שואל ומשיב/ד/ג/נה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שואל ומשיבTriangleArrow-Left.png ד TriangleArrow-Left.png ג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שואל   מהדורה רביעאה חלק ג סימן נה   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אשר שאלת שראיתי בהגהותיי לאהע"ז הנקוב בשם ש"י למורה סי' י"ז סעיף ל"ז שכתבתי בזה"ל ואם אחר שבאו שני עדים ואמרו לא מת והכחישו להעד שאמר מקודם מת ואח"כ בא ע"א ואמר עכשיו מת עיין יבמות דף צ"ג ואם בא הע"א ואמר שמת בשעה שאמר הראשון ע' חידושי רשב"א שם מה שנחלק עי' בר"מ בר"י ודו"ק עכ"ל וכתבת שחפש בדף צ"ג ולא מצא כלל. הנה ט"ס שם וצ"ל צ"ב ע"א בהא דאמר רבא תדע דטעות היא דאילו הורו ב"ד בחלב ובדם להיתירא והדר חזו לאיסורא כי הדרי ואמרו להיתירא לא משגחינן בהו ואילו היכא דאתי ע"א שרינא ואתו תרי ואסרנא ואתי ע"א אחרינא שרינא לה מ"ט לאו משום דטעות הוא ופירש"י דאתי ע"א ואמר עכשיו מת שרינן לה מ"ט דאמרינן עד קמא אטעיין והאי בתראה מהימן דאי קמייתא הוראה דאדעתא דהכי סמכו מכי חזינן טעמא ע"י השנים הללו דלא אורינן שפיר היכא מצי למהדר לדעתא קמייתא וע"ז כתב הרשב"א נראה שהוא מפרש אעפ"י שלא בררו לנו טעם היתר הראשון והדר חזי טעמא לאיסורא ונתברר אלינו טעמא דאיסורא אע"ג דהדר אמרו להיתירא לא שמענו להו אא"כ בררו טעמא דהיתירא וע"א הכא כי אתי ע"א ושרינן לה אעפ"י שלא נתברר לנו טעמא דהיתר שהרי ע"א אינו נאמן אלא שהאמינוהו והדר אתו תרי ונתכחש ונתברר באיסור דכל תרי מהמני וחד לגבי תרי לאו כלום הוא ואפ"ה כי אתי השתא אחרינא ואמר עכשיו מת מהימן ואע"ג דלא אתברר טעמא דבתרא מה קאמר ולא אמרינן הוראה היא וכשם שטעו בראשונה כך טעו באחרונה וכו' והביא בשם הר"מ בר יוסף שפירש דמיירי שהי' מוחזק לאסור כחלב ודם והם טעו והורו להיתירא דאשכחו בהו טעמא ואח"כ אמרו להיתירא לא אמרינן דמותר ואוקמינן אחזקת איסור כמו שהי' וה"נ דאתי ע"א ושרינא אף שהיתה בחזקת איסור א"א ואתו בי תרי אוקמא אחזקתה ואסרוה ואפ"ה כי אתא ע"א ואסהיד כקמא מצטרפין סהדא בתרא לקמא והיכא דנישאת לע"א מעידיה והיא אומרת ברי לא מפקינן מינה וע"ז כתב הרשב"א דהראשון עיקר דהא משמע בש"ס דלא נתברר טעמא אלא בהוראה אמצעית ואילו לפירוש הרב ר"מ בר"י הנ"ל הרי גם הוראה אחרונה נתברר ולמה לא משגחינן בהו ע"ש ולזה כוונתי במ"ש בהגהותיי במ"ש שנחלקו על הר"מ בר"י וט"ס נפל בהגהותיי. אמנם בגוף הדין לפענ"ד נראה כפירוש הרב הר"מ בר"י דאילו לרש"י קשה דלמה לא ישגיחו על האחרון דאמר עכשיו מת דע"ז לא הכחישו העדים הראשונים דבאמת יוכל להיות דאז לא מת וכעת מת וחזקת חי אתרע כיון דכעת בודאי מת ויש להוסיף דהרי הביאו בשם הרדב"ז שחידש דע"א אינו נאמן על הזמן מתי מת ואף שלא מצאתי כעת דברי הרדב"ז אבל טעמו נראה דכל הטעם דע"א נאמן הוא משום דדייקא ומנסבא או משום דמלתא דעל"ג לא משקרי וכאן על הזמן ל"ש זאת דאינו מלתא דעל"ג כ"כ אם מת קודם או אח"כ כל שכבר מת וגם דדייקא ומנסבא ל"ש בזה דלמה לה לדייק הא עכ"פ מת וא"כ אין ראיה מזה וע"כ דברי הר"מ בר"י נכונים יותר:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף