שואל ומשיב/ד/ג/קמא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שואל ומשיבTriangleArrow-Left.png ד TriangleArrow-Left.png ג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שואל   מהדורה רביעאה חלק ג סימן קמא   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

נשאלתי מאחד מהמלמדים בהא דאמרו בקידושין דף וא"ו ע"ב ת"ש המוכר עבדו לנכרי יצא לחירות ופירש"י ואף דקי"ל קונסים אותו לפדותו מן הנכרי וכו'. ושאל דדברי רש"י הם חסרים מלח דלא ביאר מה ק"ל. והנה השבתי בתכ"ד דלכאורה ק"ל טובא דמה הביא הש"ס ראיה דאין לי עסק משמע מכל מילי מהא דאמר ר"ש דכתב ליה כשתברח ממנו אין לי עסק בך ומה ראיה דשם אי אפשר לומר ממלאכה דהא באמת כבר יצא לחירות רק דצריך גט שחרור להתירו בב"ח ולכך כל שכתב לי' אונו דהיינו לכשתברח ממנו אין לי עסק בך הרי כבר הוא משוחרר ואינו משועבד לו למלאכה וע"כ דהכוונה לענין כל מילי דהיינו להתירו בב"ח אבל בעלמא לשון אין לי עסק לא משמע מכל מילי כ"א ממלאכה לבד והיא קושיא גדולה ולא ראיתי להמפרשים שהעירו בזה (ואחר זמן רב מצאתי בר"ן פרק המגרש שהקשה כן) אך באמת כיון דקי"ל דקונסין אותו לפדותו מן הנכרי עד עשרה בדמיו וא"כ ה"א דמה שכתב לו אין לי עסק הוא מלאכה ויצא לחירות דא"צ להשתעבד וא"כ למה א"צ גט שחרור וע"כ דאין לי עסק מכל מילי במשמע. אך בגוף הקושיא הנ"ל דהיאך פשיט ליה משם נראה דהנה באמת צריך להבין הא דמיבעיא לי' דאין לי עסק היינו ממלאכה דהיאך אפשר דרק ממלאכה דא"כ למה לי' לכתוב זאת הי' לו למפטרי' בע"פ ולכאורה י"ל דבע"פ לא מהני כיון דגופו קנוי וכדאמרו בקידושין דף ט"ז לימא ליה באפי תרי זיל ומשני דעבד עברי גופו קנוי ורב שמחל על גרעונו אינו מחול וא"כ מכ"ש דעבד כנעני דגופו קנוי. ובזה יש לפרש הא דאמרו לעיל מינה השתא ומה עבד כנעני דקנוי לי' לגופיה כי א"ל הרי את לעצמך לגמרי קא"ל אשה לא כ"ש והיינו כיון דבעבד ל"מ בע"פ כיון דגופו קנוי לי' א"כ היה מקום לומר דלא משמע רק ממלאכה והא דלא אמר בע"פ דלא היה מועיל כיון דגופו קנוי אשה דלא קנוי גופה לא כ"ש והיינו דאם הי' רק ממלאכה דהיינו שיהי' מעשה ידיה שלה היה יכול לומר בע"פ דהרי יכול לפוטרה ממע"י. ובזה יש ליישב קושית התוס' שם ד"ה אשה דבאמת לא הוה ק"ו אשה מעבד די"ל אשה קנוי טפי מעבד דהרי בעבד מהני קנין לזמן ואשה לא פקעה קדושיה וגם הפקר לא מהני באשה ועיקר סברת הש"ס היא כמ"ש וזה ל"ש לענין לשון בת חורין. אמנם אכתי קשה גוף הסברה דאם ממלאכה היה כוונתו הי' לו לומר צאי מעשה ידיך במזונותיך או עשה עמי ואיני זנך דמועיל בעבד. אך לפענ"ד סברת הש"ס והאבעיא דבאמת בגט בעינן שלא יהי' שיור בגט דבעינן כרות גיטא ושיור לא הוה כרות גיטא ועיין בגיטין דף ח' ולפ"ז נראה לי דכל שיש לפרש הלשון של השחרור לענין המלאכה לבד אף דבאמת הוא כוון לכל מילי ל"מ משום כרות גיטא דהלשון בעצמו הוה שיור ולא הוה כרות. ומעתה שפיר פשיט ליה הש"ס מלכשתברח אין לי עסק דניהו דשם ודאי לא כוון רק על ב"ח דכבר יצא לחירות אבל כל שהלשון יש לפרש בתורת שיור ולא הוה כרות גיטא לא היה מועיל להתירו בב"ח ועיין בגיטין דף ט' ובתוס' שם דרב אשי ס"ל משום כרות גיטא וכאן הוא ג"כ ר"א ודוק היטב. ובגוף כוונת רש"י י"ל דק"ל מה אשמעינן בזה דיצא לחירות פשיטא דכל שמכרו הרי הוא הוציאו מרשותו וכיון דהנכרי לא קנה רק למעשה ידיו הרי כבר יצא לחירות וגם למה לי גט שחרור להתירו בב"ח הא בדין תורתינו הרי הוא בן חורין גמור דהנכרי לא קני ליה רק למעשה ידיו וע"ז כתב רש"י דהרי קנסו לפדותו וה"א דיחזור וישתעבד לרבו ישראל וע"ז קמ"ל דיצא לחירות אף שצריך לפדותו אבל לא ישתעבד וז"פ ועיין בר"ן ר"פ הכותב שכתב דאף דלשון אין לי עסק הוה לשון גרוע מ"מ מועיל בעבד שזוכה בעצמו אם הוא גדול וקטן זכה בו שמים מועיל אף לשון גרוע ע"ש.

ולכאורה צ"ב דהיאך פשיט ליה להש"ס לענין הרי את לעצמך דמועיל באשה מכ"ש מעבד ולא נימא דעבד זכה בעצמו משא"כ אשה. מיהו י"ל דאשה פשיטא דזכה בעצמה. ובזה י"ל קושית התוס' מהרי את ב"ח וכמ"ש התוס' בעצמם ע"ש ודוק. אמנם ק"ל לפי שיטת הר"ן דלכך מועיל לשון אין לי עסק בך דעבד זכה בעצמו א"כ היאך מועיל כשמכרו לנכרי הא כיון דמכרו לנכרי א"כ כבר נשתעבד להנכרי ולא זכה בעצמו ואיך מועיל לשון אין לי עסק. אמנם נראה כיון דנכרי לא קנה לגופי' רק למע"י א"כ זכה בגופו וגם כיון דקנסינן לי' לרבו לפדותו בעשרה בדמיו וא"כ ממילא שוב י"ל דזכה בו בעצמו ואף דל"מ בזה זכה בו שמים דהא הפקיעו ממצות מ"מ עכ"פ הוא בעצמו מחוייב לפדותו ולא היה לו רשות למכרו ולכך מועיל הלשון גרוע ובזה מיושבים דברי רש"י עפמ"ש ודוק:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף