שואל ומשיב/ה/ה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שואל ומשיבTriangleArrow-Left.png ה TriangleArrow-Left.png ה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שואל   מהדורה חמישאה סימן ה   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

{{מרכז|לחכם אחד.{{

ע"ד מה שכתבת באחד שנטל שכר כדי שיחפש אחר עדות אי שרי או לא. הנה בב"י חו"מ סי' כ"ח והעתיקו הרמ"א בסי' ל"ד סי"ח בהג"ה הביאו תשובת הרשב"א שכתב דהא דאמרו הנוטל שכר להעיד עדותו בטלה היינו דוקא שכבר ראו המעשה ומחוייב להעיד אבל מי שאינו מחוייב להעיד ונוטל שכר כדי לילך ולראות שיהיה עד שרי ולפ"ז גם כאן לחפש שיהיה עד שרי. איברא דבש"ע אהע"ז סי' ק"ל סכ"א לא משמע כן שהרי כתב שם דלא יטלו שכר עדי הגט יותר מכדי בטילה דמוכח ואם איתא לחלוקו של הרשב"א הא שם הולך להיות עד ואינו מחוייב בדבר ולמה לא יהיה מותר. וכפי הנראה רמז לזה הש"ך בחו"מ שם וכתבתי בגליון הש"ע אהע"ז שם דלפענ"ד מכאן ראיה למ"ש הר"ר שמחה הכהן דדוקא שכר הליכה שרי הרשב"א ולא שכר עדות וא"ש. איברא דראיית הר"ש הכהן מכתובות דף ק"ה דאמרו לא רצו אטו ברשיעי עסקינן ופירש"י שנוטלין שכר לדון יותר מכדי חייהן והרי אותן החכמים לא הי' מחוייבים להיות דיינים ואפ"ה אסור וה"ה לענין עד ע"ש ולפענ"ד אין ראיה דהגוזרי גזירות הי' קבועין לדון ולגזור והוה כמו עד שכבר ראה דאסור ליטול שכר אבל ללכת ולהעיד ודאי י"ל דמותר. וראיתי במחנה אפרים הלכות שכירות פועלים סי' ח' שהשיג על הר"ש כהן דשאני עד מדיין דעד כ"ז שלא ראה לא עושה שום מצוה אבל בדיינות אף אם אינו קבוע מ"מ אסור למשקל שכר על ההוראה משום דהוראה גופה מצוה היא והיא בחנם ע"ש. ולפענ"ד דאי מהא לא קשיא דכל שאינו קבוע אינו מחוייב לדון וכל החושך עצמו מן הדין וכו' אבל עדיין קשה מה שהקשיתי. וראיתי במח"א בהלכות שכירות סימן י"ז שהביא בשם מהר"ש כהן הנ"ל דבעדות שכבר ראה אף שכר טרחא לא קשקיל והוא האריך שם ונפלאתי ע"ז דהרי דיין חמור מעדות דדיין יותר מחויב לדון מלהעיד ואפ"ה אמרו בכתובות שם דקרנא שכר אגרא קשקיל הרי דגם בדיין שרי ומכ"ש בעד. וראיתי בשו"ת רדב"ז ח"ג סימן תק"ז שמחלק מדעתא דנפשיה דכל שלא ראה עדן העדות הוא יכול ליקח שכר כדי להעיד ולא הזכיר דברי הרשב"א הנ"ל. עכ"פ נראה עיקר כמ"ש הרשב"א ולא כמ"ש המהר"ש כהן ז"ל. והנה לפמ"ש הרשב"א דכל שאינו מחוייב להעיד ל"ש הך דינא דנוטל שכר כדי להעיד קשיא לי דהרי המשנה בבכורות אמרה הנוטל שכר לדון דיניו בטלים להעיד עדותו בטלה ולשון להעיד משמע בע"א והרי עד אחד אינו מצווה להעיד מן התורה כמבואר בב"ק דף נ"ו אלא בחד ועיין ברמב"ם פ"א מעדות ה"א ובכ"מ שהאריך בזה ודברי היראים בענין זה מצוה רמ"ג (בד' החדשים מ' קעח) תמוהים כמ"ש בגליון היראים שם דוק ותשכח וא"כ כיון שאינו מחויב להעיד א"כ הוה כהולך לראות העדות שמותר ליקח שכר כמ"ש הרשב"א ובשלמא הנוטל שכר לדון ל"ק דהרי המהרי"ט בראשונות סימן ס"ט מוקי לה בשודא וא"כ לפירוש התוס' בכתובות דף צ"ד דשודא ל"ש רק במומחה א"כ יחיד מומחה יכול לדון לבדו וגם יכול לאוקמא במומחה אבל בעד קשה וע"כ כמ"ש הר"ש כהן דרק שכר הליכה שרי לא שכר עדות והיא ראיה נפלאה לפענ"ד. והנה בשו"ת הרדב"ז ז"ל שם רצה לחדש דבעדות אין עדותן בטילה כשלקח שכר דמה יעשה זה שיש לו עד זה ואינו רוצה להעיד בחנם האם יפסיד עדותו בזה. ודבריו לא נראין לפענ"ד כיון דבמשנה מפורש שעדותו בטלה איך אפשר לדחות המשנה ולומר דאגב גררא נקטה ומ"ש שאין בידו לעשות אין זה טענה דיכול לבא לב"ד ויטעון שזה יודע לו עדות והב"ד יכפוהו להעיד מה שיעיד כפי המבואר בחו"מ סימן כ"ח ומה שמביא הרדב"ז שם ראיה ממה דהשמיט רבינו הדין דהנוטל שכר להעיד ואילו לענין דיין הזכירה פכ"ג מסנהדרין. אך לפענ"ד נראה בישוב דברי הרמב"ם ע"ד השמטה דהנה באמת הדבר תמוה מה צורך לפסול נוטל שכר להעיד בשביל מה אני בחנם ת"ל שיש חשש שמשקר בשביל שהוא נוגע וכבר האריך בזה המהריב"ל באורך בח"א דף נ"ה וכתב בתירוץ השני דדוקא כשנוטל שכר כדי טרחו הוא דצריך לפסול משום מה אני בחנם אבל יותר מדאי פסול מחשש נוגע בעדות ע"ש והובא בג"פ סימן ק"כ ולפ"ז כיון דשכר טרחא שרי ליקח כמבואר בירושלמי ועיין בג"פ שמחלק שם בזה ולהרמב"ם לא ניחא ליה בזה לכך פירש דמה שפסלו הנוטל שכר להעיד הוא באמת משום חשש משקר ורק שהתנא כללו בהדי אותן דברים שפסולים משום מה אני בחנם ופסול גם משום זה אבל באמת דפסול משום חשש נוגע דזה פסול מן התורה. ולפ"ז לכך לא הוצרך להזכיר הפסול דת"ל דפסול משום חשש משקר וז"ב לדעתי. ובזה מיושב גם קושיתי על הרשב"א הנ"ל דע"כ לא הכשיר הרשב"א בנוטל שכר כדי לראות העדות רק בשני עדים דל"ש חשש דמשקרים דהאמינם התורה רק דנוגע פסול והנוטל שכר הוא נוגע ולפ"ז בעת ראיית העדות עדן לא נוגע הוא אפשר דכשר אבל בע"א דלא האמינה תורה זה שייך חשש שקר וא"כ פסול אף שאינו מצוה להעיד מ"מ פסול משום חשש משקר אחר שראה העדות וז"ב ודו"ק ויש לי אריכות דברים בדברי הג"פ וברדב"ז שם ואכ"מ:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף