קובעת וסתה ודיה שעתה ולפ"ז נראה לפענ"ד דלפי מה דנחלקו ר"פ ור"ה ברי' דר"י בדף ל"ט אי ניחש חייש אף דלא קבעה ווסת ור"ה בריה דר"י אמר דאין לחוש א"כ היא בודאי בחזקת טהרה לגמרי וא"כ מה דתני אם יש לה וסת בדף ס"ג ע"כ ס"ל להמשנה שם דקובעת וסת בימי זיבה דלא כשמואל אבל לר"פ דחייש א"כ יש לפרש דאין לה ווסת למעקר תלתא זימני אבל דיה שעתה ולפ"ז רש"י ס"ל כר"ה ברי' דר"י וכ"ה שיטת רוב הפוסקים ולכך פירש כפשוטו אבל הרמב"ם דפסק כר"פ א"כ דברי הש"ס בדף ס"ח עיקר אבל זה דחוק וא"א לאמרו דא"כ לר"ה ברי' דר"י יהיו סותרין המשניות להדדי דבדף ל"ט אמרו דכל י"א בחזקת טהרה ולר"ה ברי' דר"י תהיה טהורה לגמרי. ולפ"ז מ"ש בדף ס"ח אם יש לה ווסת לא א"ש וכמ"ש. אך נראה דלפמ"ש הרשב"א דגם בימי זיבה יש לחלק בין ראתה ממעיין פתוח ובין ראתה ממעיין סתום א"כ יש לפרש הא דאם יש לה וסת היינו בראתה ממעיין סתום דקובעת לה ווסת וא"כ ל"ק כלל והמשניות אינם סותרים דכל י"א יום בחזקת טהרה היינו ממעיין פתוח וממעיין סתום קובעת ווסת ולפ"ז דברי רש"י א"ש דבש"ס דאמר שקובעת ווסת היינו ממעיין סתום אבל ממעיין פתוח לא קבעה לה ווסת. ולפ"ז יש ליישב דברי הב"י דהנה הרמב"ם לא ביאר החילוק בין מעיין פתוח לסתום רק בימי נדה אבל בימי זיבה לא חילק כלל כמ"ש הב"ח בסי' קפ"ט וא"כ ממעיין סתום דלא קבעה ווסת להיות נעקר תלתא זימני אינו מוכח דדמיה מסולקים בזה ולכך הוצרך הב"י לחדש דסתם לשון המשנה דכל י"א יום בחזקת טהרה הוא אף ממעיין סתום דסתמא קתני כנלפענ"ד לחומר הנושא והנה בספר מי נדה בנדה דף ל"ט בכל הסוגיא שם ופירש"י נעלם ממנו דברי הש"ס בנדה דף ס"ח ומרבה שם דברים שאין בהם ממש:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |