שואל ומשיב/ד/ג/מח

שואל ומשיב ‏ ד ג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה רביעאה חלק ג סימן מח   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אשר שאל הרב מוה' יעקב קאלנדא בש"ק העבר והראה לי דברי הרמב"ם בפ"א משבת ה"ח כל המתכוין לעשות מלאכה ונעשה לו מלאכה אחרת שלא נתכוין לה פטור עליה לפי שלא נעשית מחשבתו כיצד זרק אבן או חץ בחבירו או בבהמה כדי להורגו והלך ועקר אילן בהליכתו ולא הרג הרי זה פטור ומשמע הא הרג בהמה אף שהוא נתכוין להרוג אדם הי' חייב והרי בה"ט כתב נתכוין ללקוט תאנים שחורות ולקט לבינות וכו' פטור שלא אסרה תורה אלא מלאכת מחשבת והשתא ק"ו הדברים ששם נתכוין לתאנים רק שרצה השחורים והוא לקט לבנים מכ"ש בנתכוין לזרוק ולהרוג אדם והלך והרג בהמה דהוה שלא בכוונה ע"ש והשבתי דיש לחלק דהיכא שנתכוין ללקוט תאנים שחורות ולקט לבנות א"כ לא רצה באחרות והרי מלאכת מחשבת בעי אבל כאן הרי בשעה שזרק הי' יכול להרוג בבהמה או להיפך באדם א"כ מה בכך שנתכוין על האדם מ"מ הרי בשעה שיצא האבן או החץ מידו היה יכול להיות על בהמה או על אדם וא"כ ע"כ דעתו היה שבכ"מ שיהרוג יהיה כוונתו ע"ז ולכך דוקא שעקר אילן שלא היה כוונתו על ענין אילן לכך פטור כנ"ל לחלק וע"ז השיב שאם שהסברא נכונה אבל דברי הה"מ שכתב על ה"ח שמתבאר פרק ספק אכל ומתבאר מדין נתכוין ללקטו שיתבאר בסמוך ולפמ"ש אין ענינו לשם ויש לחלק בזה ובאמת דברי הה"מ צ"ע בזה. והנה מ"ש רבינו הרי"ז ק"ו אם נתכוין לאיסור קל ונעשה איסור חמור ועיין הה"מ ולח"מ מ"ש בזה ולפענ"ד לפמ"ש דדבר שיוכל להיות בודאי מהראוי להתחייב וא"כ לכאורה אף בר"ה למה בנתכוין לזרוק ד' וזרק ח' דפטור והא היה יכול להיות שיעבור עד ח' וצ"ל דהזריקה לא היה בכח גדול שיש חילוק בין זריקה ד' שא"צ כ"כ כח ובין זריקה שמנה דצ"ל בכח יותר ולפ"ז לכך באומר בכ"מ שתשב שתנוח בכ"מ שירצה חייב שהרי לא דקדק על כח הזריקה אבל בכרמלית לר"ה שהרי לא רצה כלל רק בכרמלית הרי זה כמו שעקר אילן הן אמת דצ"ב גם בנתכוין לזרוק ד' וזרק שמונה למה לא נדמהו למ"ש הרמב"ם היו לפניו שתי נרות דלוקות ונתכוין לכבות זה וכיבה זה שחייב שהרי עשה מן המלאכה שחשב לעשות וה"ה כאן הרי עשה עכ"פ מן המלאכה שחשב לעשות וצ"ל דז"א דד' שמותר אין כלל שם מלאכה ע"ז ואינו מעין מלאכה ולכך כל שאמר באיזה מקום שתרצה תנוח דחייב שהרי נעשה מן המלאכה שתרצה ולפ"ז מכרמלית לרה"ר דאין שם מלאכה בכרמלית לכך פטור מיהו ז"א דהרי בזרק ד' ועבר בשמונה פטור כשלא אמר כ"מ שתרצה תנוח אף שד"א ג"כ שיעור חיוב וצ"ל דעיקר החיוב בא בעת שתנוח והרי כל שלא חשב על שמנה הרי לא נח במקום שחשב בו וכל שלא חשב על הנחה פטור ולכך בכ"מ שתנוח רוצה חייב דהא הוה מעין מלאכה ולפי זה בכרמלית דפטור על הנחה שוב לא חשב על ההנחה ולפי זה אף שהיה יכול להיות שיהיה שם אבל הוא לא חשב על הנחה וזריקה בלי הנחה לא חייבה התורה ודוק היטב:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף