שואל ומשיב/ד/ג/לא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שואל ומשיבTriangleArrow-Left.png ד TriangleArrow-Left.png ג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שואל   מהדורה רביעאה חלק ג סימן לא   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ולפענ"ד נראה דש"ה דהוה מסתבר לומר דאותה שצותה התורה לשחוט יותר מסתבר דהשחיטה מתירתו משא"כ אותה שצותה התורה לשלח אדרבא מכח מאיסותא דצותה התורה לשלח ה"א דתהי' אסורה ולכך אצטריך קרא וע"ז אמרינן הסברא דלא אמרה תורה שלח לתקלה. והנה בגוף הקושיא דשילוח הקן לתסר שכבר כתבתי דהוא מוקשה כמ"ש רש"י דלא מצינו שאסרה תורה מה שנעבד בו עבירה רק הנולד ממנו. ולפענ"ד נראה דבר חדש דהנה בחולין דף קמ"א ע"ב אמרו ביצה עם יציאת רובה חייבת בשילוח ולפ"ז אם לא רצה לשלחה אז הו"א דתהיה הביצה שיצאתה רובה ועודה מעורה בגופה של האם דמה"ט אמרו שם דיש בה משום גזל ע"ש ברש"י וא"כ לתסרו בשילוח הקן מכח כל שתיעבתי זהו הי' קושית הש"ס כנלפענ"ד וע' ביצה דף ו' דרב גופא אמר ביצה עם יציאתה נגמרת ושם אמר דעם יציאת רובה נגמרה לענין שלוח ואף דלענין שלוח י"ל דתיכף משעה שיצאתה רובה דעתי' עלה מ"מ צ"ע. והנה במ"ש התוס' דשאני בב"ח דמעשה ניכר בבישול משא"כ במעשה שבת ולא נודע החילוק. וראיתי במהר"ם שיף שאסבר החילוק דבבשר בחלב א"א למצוא רק ע"י איסור משא"כ מעשה שבת ואינך אפשר למצוא בהיתר כגון שנתבשלה בחול ע"ש ובאמת שסברא טובה היא אבל אכתי קשה למה דקי"ל כבוש כמבושל וא"כ הוה נ"ט ע"י כבוש כמו שנתבשל וא"כ הרי בב"ח כבוש שרי וא"כ גם בב"ח אפשר למצוא ע"י היתר ול"ש כל שתיעבתי וצ"ע. ואולי דמ"מ אינו כמבושל ממש ועיין ביו"ד סימן ס"ט בט"ז ובש"ך לענין כבוש דאינו כמבושל ממש ודוק. והנה בקושית התוס' דלמה לי קרא דכל צפור טהור תאכלו הא הסברא פשוטה דלא אמרה תורה שלח לתקלה לפענ"ד נראה דבר חדש דהנה כלם הקשו בהא דאמרו לא אמרה תורה שלח לתקלה והא מותר לבטל איסור מה"ת דלא כשיטת הראב"ד וא"כ מה תקלה יש הא יתבטל ברוב והנוב"י מהד"ק חלק יו"ד סי' מ"ה חידש דדברי ב"ש שהאיסור בעין וחוזר לאיסורו ל"ש דמותר לבטל דהא האיסור בעיני' ואיך שייך לבטל איסור ע"ש. והנה לפ"ז י"ל דהנה ר"י ס"ל דמשעת שחיטה נאסרה וכתבו התוס' דהמשולחת נאסרה גם כן משעת שחיטה עם השלוח והמלמ"ל פי"א מט"ץ ה"ז חולק ע"ז ועי' שו"ת פנים מאירות ח"ב סי' קכ"ז ובשעה"מ שם ובטעם המלך מ"ש בזה. ולפענ"ד נראה דאם נימא איפכא דהמשולחת נאסרת והשחוטה מותרת א"כ נאסרת המשולחת בעת השילוח ולפ"ז בתחלת השלוח אפשר דעדן מותרת ול"ש אין מבטלין איסור דלא נאסרה רק לאחר שנשתלחה וא"כ מבטל בעודו היתר ובכה"ג ודאי מותר לבטל וזה הי' ס"ד דהש"ס וא"כ ל"ש לא אמרה תורה שלח לתקלה וע"ז חידש רבא דכיון דהאיסור בא כאחד בעת השילוח שוב ל"ש שלח לתקלה ולכך אצטריך קרא אבל בשילוח הקן דכל שנטלה ולא שלחה נאסרה מחמת כל דתיעבתי א"כ נאסרה קודם השלוח בזה פשיטא דשייך שלח לתקלה ולכך א"צ קרא וז"ב.

ובזה נראה ראיה לפירוש הראשון של רש"י דאם נימא כאידך לישנא דקאי על כל שלוח הקן דלתסר אף כשמשלחה דנאסרה באותה שעה א"כ י"ל ג"כ אותה סברא דלא נאסרה רק בעת השילוח ובהתחלה הי' עדיין היתר כיון שנטלה ע"מ לשלחה דעכ"פ אמאי פשוט לי' טפי כאן מקידושין גבי צפורי מצורע וכמ"ש ודוק. וגוף דברי הנוב"י הנ"ל תמוהין מתוס' ביצה דף ד' ד"ה ותנן דגם שם יבש ביבש הוא ואפ"ה מותר מה"ת ואולי שם כיון שאינו אסור רק ביו"ט בכה"ג מותר לבטל מה"ת ודו"ק. עוד נ"ל בישוב קושית התוס' דלמה אמר בכאן סברא פשוטה דלא אמרה תורה שלח לתקלה ובקידושין מצריך קרא. ולפענ"ד נראה עפ"י מה שיש ליישב קושית השעה"מ והנוב"י הנ"ל דמה תקלה יש הא בטל ברוב ומותר לבטל איסור לכתחלה.

אמנם נראה דבר חדש דהנה בחולין דף קמ"א מרבה משלח תשלח אפילו הרבה פעמים וביאר הרמב"ם בפירוש המשנה ממ"ש המקור עם הפעולה ומורה על הריבוי והרבה הארכתי בזה בסוגיא דפסחים מ"א בשל מבושל מ"מ ובתוי"ט שם ולפ"ז אי נימא דשלוח הקן לתסר והיינו בעבר ונטלה אמאי ריבה הכתוב שלח דהיינו הרבה פעמים ואף בעבר ונטלה דסתם כתיב שלח ומשמע אף בעבר ונטלה והא עכ"פ אינו נכון שיעבור ואמאי כתיב שלח דהיינו שלח בפתח דהוא המקור ולפ"ז זהו דוקא שם משא"כ בקידושין דלא כתיב בלשון שלח ומיושב קושית התוס' דעכ"פ בלשון מקור ל"צ לכתוב.

והנה מדי עברי על הסוגיא שם ובתוס' שם ד"ה חורש בשור וחמור שכתבו דעיקר איסור בדבר שתיעבתי הוא בדבר שניכר התועבה אבל בישול בשבת ל"ש כל שתיעבתי שאינו ניכר התועבה דהא יכול להיות שנתבשל בחול ע"ש ובמהר"ם שיף בזה נראה לפענ"ד ליישב דברי הלבוש באו"ח סימן תרמ"ט שפוסל אתרוג המורכב משום דנעבדה בו עבירה ונמאס לגבוה והט"ז שם הקשה עליו כמה קושיות ולפענ"ד סברת הלבוש היא דניכר האיסור והתועבה שהרי אתרוג המורכב הכל יודעין שהוא מורכב שאין תואר האתרוג המורכב כמו האתרוג העצמי לא בגידול ולא בהדרו ובכה"ג מקרי כל שתיעבתי שפירש רש"י בחולין שם דאף בנעשה ע"י גוי או קטן מ"מ מקרי נעבדה בו עבירה ולפ"ז ל"ק מהני אוונכרי דאף דגזל אסור לב"נ אבל לא ניכר העבירה וכן ל"ק מהא דצריך קרא בכלאים לגבוה די"ל דמיירי דלא ניכר ההרכבה והוא דומה לאחד מהמורכב ממנו וא"כ לא ניכר התועבה מיהו ז"א דהרי שם דאוכל גוף הכלאים שייך כל שתיעבתי כדפריך הש"ס בחולין שם. מיהו שם אמר דנלמד מכלאי בהמה וא"כ שפיר אצטריך קרא שיהיה מותר להדיוט דאל"כ אסור להדיוט ג"כ. מיהו ז"א דל"ש לומר דכל עיקר הקרא לא איצטריך רק לענין זה שיהי' מותר להדיוט. אמנם נראה דצריך קרא לכלאים מה שנולד מן הכלאים דבזה לא ניכר הכלאים ואינו אוכל הכלאים עצמו כנלפענ"ד. ומה שהקשה ממה דמבואר בסי' י"א דהמשתחוה לפשתן נטוע כשר לציצית שהרי נשתנה והרי נעשה בו הרכבה לפמ"ש א"ש דכל שנשתנה הרי לא ניכר התועבה. ומ"ש הט"ז שכאן נשתנה ג"כ ונעשה אתרוג בריה חדשה לפמ"ש א"ש דאדרבא עי"ז שנשתנה ניכר שאינו אתרוג ובזה יש לומר מ"ש תט"ז מקרא דכלאים ות"ל דהו"ל נעבדה בו עבירה דהנה כבר נודע מ"ש התשב"ץ שיש הרכבה שכונית והרכבה מזגיות והנה בכלאים יש ג"כ שע"י ההרכבה נעשה בריה חדשה וזהו הרכבה מזגיות וכעין הפרידה שנתמזגו הכחות ויש רק הרכבה שכונית וא"כ אותן כלאים שלא נתמזגו להיות הרכבה חדשה כ"א שיש בו חלק משור וחמור וכדומה זה ל"צ קרא דהא היא גופא הכלאים אבל הכלאים שנתמזג הכחות והו"ל נשתנה גמור ע"ז צריך קרא ודוק היטב. וראיתי בשו"ת הגאון מוהרח"כ ז"ל שבהשמטות לאו"ח כתב ג"כ ליישב דברי הלבוש כעין דרך זה אבל לא דבריו דבריי יע"ש ומה שהקשה שם מבכורות י"ד הדלה הגפן ע"ג תאנה דפסול לנסכים משום דבעי שלא ישתנה והקשה ת"ל דנעשה הרכבה ולפמ"ש א"ש דביין הבא מכח הדבר ונשתנה פשיטא דל"ש כל שתיעבתי וז"ב כשמש:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף