שואל ומשיב/ה/מג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שואל ומשיבTriangleArrow-Left.png ה TriangleArrow-Left.png מג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שואל   מהדורה חמישאה סימן מג   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

{{מרכז|ל"ק ראזדיל להרבני המופלג מוה' אלעזר נ"י.{{

ע"ד אשר סידר גט ושם אבי המגרש היה אבלי וכתב אברהם וסמך עצמו על הט"ז שכתב באות כ"ב לכתוב אברהם לבד ובאמת הט"ז לשיטתו אבל אנן לא קי"ל כן כמ"ש הב"ש בכמה מקומות שכל ששם הקדש יש לו כינוים אחרים או ששם הלע"ז יש לו שמות הקדושים אחרים צריך לכתוב כל השמו' ויותר טוב הי' לכתוב רק שם אבלי בלבד דבזה הי' סגי בדיעבד לא כן השת' שינה השם דמי שיראה אותו בגט לא ידע כלל אם הכוונה לאותו איש שנקר' אבלי והב"ש באות א' שהעתיק דברי הט"ז אלו במחכ"ת קיצר דעיקר כוונתו הי' דלשם אבא אין הכינוי אבלי אבל מ"מ יש לכתוב אברהם המכונה אבלי ובפרט במדינתינו שכיח כמה אנשים שנקראים אבא והכינוי הוא אבלי ומעתה נפלנו ברבוותא דבשינה שם אבי המגרש אם הוא כשר ועיין ב"ש סי' קכ"ט ס"ק י"ז וראיתי בשו"ת עבוה"ג סי' נ"ה דכתב דיש להכשיר בשינוי והבי' ראיה מהא דכתבו התוס' בגיטין ד' פ' ד"ה ושם שכתבו דגם הלידה כותבין עפ"י הבעל או האשה ואם היה שינוי פוסל לא הי' לו לכתבו כ"א עפ"י עדים ול"ד לאשתמודענא דכשר עפ"י קרוב או פסול דשם קל לברר ועביד לגלויי ולפ"ז בשם אביו דמבואר בסי' ק"כ ס"ג דכשר ע"פ עצמו וא"צ עדים ע"כ דאינו פוסל בשינה לפענ"ד אם כי דבר חכמה אמר בכ"ז יש לדחות דא"כ גם שמו ושם אשתו דמבואר שם דכשר עפ"י עד אשה וקרוב נימ' ג"כ דא"צ ואינו מעכב אם שינה חלילה לומר כן ואף אם לא כתב כלל ג"כ פסול ודברי ר"י במרדכי נדחה מכ"ש בשינה וכפי הנראה עיקר ראייתו ממה דכשר עפ"י עצמו וכמ"ש דאף דבמלת' דעל"ג כשר קרוב ואשה מ"מ הוא עצמו פסול אבל לפענ"ד לא נמצא חילוק כלל בין עצמו לעד קרוב ופסול וכל דהוא מלת' דעל"ג א"צ תורת עדות כלל ואפילו הוא עצמו כשר ובאמת לפמ"ש בשו"ת תשב"ץ ח"א מסי' ע"ז עד סי' פ"ה היה מקום לחלק במלתא דעל"ג בין ע"א לעצמו שדעתו דע"א נאמן במלת' דעל"ג אבל גם לדבריו דוק' עד כשר אבל עד קרוב ופסול והוא עצמו שווים אם לא במקום שיש חשש שהוא נוגע אבל להעיד על שם אביו אין חשש נגיעה שייך בזה ובודאי כשר וגם בזה חלק עליו הריב"ש וכן קי"ל ס"ס ל"א בחו"מ ועיין רש"י שבת ד' ק"ל ע"א ד"ה ומשני מבואר שם גם במלת' דעל"ג אם הי' ד"מ היה פסול ע"א ע"ש היטב ודו"ק ומבואר כריב"ש וע"כ צ"ל דהא דכותבין עפ"י עד פסול וקרוב הוא משום דאין כאן שום עדות לא ד"מ ולא ד"נ והוה כאיסור בעלמ' דע"א נאמן ומכ"ש במלת' דעל"ג וא"כ אין ראיה גם ממה דמכשירין עפ"י עצמו ואף דעל שמו בעצמו צריך לכתחל' עד ואינו נאמן בעצמו היינו משום דלעצמו אינו נקרא עד ובע"ד בעצמו ל"ש שם עד עליו אבל באביו נאמן הוא והו"ל עד וגם מ"ש התוס' לענין מקום לידה דאם היה שינוי פוסל לא הי' לנו לכותבו כלל היינו דוקא במקום דירה שא"צ כלל בזה אבל בשם אביו דלכתחלה יש לכתבו כדי שיהא ניכר לכל מי הוא המגרש וכן דרך לחתום בשם אביו וא"כ ממילא אין ראיה דיכשר בשינה ועיין בב"י סי' קכ"ט ואדרב' י"ל דבשינה פסול ועיין בשו"ת צמח צדק סי' פ"ג דדעתו לפסול ומיהו בדיעבד נ"ל דיש לסמוך על עבוה"ג בשעת הדחק ובפרט כאן שהט"ז הורה כן לכתחלה ומכ"ש באם המגרש נתן בעצמו הגט לאשתו דגם הצ"צ מודה דיש סניף להקל ועיין בכורות ד' ל"ו גבי בכור דנאמן הכהן לומר דבכור זה ניתן לי במומו משום דמלת' דעל"ג לא משקרי אינשי הרי אף באיסור תורה וחשש נגיעה אפ"ה כל דעביד לאגלויי לא משקרי אינשי אף שהוא לעצמו.

והנה בשו"ת פנים מאירות ח"א סי' כ' הקשה בשם הגאון החריף מוה' אברהם ברודא ז"ל במ"ש התוס' בגיטין ד' כ' ד"ה הא בעינן שמו ושמה שכתבו דע"כ לא נכתב השם כלל כשר דאל"ה לתני רבות' טפי דאף בלא נכתב פסול וכ"ש שינה וע"ז הקשה דממנ"פ אם אמת לא נכתב כלל כשר למה יפסל בשינה הא כל דבר שא"צ לכתוב אף ששינה בו לא מפסל כמ"ש התוס' בד' פ' ואם לא נכתב כלל פסול א"כ לתני לא נכתב והיא קושי' גדולה. והנראה בזה דהנה באמת צ"ב דברת התוס' שהוכיחו דכל שאם לא נכתב כשר אף בשינה כשר דהרי באמת בהא דקאמר מפני מה תקנו זמן בגיטין הקשה הפ"י דהא צריך דו"ח וממילא צריך זמן ובאמת כתבתי בגליון שם דכבר קדמו בזה הרשב"א הובא בב"י אהע"ז סי' י"א וכתב דהו"ל כד"מ דא"צ דו"ח ולפ"ז זהו בלא כתב כלל אבל בשינה הו"ל דין מרומה דצריך דו"ח כמבואר בחו"מ סי' ט"ו וא"כ למה יכשר בשינה. אך ז"א דאטו מקום הלידה הוא מדברים שצריכין דו"ח ומלבד דל"ש דו"ח במה שתלוי בבעל ועיקר דו"ח הוא בענין הגדת העדות וזה ל"ש להעדות ובפרט כיון דאם לא נכתב כשר היאך שייך בזה ענין דו"ח והא א"צ כלל להעדות וז"ב ולפ"ז בלא נכתב השם ניהו דנימא דכשר ואף דלא נוכל להזים העדים כל דלא העידו בגט מה שמו והו"ל כד"מ דלא בעי דו"ח ועדות שאילה"ז אבל כל ששינה פשיט' דפסול דאין לך דין מרומה גדול מזה ושפיר הקשו בתוס' וז"ב מאד:

ובזה מיושב מה שהקשה הגאון מוהרא"ב ז"ל שם בהיה במזרח וכתב במערב דמוקי לה התם בסופר וקשה ממנ"פ אם לא כתב כלל כשר א"כ למה יפסול בשינה ואם פסול בלא נכתב הי' לו לנקוט במשנה לא כתב כמ"ש התוס' בד' כ' ולפמ"ש א"ש דבאמת לא כתב כלל כשר ואף דהוה עדות שאאילה"ז מ"מ כשר דהוה כד"מ וע' ברא"ש דמ"ש הסופר היינו העדים אבל כששינה הו"ל דין מרומה דפסול ודו"ק:

ובזה מיושב מ"ש התוס' דא"א לאוקמא בעמידת הבעל ובשינה משום דא"צ לכתוב עמידת הבעל והיינו כיון דא"צ לכתוב שוב גם בשינה א"א לומר דיפסול דא"ל דהוה דין מרומה דמקום עמידת הבעל אינו בכלל השבע חקירות וז"ב.

ובזה מיושב מה שהקשה שם דלמא מקום הדירה ומקום עמידה שווים ממש ולהכי לא מוקי בעמידת הבעל דא"כ יקשה לערבינהו ולתנינהו וע"ש שהאריך ולפמ"ש א"ש דא"א לומר דיפסול ותצא בעמידת הבעל דהא כי לא נכתב כשר והיאך אפשר שיהי' פסול בשינה וזהו גופא הוכחת התוס' וכמ"ש ודו"ק ויש להאריך בזה. עוד י"ל בזה דהנה באמת י"ל דשינה גרע מאם לא כתב כלל והדבר דומה להא דאמרו בכמה מקומות דמודה ר"א במזוייף מתוכו שהוא פסול אלמא אף דהוא א"צ כלל לעדי חתימה כיון שהוא מזוייף מתוכו גרע טפי וה"ה בזה כיון דשינה ומזוייף מתוכו גרע טפי וצ"ל דהא דכתבו התוס' דאם שינה כשר כמו אם לא נכתב היינו דוקא בשינה מקום הלידה דא"צ לכתוב כלל דחז"ל לא תקנו זה כלל בגט רק שנהגו לכתבו שיהי' לסימן כמ"ש התוס' ולכך לא מקרי מזוייף מתוכו וע' בתוס' גיטין דף ד' שכתבו גבי לשמה דלא אכפת לן במזוייף מתוכו דהא אמת חתמו רק שלא היה לשמה וכיון דא"צ חתימה לשמה לר"א לא מקרי מזוייף מתוכו וה"ה כאן כיון דא"צ כלל לכתבו ל"מ מזוייף מתוכו ודברי התוס' ברורין כשמש. ומעתה זה דוקא בשינה מקום הלידה אבל שינה שמו ושמה או מקום עמידת הבעל דצריך לכתוב אף דאם לא נכתב כשר אבל שינה פשיט' דפסול דהו"ל מזוייף מתוכו וז"ב מאד ומיושב כל הקושיות ודו"ק ויש להאריך בזה ואכ"מ:

והנה במ"ש התוס' דדוקא לר"מ בעי מוכח מתוכו הקשה בישועות יעקב סי' קכ"ח ממ"ש התוס' בכתובות דף ק"ב דכל שכ' ואני ערב ולא פי' שמו לא ניכר מתוך השטר מי הוא הערב ול"מ אף לר"א דע"מ כרתי שלא ניכר מה שמסרו מי ומי המוכר ע"ש ולפענד"נ דש"ה שבעינן לדעת מי הוא המחייב עצמו מתוך השטר וכל שלא ניכר מתוך השטר הו"ל מלוה ע"פ ואין עדים מוציאין קול שע"מ א"י רק שמסרו שטר זה ובשטר לא מבואר מי הוא הערב משא"כ כאן כיון דעשה ע"מ ונתן הגט בידים מה אכפת לן מה דלא מבואר מתוך הגט כיון דע"מ אומרים שזה נתן הגט ובגט כתב בו ענין הגירושין סגי וז"ב ובמ"ש י"ל הא דכתבו התוס' להקל בבת כהן והנוב"י מהדו"ק חלק אהע"ז סי' פ"ט האריך בזה דהתוס' לא קאמרו רק בשטרות ולא בגט דבגט מ"מ מפסל דהו"ל שינוי ולפמ"ש י"ל דבאמת לר"א דס"ל ע"מ כרתי א"כ הע"מ לא העידו שהוא כהן רק שזה גירש את אשתו וזה באמת גירש את אשתו ואף דהוה מזוייף מתוכו ע"ז יש לסמוך כיון דעדים לאו אכולה מלתא קמסהדי ולא העידו ע"ז שוב כשר עפ"י ע"מ ולא מקרי מזוייף מתוכו ודו"ק היטב:

ודרך אגב אזכיר מה דתמי' לי דברי הר"ן שכתב בשם הרשב"א בסוגי' דהי' לו שני שמות וז"ל וכתב הרשב"א שאנו שיש לנו ב' שמות האחד בשם ישראל והאחד שהלועזים קורין שצריך לכתוב בשם הישראל והשם האחר ויכתוב אנא פלוני דמתקרי פלוני והדבר יפלא שהרי בחידושי הרשב"א בגיטין שם הביא בשם נימוקי הרמב"ן שהני יהודים בח"ל ששמותיהם כשם ישראל ויש להם שם אחר כשמות הכותים אעפ"י שאינם אלא שם לווי מפני הערלים שאינם יודעים לקרות בשם ישראל כיון שהוחזק בשם ורובא דעלמ' קרו לה הכי צריך לכתוב אותו השם ושם ישראל שלהם ע"ש וע"ז כתב הרשב"א דלפי שיטתו א"צ לכתוב רק שם אחד ואיך העתיק הר"ן ז"ל בשמו להיפך. אמנם לפענ"ד נראה דאין הנושאין שווים דהרמב"ן מיירי במקום שהיהודים קורין בשם יהדות והגוים קורין בשם אחר לאשר לא יוכל לבטא בשפתיו עד"מ שקורין ראובן והגוים לא יבטו בשפתותיהם וקורין אותו ע"ש הכינוי שלו עד"מ שקורין אותו בשם הכינוי נאטה זאהן וכדומה ובזה שפיר שיטת הרשב"א דא"צ לכתוב רק שם אחד אבל הרשב"א שהביא הר"ן מיירי משם הלעז היוצא משם היהדות עד"מ לשם ליב קורין בלע"ז לעאן וכדומה ובזה בודאי צריך לכתוב שניהם דהא באמת באשכנז שם לא ידעו כלל משם ליב רק משם לעאן אף היהודים הדרים בתוכה משא"כ בהך דרמב"ן דעכ"פ היהודים ידעו משם יהדות ודו"ק היטב:

ובזה יתיישבו דברינו בהגהותינו לאלפסי על הר"ן שם בישוב קושית המחנה אפרים ונסתיענו מדברי הרמב"ן הנ"ל ושאלני אחד דהרי הרשב"א בחידושיו השיג על הרמב"ן ולפמ"ש א"ש דניהו דשם השיג עליו אבל בהך דהכא מודה הרשב"א להרמב"ן וז"ב ועדיין צ"ע ועיין גט פשוט סי' קכ"ט ס"ק ס"ד ואין הזמן מסכים כעת לעיין בזה ואגב אכתוב מה שראיתי בספרי הרמב"ם שנדפסו בבארדיטשוב בסוף ח"ג שם נדפסו קצת הגהות על הרמב"ם ובסופו נדפס איזה ענינים בשמות גיטין והביא דאחד היה שמו ארי' זאב והכינוי הי' ליב וואלף היאך לכתוב בגט דאם יכתוב ארי' זאב המכונה ליב וואלף יחשבו כי לזאב הוא הכינוי ליב וואלף והשיב דאין לחוש בזה ומקרא מלא הוא אבני שהם ואבני מלואים לאפוד ולחשן. ולפענ"ד אין ראיה מלשון הכתוב דל"ש לטעות ומסתמא כל אחד קאי על מה שנצרך משא"כ בלשון הגט דהרבה דברים נתקנו להוציא מלב הטועים כדאמרו בגיטין דף פ"ה כמה דיוקים וגם ע' בתוס' ע"ז דף כ"ד ד"ה ואבני מלואים ודו"ק:

ואגב אכתוב במעשה שהי' ב"ק קאזווע שסדרו גט לאיש א' שהי' נקרא ארון בקמ"ץ וכתבו אהרן המכונה ארון כמ"ש בב"ש בסדר הגט ושאל א' אם יפה עשו וכתבנו שזה טעות דהי' צריך לכתוב דמתקרי כיון דגם שם ארון הוא שם קודש צריך לכתוב דמתקרי וכל שכ' המכונה במקום דמתקרי הוא פסול וע"ז השיב הרב האבד"ק קאזווע לחלק בין כשהשם השני הוא שם תואר או שנמצא זה השם בש"ס שפיר מקרי שם הקדש אבל כאן שם ארון הוא ע"ש תיבה ול"ש לקרות אדם בשם זה ואף דגם רחבי' דמתקרי חבל הא חבל אינו שם התואר ואפ"ה כ' הב"ש לכתוב דמתקרי חבל ע"ז כ' כיון דכתיב יעקב חבל נחלתו הוא שם התואר וע"ז השבתי לו דחלילה לחלק בחילוקים בדויים מלב והראיתי שביש"ש גיטין פ"ד אות כ"ח כ' לענין מנחם מן דיש לכתוב יותר מנחם דמתקרי מן כיון שהוא כתוב בתורה וגם הוא בקריאה שם דבר שנאמר ויקראו שמו מן הרי דשם הוא שם דבר ולא שם התואר ואפ"ה כל שנמצא בלה"ק שם זה כותבין דמתקרי וגם מרחבי' דמתקרי חבל היא סתירה גדולה לחלוקו ומ"ש דחבל הוא שם התואר הראיתי לו הדברים מפורשים כי הגאון מוהר"י חריף ז"ל מעיד שראה איש א' בבוטשאטש שחתם עצמו חבל בב' ווין וכ' דע"כ ט"ס הוא וצ"ל בב' רק דשינה משום דקריאת שם חבל הוא ע"ש הצער חבלי לידה הרי דאינו נגזר כלל משם יעקב חבל נחלתו וע"כ אמרתי שגם זה הבל ואין לנו אלא כפי המבואר בש"ע סי' קכ"ט שכל ששני השמות הם בלה"ק יש לכתוב דמתקרי ואין לחלק בחילוקים זרים הארכתי בזה ולא הנחתי העסק. והנה הרב לפי שהיה קשה בעיניו שיתן גט אחר שלח הדברים אל כבוד אבי מורי הרב הגאון נ"י וכבוד אבי מורי הרב הגאון נ"י כתב אלי להפך בזכות הרב אחרי שכבר נעשה מעשה להיות כי לדעתי מה שמבואר בש"ע כל ששני השמות הם קודש שיש לכתוב דמתקרי ואין דומה לשם עזרא עוזר מנחם מן כי שם שני שמות שונים המה בנקודתם ובאותיותם וקריאתם וע"כ קרוב הדבר כי מן השם עברי נגזר כי מדוע יכנו את עזרא בשם עוזר או מנחם בשם מן אשר לא ידמה לו ולא ישוה לו אבל אהרן ארון לא נבדל ממקורו כ"א בנקודה אחת מפתח לקמץ ומי לא ידע כי כן דרכינו להפוך הפתח לקמץ בשפת ההמון כאשר יאמרו מן תענית תענית ובשפת אשכנזי כמעט כל הפעלים נהפכו בלשונינו מפתח לקמץ כי כן תאמר על צאהלען צאהלען וכדומה והביא כדמות ראיה מהא דאמרו הקורא לאהרן הרן ע"ז נאמר ודילוגו והרי הרן הוא בקמץ וע"כ שההמונים היו מהפכים הפתח לקמץ ומדוע נדלג הרים ולגזור אומר אשר הוא נגזר מן ארון אשר אין ערוך אליו לשם בן אדם וכאשר יפה אמרת וכי ארון גברא הוא ושיחת ת"ח צריך לימוד והאריך הרבה לבל יצטרך גט שנית אחרי שכבר נעשה המעשה. הנה לדבר הזה יסלח לי דלכל הדברות ולכל האמירות תמהני דע"כ לא משנים ההמון כ"א פתח לקמץ ומשנים הנקודות אבל לשנות האות הה' ולעקרו לגמרי ולהטיל ו' אחר הרי"ש זה לא מצינו ואם היו קורין אהרן בקמץ הי' בלי ספק משם אהרן אבל כל שקורין ארון למה לא נימא דנקרא ע"ש ארון ומי יודע מה נולד בעת ההוא אשר ע"כ קראו לו ארון ודו"ק חזי בשם שאול שואל שכל שם שאול נקרא במדינתינו שואל ומי לא ידע שבודאי נגזר משם שאול ואפ"ה דעת הגאון בטיב גיטין באות שי"ן ס"ק א' דיש לכתוב שאול דמתקרי שואל ע"ש שהאריך ומדמה לרחבי' דמתקרי חבל ומאד קשה הדבר לחלק בענינים אלו אשר צר לנו מהתהלך ברחבה בהוויות דאביי ורבא וצריך לשקול בפלס ולדמות הדברים. אך מ"ש דכיון דדעת הב"ש דא"צ לכתוב כלל ארון כי הוא קיצור השם וכל שא"צ לכתוב שוב אף אם שינה כשר כמו בשינה מקום עמידה ואף שהב"ש כ' דבשם אדם ל"ש זאת דיאמרו דאין זה המגרש כאן ל"ש זאת דהא באמת כ"ע יודעים דנקרא שמו ארון וכן נכתב בגט רק החשש הוא אולי עיקר שמו ארון בל' עברי וכאן כתבו המכונה דמשמע דנגזר משם אהרן והוה שינוי בשם ושקר הוא ובכה"ג גם אם לא נכתב כלל כשר ואין זה שקר דהעדים אינם מדקדקין בזה רק דהחשש שמא יאמרו שאין זה שם המגרש אבל בזה ל"ש דהא ס"ס הכל יודעים דשמו ארון כשנכתב וכי ידרשו שמות מה שבאמת ידענו דנגזר משם אהרן. הנה אם אמנם הדברים ראויים למי שאמרם אבל אחר העיון לא כן אבי לא כך למדתני רבינו דטעם המכונה הוא שבשם של קודש לא שייך המכונה כי מכונה הוא שנתכנה שמו ונהפך לשם אחר והוא באמת שמו האמיתי וא"כ אדרבא כיון דהכל יודעין ששמו הוא ארון א"כ איך שייך ע"ז דנתכנה שכינוי הוא ע"ש היפוך וע' איוב על פסוק לא ידעתי אכנה דכינוי הוא נגזר מל' היפוך ושינוי וכאן הוא שמו העיקרי וע"כ לפענ"ד בזה אין לו תקנה ואם ניקל לכתוב גט אחר צריך לכתוב גט אחר ודו"ק וע' רמ"א בתשובותיו סי' פ"ב על שם שלמה שלמן שיש לכתוב דמתקרי ול"ש המכונה כי הוא לה"ק שם שלמון ושלמן בל' חז"ל ברכות ל"ט וכ' שם דמ"ש בטור הארוך שלמה המכונה סלמן לאו דוקא ולא דק להבדיל בין מכונה למתקרי ועוד כתב די"ל דנקרא סלמן בסמ"ך בל' הגוים ואינו רק כינוי הרי ברור דאף דבודאי שלמן נגזר משם שלמה וכדקאמרו שלמן את שלמה ושלמה משנתך ואפ"ה כל דבל' הגוים היה נקרא שלמן בש' היה שייך דמתקרי ואף שאינו רק שינוי בהברה וטעמ' דמלת' משום דמתקרי שייך טפי כיון שנקר' כן ואדרב' אם שמו העיקרי כך בודאי שייך שם זה דמתקרי משא"כ המכונ' דהוא מורה על היפוך ונתכנה וז"ב מאד שוב ראיתי בגט פשוט סי' קכ"ט ס"ק ס"ד שכתב דאם בדיעבד כ' במקום המכונה דמתקרי וכן להיפך במקום דמתקרי המכונ' דכשר דאין בו שום לעז משינוי השם רק משום ותבחר לשון ערומים אבל אח"כ נסוג אסור עפ"י דברי הב"ח דכ' דאם במקום דמתקרי כ' המכונ' דפסול ע"ש ולפענ"ד הי' מקום לדחות דאין ראיה מהב"ח דע"פ שיטתו יש מקום לפסול וכמ"ש משא"כ לדידן וע"כ צ"ע בזה:

והנה נשאלתי באחד ששמו מאיר ארי' וכן חותם עצמו באגרותיו כי הוא סוחר גדול ויש לו ענינים רבים ומריץ אגרות רבות ובפי כל נקרא מאיר ליבוש רק עלייתו לתורה נקרא מאיר יהודה ועתה הגיע לצרת הבת שבתו צריכה להתגרש איך לכתוב בגט ושאלתיו איך בא לו שם יהודה ואמר כי באמת שם העריס' שלו הי' מאיר ארי' אחר שם מת אחד קרובו שהי' נקרא כן רק שקוראין אותו לתורה כן ולא דקדק ע"ז וכמדומה לו שגם בילדותו בעודו בבית אביו בבראד הי' מפטיר וקראו אותו לתורה מאיר יהודה ואביו לא ערער ועתה צריך להיות הגט ע"י שליח כי בעלה בק"ק רישא וע"כ שאל איך להתנהג. והנה באמת מהראוי הי' שלא לכתוב רק מאיר ליב דהוא החניכ' המפורסמת. אמנם באמת ז"א כלל דהיאך יעשה אם יכתוב דמתקרי ליב או המכונ' ליב הא א"א דיאמר דאינו נקרא רק ליב בלבד או מכונה רק בשם זה לבד ובאמת נקר' בשניהם ועב"ש ס"ק כ"ד ואם יכתוב סתם מאיר ליב הא אמת חתימתו הוא ארי' ועלייתו לתורה הוא יהודה ואיך יעקר אלו השמות לה"ק ויכתוב רק השם שנקר' בלעוזות ולכתחל' נכון לפרש השמות והנה דעת הב"ש סי' כ"ד בשם משה ליב שיכתוב משה יהודה המכונ' ליב והנוב"י מהד"ת סי' קי"ט כתב לכתוב משה יהוד' דמתקרי משה ליב והוא כתבו על מי שנקר' מאיר יהודה לכתוב אנא מאיר יהודה דמתקרי מאיר ליב ובאמת אני בתשו' כתבתי לדחות זאת וקיימתי דברי הב"ש אמנם מה אעשה שכל האחרונים תפסו לעיקר דברי הנוב"י והנה לדעתי הי' נרא' דיש לכתוב מאיר יהודה דמתקרי מאיר ליב ואף דחתימתו הוא מאיר אריה מ"מ הא כאן כ"ע יודעין דמי שנקר' ליב בלע"ז שמו הקדש הוא אריה ובפרט כשנכתב יהוד' בה"א ודאי יודעים דשמו ארי' וע' בשו"ת כנסת יחזקאל סי' ס"ט שהלכ' זו העלה דכל ששמו ארי' בודאי יש לכתוב יהוד' בה"א וא"כ כאן שנקר' לס"ת יהוד' ובחתימתו ארי' נודע בעליל כי שם ליב הוא הכינוי משם ארי' וכן נקרא בפי העולם ושוב אין כלל לשום חששא כנלפענ"ד ברור ונכון. מיהו כאן בנ"ד האש' הזאת כבר נתגרש' פעם אחת וא"כ איפוא יש לכתוב עכשיו כמו שהיו כותבין בגט הראשון שלא להוצי' הלעז ועיין בטיב גיטין בשמות הנשים גבי אלז גוטא. והנה לפענ"ד כיון דדעת העבוה"ג דאם שינה בשם אביו כשר ואף דהכנס"י והצ"ץ חולקין עליו כמ"ש למעל' ומצאתי בגט פשוט סי' קכ"ט ס"ק מ"ג שהבי' בשם בעל העיטור דדעתו דאף בשינה בשם אביו פסול ואף דלא קי"ל כן וכל הפוסקים חלקו עליו בזה ועג"פ ס"ק נ"ד מ"מ כבר כ' הג"פ דזה דוקא בשינה שם אבי המגרש אבל באבי המתגרשת י"ל דכשר אף בשינה והביא ראיה ממ"ש המהראנ"ח ח"א סי' י"א דכתב דאף לדעת המהרי"א דכתב דשם האב צריך לכתוב בגט אבל שם אבי המתגרשת א"צ ואינו מעכב והנה ה"ה לענין שינה י"ל דאינו פוסל ע"ש בג"פ. ואני אמרתי סמך לדברי הג"פ הנ"ל בשם המהראנ"ח דיש לחלק בין אבי המגרש לאבי המתגרשת דהרי אמרו בגיטין דף פ"ה אתקין רבא בגיט' איך פלניא בר פלניא פטיר ותריך ית פלנית אנחתי' וכו' ואמאי לא כ' גבי דידה פלנית בת פלניא וע"כ דא"צ לכתוב. וא"ל דבאמת השמיט הש"ס דא"כ אמאי לא פריך הש"ס ע"ז כמו דפריך ולטעמיך כולהו וע"ש ברש"י וא"כ ע"כ דל"צ וא"כ ממיל' י"ל דאינו מעכב וא"צ כלל לכתוב וא"כ ממיל' י"ל דבשינ' כשר כמ"ש הג"פ וא"כ בנ"ד כשר. ובלא"ה כיון דעכ"פ אם לא כ' כלל שם אבי המתגרשת כשר בודאי והרי גם באבי המגרש כשר אם לא כ' ועג"פ ס"ק מ"ג שם ולפ"ז כאן מה שלא כ' שם החתימ' הוה רק כלא כ' כלל השם וכשר וא"ל דזה מגרע גרע דהרי כ' שם שעלה לתור' ושם שנקר' בפי כל ולא כ' ארי' א"כ מגרע גרע דז"א דבאמת גם שם הלעז ליב יוכל להיות ליהוד' דבאמת עיקר שם ליב הוא ע"ש ארי' שנצמח מהכתוב גור אריה יהוד' וא"כ פשיט' דכשר בדיעבד ובפרט די"ל דבאמת עיקר שמו הי' יהוד' שהרי נסתפק שעלה בקטנותו לתור' בפני אביו בשם מאיר יהוד' וא"כ י"ל דשם ארי' נשתרבב שכן דרך העולם דמי ששמו יהוד' ובלשון לעז מאיר ליב דחותם עצמו בשם אריה והרי הוא עצמו א"י מהיכן בא השינוי הזה שנקר' לתור' בשם יהוד' וחותם עצמו ארי' וע"כ דבאמת ממקור אחד יצא וא"כ פשיט' דכשר ועכ"פ יהוד' יש לכתוב בשני ההין שהרי אינו חותם עצמו כלל בשם זה וא"כ מה דנקר' לס"ת בשם יהוד' הוא ודאי ע"ש הכתוב במקר' יהוד' בהא ובפרט שנקר' ליב בלעז שהוא משם גור אריה יהודה וע' בכנס"י סי' ס"ט דגם הט"ז מודה ובפרט בנ"ד. והנה באמת הי' יכול לכתוב דמתקרי מאיר יהוד' דמתקרי מאיר ארי' ליב דמה שנקר' בפי כל ליב זה הוא מה שנגזר משם ארי'. אמנם יש להסתפק איזה שם יקדים כיון דבפי כל נקרא בשם לעז ליב וליב הוא מכונה לשם יהודה ולשם ארי' וא"כ קריאתו לס"ת עיקר ומה שנקר' בפי כל י"ל דקודם למה שנקר' אריה בהחתימ' שלו וא"כ יש להקדים הקריא' בלעז או דלמא דשם ארי' שהוא לה"ק קודם לשל ליב שנגזר ממנו וע"כ השמטתי לגמרי ולכתוב דמתקרי מאיר ארי' דמתקרי מאיר ליב לא רציתי שצריך לכתוב שני דמתקרי וזה קשה מאד וע"כ לפענ"ד יש לעשו' נמ"ש ומה שנקרא ליבוש ואני צויתי לכתוב ליב זה אינו מזיק דזה רק לגעגוע וא"צ לכתוב והכל יודעין דמי שנקרא מאיר ליב לגעגועין קוראין אותו מאיר ליבוש וע"כ לא רציתי לכתוב דמתקרי מאיר ארי' ליב שהרי בפי כל לא נקרא רק מאיר ליבוש כנלפנ"ד וד' יצילנו משגיאות ועיין בשו"ת כנסת יחזקאל סי' ס"ו שם פלפל איזה שם עיקר אם שם החתימה או שם שעולה בתורה וע"ש שמביא ראיו' שהחתימה עיקר. והנה מלבד דאין ראיותיו מוכרחו' אף גם דשם אמרינן מדחתם עצמו מסתמא ידע דכן הוא עיקר שמו אבל כאן דברתי עם אבי המתגרשת בעצמו וא"י כלל טעם רק שנקרא אחר אחד שהי' שמו מאיר ליב אבל לא נודע לו אם הי' נקרא מאיר ארי' או מאיר ליב וגם דלו יהא ששמו מאיר ארי' אם כתב דמתקרי מאיר ליב הנה חניכה המפורסת וע"כ הדבר ברור שיש לכתוב ב' גיטין ואין להרבו' חששות יתירו' ואם נרצה לכתוב מאיר יהודה דמתקרי מאיר ארי' דמתקרי מאיר ליב יש לחוש אולי שם החתימה עיקר יותר מעלייה לס"ת וצריך להקדים זאת מיהו אין קפידא בדיעבד ואם נקדים שם החתימ' ואח"כ שם עלייה לס"ת לא יהיה שייך אח"כ דמתקרי מאיר ליב דהא ליב הוא יותר לשם ארי' מלשם יהודה וע"כ נכון הי' שישמיט שם אריה אך מי שרוצה לחוש לכל הדעו' יכתוב מאיר יהודה דמתקרי מאיר ארי' דמתקרי מאיר ליב:

והנה אח"כ הגיד לי אבי המתגרשת כי חותם עצמו בשם מאיר ארי' ליבוש ועל שם יהודה מפקפק מאד אף שנקר' כן לס"ת והנה כבר כתבתי כי שם ליב הוא יוצא משם ארי' וע"כ אמרתי לכתוב מאיר ארי' ליב דמתקרי מאיר ליב דמתקרי מאיר יהודה בב' ההי"ן דאז מקדימין שם החתימה ושם הנקר' בפי כל סמוך לו ואח"כ שם מאיר יהודה ובזה נצא ידי כל החששות כנלפענ"ד. והנה בשנת תרח"י ה' לך אירע גט שאבי המתגרשת הי' שמו ישעיהו ויש ספק אם ישעי' או ישעיהו ופסקתי דצריך לכתוב שני גיטין והדיין ר"פ אמר דבט"ג מבואר דכל שיש ספק בשם אבי המתגרש' נוכל להשמיט שם אביה לגמרי ואני אמרתי דלא כן הוא וראיה מהך דנודע ביהודה מהד"ק חאהע"ז סי' צ' לענין שם אבי' אלי' או אליהו והצריך שני גיטין ומ"ש ראיה מפ"מ ח"א סי' י"ט היינו דוק' שם ששכח שם אביה ולא נודע היאך לכתוב אבל כל שנודע שמו רק שיש לנו ספק איך לכתוב השם פשיט' דצריך לעשו' כל טצדקי שאפשר לעשות:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף