שואל ומשיב/ד/ג/קלה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שואל ומשיבTriangleArrow-Left.png ד TriangleArrow-Left.png ג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שואל   מהדורה רביעאה חלק ג סימן קלה   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

להרב המאוה"ג החריף וכו' מוה' יונה נ"י אבד"ק גראביוויטץ.

ע"ד אשר שאלני דבר תמוה לפי מה שנראה מדברי רש"י בב"ק דף ל"ה ע"א במה דמשני רבא אמר מתניתין בשוגג ופירש רש"י דמיירי בא"צ לאפרו ואף דאינו חייב בא"צ לאפרו כיון דאם היה צריך לאפרו הי' חייב עליה השתא נמי הוה כח"מ שוגגין דפטורין מתשלומין וה"ה בזה וע"ש בתוס' ד"ה מתניתין דהקשו עליו דכאן אין שם מלאכה עליו ועכ"פ רש"י ס"ל דאף בכה"ג נקרא ח"מ שוגגין וע"ז הקשה מהא דאמרו בכתובות דף ל"א הזורק חץ מתחלת ד' לסוף ד' וקרע שיראין בהליכתו פטור שעקירה צורך הנחה ומשמע הא אם אין עקירה צורך הנחה היה חייב ואמאי לא מפטר משום עקירה גופא ואף דעקירה הוה מקלקל מ"מ אם היה קורע ע"מ לתפור היה חייב עכשיו הוה כח"מ שוגגין דפטור מתשלומין. (אח"כ הוגד לי שכן הקשה הגאון מוה' עזריאל אבד"ק לובלין והיא נדפסה בשו"ת ת"ץ לגיסו הגאון ז"ל) והנה בראשית ההשקפה השבתי לו דכיון שזרק חץ והחץ הוא שקרע בכה"ג אינו חייב מיתה דניהו דעיקר זריקת החץ בא מכחו ועל ידה נתחייב המיתה ותשלומין היינו מה שבא בשביל הזריקה דזה בא מכחו אבל איך נרצה לחייבו בשביל הקריעת שיראין הא גוף הקריעה לא מידו בא ובכה"ג הו"ל כח כחו דפטור וכעין דמחלק בחולין דף ט"ז לענין שחיטה ובסנהדרין דף ע"ז לענין מיתה ומה דמחייב ממון על השיראין היינו שעכ"פ בגרמתו בא והוה גורם בנזקין. אבל זה דחוק וגם הקשיתי ע"ז דא"כ אכתי קשה ללישנא דאמרינן אי בעי לאהדורי ואמרינן מ"ב א"ב המעביר סכין ברה"ר וקרע שיראין בהליכתו דחייב בשביל דאי בעי לאהדורי מצי למהדר ושם יקשה דאמאי פטור הא יתחייב משום הקריעה ושם קרע בידו ממש. אך בגוף הקושיא נראה לי עפ"י מה דאמרו בריש האורג דף ק"ה והקורע ע"מ לפטור היכא משכחת לה דעבדא כי כסתא והיינו דאל"כ אינו חייב דהו"ל מקלקל ועיין בתוס' שבת דף ע"ה ד"ה שכן שמבואר דלא משכחת לה רק בכה"ג או ביריעה שנפל בה דרנא ולפ"ז כאן שקרע שיראין ומחייבת ליה תשלומין על מה שהזיק וא"כ ע"כ לא היה באופן שהוה ע"מ לתפור באופן שיכול לתקן מה ששיחת והוא מקלקל ע"מ לתקן דאל"כ לא שייך חיוב תשלומין על ההיזק וא"כ הוה מקלקל ממש ופטור וז"ב מאד ולכאורה רציתי לומר דמיירי באינו מתכוין לקרוע רק דעל התשלומין חייב בין בשוגג בין אינו מתכוין דאדם מועד לעולם וא"כ ל"מ במעביר סכין דאי בעי לאהדורי מצי מהדר א"כ פשיטא דבא"מ לקרוע רק שבדרך הליכתו קרע השיראין שלא במתכוין פשיטא דפטור בשביל שבת ואף בחץ דא"א לאהדורי והו"ל פסיק רישא הא נודע דעת הערוך והובא בתוס' שבת דף ק"ג דבעביד בארעא דחבריה שאינו אוהבו הו"ל פסיק רישא דלא ניחא ליה וא"כ כאן שקרע שיראין של חבירו היה פטור אף דהוה פ"ר כיון דהוה של חבירו דלא ניחא ליה וגם לפמ"ש התוס' שם לפרש דארעא דחבריה הוה מלאכה שאצל"ג וא"כ גם אם היה קורע ע"מ לתפור הוה מלאכה שאצל"ג ופטור לשיטת הפוסקים דקיי"ל כר"ש במשאצל"ג משא"כ חובל בצריך לדם הוה מלאכה הצריכה לגופו כמ"ש התוס' בב"ק שם בהדיא דצריך הוא לגוף נטילת נשמה שיהיה לו דם ע"ש ובתוס' שבת דף ק"ו ע"א ועיין בשבת דף ל"א גבי סותר ע"מ לבנות במקומו מ"ש רש"י בשם רבותינו ומה שדחה וכאן לא שייך הדחייה דאפשר דא"צ לתפור וסתם קריעה אינו עומד לתפור ופטור ועכ"פ הו"ל התראת ספק דפטור ול"ד לחובל וצריך לכלבו דהמלאכה בעצמותה כל שצריך לכלבו הו"ל מלאכה גמורה משא"כ כאן דהקלקול באמת הוא קלקול וכל שספק אם צריך לתפור שוב הו"ל התראת ספק. ובימי חורפי אמרתי דכוונת רש"י דלפמ"ש התוס' דלהמותרה לא הוה ספק ובכה"ג ל"מ התראת ספק כמ"ש התוס' בגיטין דף ל"ג ובפסחים דף ס"ג וה"ה כאן המותרה עכ"פ מתכוין על מנת לבנות במקומו או בשביל הפתילה. אך לכל הדברות ולכל האמירות אכתי קשה דהרי מבואר בדברי רבינו בפרק יו"ד משבת הלכה יו"ד דהקורע בחמתו חייב מפני שמיישב דעתו בקריעה זו וא"כ שוב הו"ל ח"מ שוגגין דאם היה עושה זאת בחמתו הי' ח"מ. אך לפמ"ש היש"ש בב"ק פ"ח והובא במ"א סי' ער"ח דהחובל דרך מריבה ודעתו שיצא דם הוה מלאכה הצריכה לגופה כיון שא"א שישבע על כך ע"ש וא"כ מנא ידעינן וא"ל דמודה דהא אין אדם משים עצמו רשע וא"ל כמ"ש היש"ש שם דכבר נעשה רשע ע"י הנאה כאן לא שייך זאת דכל עוד שלא נגמר הזריקה לא חילל עוד שבת וא"כ על גוף הקריעה לא מהימן שדעתו היה לשכך חמתו דאין אדם מע"ר ושפיר חייב בתשלומין כנלפענ"ד נכון מאד ולפי מה שנראה מתוס' שבת דף ק"ו דמקלקל ע"מ לתקן בעינן שנעשה התיקון וכל עוד שלא עשה התיקון פטור א"כ כ"ז שלא תפר פטור ושוב בא החיוב של תשלומין מקודם ועיין במגן אבות להגאון מוהר"ם בנעט זלה"ה שהאריך בזה בקורע ע"מ לתפור וא"ש ודוק.

מיהו בגוף הענין י"ל דרש"י ס"ל כמו דחזקי' פוטר באינו מתכוין וא"כ שם אין איסור אף במזיד דלזה לא נתכוין כלל ואפ"ה פוטר כיון דאילו היה מתכוין פטור כמו כן בא"צ לאפרו דפטור דאם היה צריך לאפרו היה מקרי מתכוין למלאכה ובאמת שבזה החלק דהיינו באינו מתכוין לא קי"ל כדתנא דבי חזקי' ועיין ברמב"ם פ"ד מחובל ה"ה ובראב"ד והה"מ שם ובטוש"ע חו"מ סי' תכ"ג ואם כן י"ל דהש"ס כאן אזיל אליבא דתנא דבי חזקי' ושפיר פוטר אף בא"צ לאפרו דתנא דבי חזקי' פוטר אף באינו מתכוין משא"כ לדידן לא קיי"ל כהך דתנא דבי חזקיה בזה וכמ"ש ה"ה ודוק היטב והתוס' י"ל דמחלקין בין אינו מתכוין לא"צ לאפרו דאינו מתכוין לזה עכ"פ כוון לאיש אחר משא"כ בזה דא"צ לאפרו כלל לא מקרי מלאכה אבל רש"י ס"ל דאין חילוק וז"ב ודוק היטב

ומדי דברי במשאצל"ג אמרתי לבאר ענין משאצל"ג ופסיק רישא דלא ניחא ליה לפי שיש בזה מבוכה רבה הנה בכריתות דף י"ט אמרו דהנח לתינוקות הואיל ומקלקל בחבורה חייב. ולכאורה צ"ב דניהו דמקלקל בחבורה חייב אבל מנ"ל לענין מתעסק וראיתי בתוס' בשבת דף ע"ה ד"ה מתעסק שעמדו בזה וכתבו דכיון דמקלקל דעלמא לא מפטר רק משום דלא מקרי מלאכת מחשבת כדמשמע בחגיגה דף יו"ד ומ"מ מקלקל בחבורה חייב כדאמרו בשבת דף ק"ו דיליף ממילה ממילא ה"ה מתעסק וע"ז תמהו בעצמם דא"כ משאצל"ג דפטור גם כן מטעם דמלאכת מחשבת בעינן כדאמרו בחגיגה שם. ולפי זה בחבורה דלא בעי מלאכת מחשבת ממילא יתחייב אף במשאצל"ג והרי אמרו שם דגם לר"ש פטור בחבורה שאצל"ג כדאמרו שם דטפי ניחא ליה דניצול צבעא וכן אמרו בסנהדרין דף פ"ד דבמשאל"ג פטור בחבורה אף לר"ש ובאמת שזה תימה רבה והם הניחו בקושיא.

והנראה בזה דבר חדש דהנה מה דכתבו התוס' דמקלקל ומשאצל"ג פטור מטעם מלאכת מחשבת כדאמרו בחגיגה כוונו למה דאמרו שם מלאכת מחשבת אסרה תורה ומלאכת מחשבת לא כתיבא ופירש"י בשבת לא כתיבא רק במשכן הוא דכתיב ולכך מקרי הררים התלוים בשערה. ומעתה נראה לפענ"ד דבר נחמד דלכך אמרו כל המקלקלין פטורין חוץ מחובל ומבעיר הוא כיון דאמרו בשבת דף ק"ו דחובל יליף ממילה מדאיצטריך למשרי מילה מכלל דחובל חייב וכן הבערה יליף משריפת בת כהן ולפ"ז כל ענין מלאכת מחשבת לא כתיב בשבת רק דיליף ממשכן וא"כ בעינן דומיא דמשכן שהיה צ"ל מ"מ ומתקן וא"כ זהו בכל המלאכות אבל חבלה דל"צ לילף ממשכן וכן הבערה וילפינן ממילה ומשריפת בת כהן שוב ל"צ שתהיה מלאכת מחשבת כלל דהא ל"צ למילף ממשכן כלל ולכך אמר כל המקלקלין פטורין חוץ מחובל ומבעיר וז"ב כשמש. ולפ"ז זהו לענין מקלקל אבל לענין משאצ"ל דגם במילה והבערה מקרי צריך לגופה וכמ"ש התוס' בשבת שם ד"ה בחובל וא"כ שוב פשיטא דגם חובל ומבעיר לא יצא מכלל כל מלאכת שבת דפטור משאצל"ג דכל כמה דנוכל לומר שלא יצא מכלל שאר מלאכות ולא נתחדש בו ענין אמרינן וז"ב כשמש. ונתיישב קושית התוס' הדק היטב. ובזה נתיישב היטב מ"ש התוס' בשבת דף ע"ה דמה דקרי לי' שם מתעסק אצל נטילת נשמה היינו לא ככל מתעסק בעלמא רק דמיירי באינו מתכוין דאף דלא בעי מלאכת מחשבת בחבורה אבל א"מ דפטור בכל איסורים פטור גם כאן והדבר תימה דהרי מתעסק גרע משוגג כמ"ש רש"י בכריתות דף י"ט דשוגג היינו שנתכוין לחתיכה זו אבל סבור שהוא שומן משא"כ במתעסק דלא נתכוין כלל לזה ולפ"ז בחבורה דחייב מתעסק אף שלא נתכוין לענין זה כלל מכ"ש דמהראוי לחייב באינו מתכוין לאיסור כלל וכפי הנראה כוונתם דלא מתכוין לענין פציעה כלל וגם אינו מתכוין לאיסור שניהם גם יחד לא אכפת לן אבל גם זה דחוק ומנ"ל זאת. ולפמ"ש י"ל דבשלמא מתעסק בחבורה והבערה דהיינו שלא נתכוין לזה החתיכה י"ל כיון דלא בעי מלאכת מחשבת וא"כ כל דיליף ממילה ומשריפת בת כהן ושם היה מקלקל ולא הוה מלאכת מחשבת מה לנו בזה שלא נתכוין לזה הענין מיד מלאכת מחשבת נפקא ב"כ וב"כ והרי לא בעי בזה אבל כל שאינו מתכוין לאיסור דהתורה פטרה בכל איסורין שלא נתכוין לעשות הרע וזה כל ענין שוגג דקרא דפטור א"כ אין ענינו למילה והבערה דשם נתכוין לעשות איסור דלחתוך מהמחובר או לשרוף יודע הוא שאסור ורק דהוה מקלקל ולא הוה מלאכת מחשבת אבל מנ"ל לחייב בא"מ ולכך באמת פטור בזה וז"ב מאד כשמש ודו"ק היטב ועיין תוס' סנהדרין דף פ"ד ור"ש דכתבו דר"ש פוטר בכריתות דף י"ט גבי נתכוין לכבות את העליונות והובערו התחתונות משום דהוה משאצל"ג ולא בעי מלאכת מחשבת דהא ר"ש מחייב מקלקל בהבערה ומקלקל דמפטר בשאר מלאכות היינו משום דלא הוה מלאכת מחשבת כדאמרו בחגיגה דף יו"ד מכלל דבהבערה לא חיישינן. הנה הרגישו בזה דמ"ש משאצל"ג דפטור בחבורה והבערה ומקלקל חייב אבל לא ביארו הדברים. ולפמ"ש הדברים מבוארים ומן האמור אני תמה על מ"ש דו"ז הגאון ז"ל בישוע"י סי' ה' ס"ק ד' לחדש דבחבורה דלא בעי מלאכת מחשבת ומה"ט מקלקל חייב גם פסיק רישא דלא ניחא ליה חייב וכ"כ באו"ח סי' ש"כ באורך והיא תימה גדולה דהרי במלאכה שאצל"ג פטור אף בחבורה לר"ש כדאמרו בהדיא בסנהדרין דף פ"ט מאן שמעת ליה דאמר מקלקל בחבורה חייב ר"ש הא ר"ש ס"ל משאצל"ג פטור והרי פסיק רישא דלא ניחא ליה הוה מלאכה שאצל"ג כמ"ש רש"י ותוס' בהדיא בשבת דף ע"ה גבי מתעסק הוא אצל נטילת נשמה דלא ניחא ליה בזה ואדרבא ניחא ליה דליצול צבעא וע"ש בתוס' ד"ה טפי וא"כ הוה סתירה גמורה לדבריו ומהתימה שאחר שהיה לפניו כל הענין ודברי התוס' הנ"ל איך לא הרגיש בזה שההיפך מבואר מדבריו. ולפמ"ש יש טעם לדבריו דבחובל ומבעיר גופא דיליף ממילה והבערה הי' פ"ר דניחא ליה דהי' צורך למצוה. והנה שיטת רש"י בשבת שם דלר"י דס"ל משאצל"ג חייב א"כ אף דמקלקל הוא אצל אותו הדבר כל דהוה תיקון אצל דבר אחד הוה תיקון ולר"ש דמשאצל"ג פטור א"כ ע"כ דמקלקל בחובל והבערה חייב אף שאינו תיקון כלל דמה שהוא תיקון אצל אחד לא חשיב תיקון. וביאור דבריו נראה לפענ"ד דבאמת כל מלאכת המשכן היה צריך לגופה ממש וגם תיקון לאותו דבר ולכך גם בשאר איסורים בעי שיהיה תיקון ומלאכה הצל"ג רק במקלקל והבערה דגלי קרא במילה והבערה ול"צ ללמדו ממש כן יש לצדד ולומר דיליף משם דאף בשאר איסורים לא בעי תיקון וצריך לגופה ויש מקום לומר דשאר איסורים לא יליף ממילה והבערה דגבי שבת ואדרבא מדמי לה לשאר מלאכת שבת דצריך תיקון וצל"ג וה"ה גם חבלה והבערה גבי שאר איסורין מדמינן להו לשאר מלאכות של שבת ומה דחייב לענין שבת חבלה והבערה אף דאינו תיקון ואצל"ג זה באמת חידוש הוא דחדשה תורה ואין למדין ממנה.

אמנם יש לומר להיפך דשאני כל איסורי שבת דממשכן יליף להו ובעי מלאכת מחשבת ובאמת לולא דיליף ממשכן היה גם בשבת חייב אף שאינו תיקון וא"צ לגופה כדאמרו בחגיגה דמש"ה נקרא הררים התלוים בשערה ולפ"ז שאר איסורים עכ"פ באותן איסורים דגם בשבת לא בעי משצל"ג ותיקון כגון חבלה והבערה מכ"ש דבשבת חייב ולכך הכריעו בש"ס דלענין קלקול דודאי בחבלה והבערה בשבת איכא קלקול א"כ יש לומר דבשאר איסורים דלא בעי מלאכת מחשבת חייב בהן כיון דזה מצינו בפירוש דבשבת חייב א"כ גם שאר איסורים למדין ממנו משא"כ לענין משאצל"ג די"ל דגם בשבת מקרי צל"ג ואף דא"צ לגוף הדבר מ"מ חייב כר"י ניהו דר"ש פליג וס"ל דבשבת חייב אף דהוא מקלקל גמור ואצל"ג ויליף מחבלה והבערה אף די"ל דשם מקרי צריך לגופה קצת בשביל תיקון מצוה זה לא חשיב לר"ש צל"ג וא"כ י"ל דזה לענין שבת אבל בשאר איסורים כל דהוה משאצל"ג משוינן חבלה והבערה לשאר איסורי שבת דפטור ושפיר אמרו בסנהדרין לענין שאר איסורים דאף דמקלקל בהבערה חייב אף בשאר איסורים היינו דוקא מקלקל דעכ"פ בשבת מפורש הדבר דחייב אף דהוה מקלקל אבל משאצל"ג די"ל דבשבת היה צל"ג משום תיקון מצוה לכך בשאר איסורים פטור בזה. ומיושב בזה קושית התוס' בסנהדרין על שיטת רש"י דהא לר"ש פטור במשאצל"ג אף בחבלה והבערה ולפמ"ש יש ליישב דשאני שאר איסורים משבת. ויש להמתיק הדבר דבשלמא לענין איסור שבת שפיר נקרא מלאכה שאצל"ג אף דהוה תיקון מצוה משום דבעי מלאכת מחשבת ובעינן שיחשוב על גוף המלאכה משא"כ בשאר איסורים הוה חבלה והבערה דמילה והבערה מלאכה הצל"ג משום תיקון מצוה ואם כן בשאר איסורים כל דהוה משאצל"ג לגמרי פטור ואף דשיטת רש"י דלא מקרי מקלקל לר"י כל דהוה צורך לאחרים מ"מ עכ"פ זה מפורש דחייב בחבלה והבערה לכך גם בשאר איסורים מדמי לשבת אף די"ל דלא מקרי מקלקל כ"כ ולכך חייבה תורה בשבת מ"מ הא בשאר איסורים י"ל דמחייב אף בקלקול גמור דלא שייך מלאכת מחשבת לכך חייב אבל מלאכה שאצל"ג דעכ"פ אינו מפורש בחבלה והבערה דשבת די"ל דתיקון מצוה חשוב מצוה ניהו דלר"ש לא מחשב בזה תיקון היינו בשבת דבעי מלאכת מחשבת משא"כ בשאר איסורים כל דהוה משאצל"ג ממש אף בחבלה והבערה פטור ודוק היטב. אמנם עדיין יקשה מכריתות דף כ' דאמרו שם לענין הבערה דמלאכה שאצל"ג פטור והרי לר"ש חייב אף במלאכה שאצל"ג בחובל ומבעיר וכן קשה משבת דף ע"ה גבי ניחא לי' דליצול צבעא הרי בחבורה ס"ל לר"ש דפטור משאצל"ג כמ"ש רש"י ותוס' שם. נראה לפענ"ד דבאמת גם רש"י ס"ל דתיקון מצוה חשוב תיקון רק דלא הוה תיקון באותו דבר והוא בכלל מלאכה שאצל"ג ולפי זה ס"ל לרש"י דלר"ש דגלי קרא בחובל ומבעיר דחייב א"כ באמת נשתנה מכל איסורים דבעי תיקון בגוף הדבר ויהי' מלאכה הצל"ג ולכך כל מה דאפשר למעט בחידוש ממעטין ואמרינן דדוקא בשיש צורך קצת כמו תיקון מצוה אף שגם כן אצל"ג מקרי דאין מתקן גוף הדבר הוא דגלתה התורה דחייב בשבת משא"כ בחבורה והבערה דהוא מקלקל גמור וגם א"צ לגמרי פטור אף בחבורה והבערה ואם כן בכל אלו המקומות דהוה מקלקל ואצל"ג לגמרי גם בחובל והבערה ניהו דמצד מקלקל הי' חייב בחבורה והבערה דגלה קרא דחייב אבל שם היה צל"ג קצת עכ"פ משא"כ באצל"ג לגמרי ודוק היטב כי הוא נעים ונחמד. ובזה מיושב היטב דברי התוס' בשבת דף ק"ו ד"ה בחובל דר"א דמחייב אפילו בא"צ לכלבו הוה מלאכה שאצל"ג וגם לר"ש פטור במלאכה שאצל"ג והקשה המהרש"א דבסברא זו היה להם להקשות לשיטת רש"י דסבירא ליה דלר"ש חייב אף במלאכה שאצל"ג ומקלקל בהבערה וחבלה וכמ"ש בסנהדרין שם ונדחק מאד ולא עמדתי על דבריו על בורין. ולפמ"ש י"ל דלשיטת רש"י ידעו התוס' סברא זו דתיקון מצוה חשיב צל"ג ורק דמ"מ הו"ל מלאכה שאצל"ג ולכך במלאכה שאצל"ג לגמרי גם ר"ש מודה אבל לשיטת התוס' דמה שצריך לכלבו ל"ח תיקון שאין דרך לעשות כן ואפ"ה לר"ש חייב אליבא דר' אבהו א"כ ע"כ דסבירא לי' דמלאכה שאצל"ג כלל ג"כ חייב לר"ש ושפיר מקשו וע"ז חידשו דמ"מ צל"ג מקרי ודוק היטב

והנה ביום ד' וישלח תרי"ד הגיעני מכתב מתלמידי החריף ומופלג מוה' סענדר שורשטיין ני' ואמרתי להעתיק פה הנה הביא קושית ההפלאה וישוע"י בהא דחייב שוחט בשבת משום נ"נ והקשו דהא שייך מפרק ואף דהרמב"ם כתב דל"ש מפרק דהו"ל מלאכה שאצל"ג והיינו דהוה מקלקל הא כאן הוה מתקן וע"ז כתב הוא דכמו דאמרו בשבת דף ע"ה גבי חלזון דהוה מתעסק אצל נטילת נשמה ה"ה כאן לגבי מפרק הוה מתעסק ואין מקום לדבריו דשם הוה מתעסק משום דא"צ לנטילת נשמה כלל ואדרבא כל כמה דאית ביה נשמה ניחא ליה טפי דליצול דמי אבל כאן עכ"פ פסיק רישא מקרי דאם יש דם ע"כ תתפרק ולא מקרי מתעסק וכמו דרצה ליטול נשמה כמו כן רצה שיפרק הדם ועכ"פ מידי פ"ר לא נפיק ואף דהשוחט ולא יצא דם כשרה מ"מ עכ"פ דם יוצא בודאי ועיין ט"ז סי' ס"ט סקי"ז ביו"ד וז"פ. מ"ש לחדש דבמסוכנת ודאי שייך מפרק ומטעם דאף אם נימא דמתעסק בחבורה חייב לפמ"ש הישוע"י דמתעסק בחבורה אף למ"ד דחייב היינו כשמתקן אבל לא במקלקל ומעלתו כתב שכ"כ בשיטה מקובצת בכתובות בסוגיא דדם מפקד פקיד שהקשו בקונטרסים לפמ"ש רש"י משום מתעסק והא מתעסק בחבורה חייב ותירצו דלא שייך מתעסק רק כשנהנה וכאן לא נהנה דמקלקל הוא דטפי ניחא לי דניחי כי היכי דליצול צבעי' ע"ש.

והנה לפי מה שביאר הישוע"י כיון דמתעסק במקלקל אף בלא מלאכת מחשבת פטור דאף בחלב פטור כל דלא נהנה א"כ גם בשבת פטור ולפ"ז הרי כל שוחט בשבת הוה מקלקל רק דבשבת הוה מלאכת מחשבת וכל שיש תיקון קצת חייב א"כ כל שוחט בשבת שייך משום מלאכת מחשבת ולכך בפריק דם כיון דלא נהנה שוב ל"צ מלאכת מחשבת ולפ"ז במסוכנת דיש כאן הנאה שוב מתעסק בחבורה חייב ובזה האריך ליישב דברי הטור במסוכנת וגם הסוגיא דכתובות דף ז' עפ"י מ"ש הישוע"י דהואיל הוא משום דמתוך הותר וכל דיש צורך קצת זה מקרי הואיל. ובאמת שכל דבריו המה משוחים בששר הפלפול אבל אינם נכונים כלל דהא באמת אין התחלה לקושית ההפלאה דהא מפרק הו"ל מקלקל דמלאכה שאצל"ג וע"כ צ"ל דמקרי מתקן לענין השחיטה מקרי גם לענין מפרק תיקון ולפ"ז מה בכך שלא נהנה הא מ"מ מקרי תיקון כיון דעכ"פ בעי לשחוט ומקרי נהנה עי"ז אף דקלקולו מרובה מתיקונו א"כ שוב מתעסק בחבורה חייב דאף שהקלקול מרובה על התיקון מ"מ מקרי נהנה כיון דצורך השחיטה היא א"כ מקרי נהנה ועיין בט"ז סי' רכ"א ס"ק מ"ב ביו"ד שלדבריו גם בשבת מקרי הנאה רק שבעכו"ם גלי קרא ולדבריו מקרי בשבת נהנה שצריך לשחיטה ולפמ"ש הנקה"כ שם יש מקום לדבריך אבל אינו מוכרח כ"כ וגוף קושית ההפלאה לא הבינותי דניהו דהוה מתקן לגבי השחיטה אבל לענין מפרק דהו"ל משאצל"ג והוה מקלקל מה תיקן בזה וז"פ:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף