שואל ומשיב/ד/ג/פו
שואל ומשיב 
ד ג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מה ששאל אותי במ"ש הרמב"ם ביומא פ"ח משנה וא"ו במי שנשכו כלב שוטה אין מאכילין אותו מחצר כבד שלו וכתב הרמב"ם בפירוש המשנה הטעם משום דבדברים הסגוליים המרפאין אין עוברין עליהם זולת כשמתרפא עפ"י הטבע וע"ש בתוס' יו"ט וע"ז הקשה דא"כ היאך יוצאין בקמיעות מרה"י לרה"ר הא הם כסגולה ואיך עוברין על המצות בדברים הסגוליים. הנה לפענ"ד ל"ק דש"ה דכיון שעפ"י הסגולה הוא מרפא א"כ עכ"פ דרך לצאת בו דמה נ"מ לחולי אם מתרפא עפ"י הטבע או בדרך סגולה סוף סוף דרך לצאת בו והו"ל כתכשיט דמותר לצאת לרה"ר דנוי לו משא"כ כאן לאכול דבר איסור אסור במה שאינו מרפא עפ"י הטבע. שוב ראיתי בתוס' יוה"כ למהרמב"ח שהקשה כעין זה מהא דיוצאין בביצת החרגול שכתב הרמב"ם שאינו רק עפ"י סגולה ע"ש מ"ש בזה ולפענ"ד נראה כמ"ש. אחר זמן רב מצאתי בשו"ת רדב"ז ח"א בלשונות הרמב"ם סי' ס"ג שכתב כמ"ש. ומדי דברי זכר אזכור מה דקשה לי במ"ש רש"י ביומא דף פ"ו שם ד"ה אין דאין מתירין לו איסור בהמה טמאה דכפי הנראה פסק דכלב מין בהמה הוא וצ"ע למה סתם משנתו שלא אליבא דהלכתא שהרי בפ"ח דכלאים משנה וא"ו אמרו דהכלב מין חיה רמ"א מין בהמה ופסקו הרמב"ם והרע"ב שם דכלב מין חיה דלא כר"מ וראיתי בש"ס עם הגהות הגאון מוהר"י פיק ז"ל שרשם על דברי רש"י מיימוני ספ"ח דכלאים ואני תמה דאדרבא הרמב"ם כתב דמין חיה הוא שהרי פסק דאין הלכה כר"מ ואני תמה דאיך אפשר למפסק דהלכה כר"מ הא בפ"א מכלאים אמרו שם דהזאב והכלב אף שדומין זה לזה מכל מקום הם כלאים והרי הזאב ודאי חיה הוא א"כ הכלב שדומה לו ג"כ חיה הוא והרי סתם הב"י כת"ק וא"ל דהו"ל סתם ואח"כ מחלוקת דהרי גם בפ"ח סתם לה לת"ק בשם חכמים וא"כ אין הלכה כר"מ בזה ועיין ברמב"ם פ"ט מכלאים ובטוש"ע יו"ד סי' רצ"ז ס"ו וע"כ דברי רש"י צע"ג. אחר זמן רב בשנת תרי"ב למדתי מסכתא בכורות והגעתי לדף ח' ובתוס' שם ד"ה ומאי כתבו למ"ד כלב מין חיה הוא כדאיתא במס' ביצה שלשה עזין הן כלב בחיות והוא תימה גדולה דלמה לא הביאו משנה מפורשת דנחלקו ר"מ וחכמים בפ"ח דכלאים משנה וא"ו וראיתי בבכורות שם ע"ב ד"ה אחד שכתבו למ"ד כלב מין חיה ורשם המרשים (וכפי הנראה הוא הגאון מוהר"י בעז בעל עין המשפט כי לפנים לא הי' הקדמונים מציינים הדף והעמוד וכן הפרקים) כלאים פ"ו וצ"ל פ"ח אבל מאד תמהני מדוע לא הרגיש שהתוס' בדיבור הקודם לא הביאו מזה וצע"ג ועיין פסחים ר"פ כל שעה דאמרו ואי אשמעינן חיה ופירש"י דחייה היינו חולדה ונמיה וחתול וכ"כ הרע"ב ובתוס' יו"ט פירש דהיינו חולדת הסנאים המוזכר בכלאים פ"ח ועל חתול לא הזכיר מהיכן יצא לרש"י ורע"ב דהיא חיה ועיין תוס' יו"ט פ"ח מכלאים שמביא כן בשם הרע"ב דחתול הוא חיה ואני תמה שלא זכר הא דאמרו בבכורות הנ"ל דכשם שנתקללה בהמה מחיה אחת לשבע ומאי ניהו חמור מחתול וע"כ דחתול הוא חיה וצע"ג על התוסי"ט שלא הזכיר כן:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |