שואל ומשיב/ד/ב/קפא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שואל ומשיבTriangleArrow-Left.png ד TriangleArrow-Left.png ב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שואל   מהדורה רביעאה חלק ב סימן קפא   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הנה הש"ך סי' פ"ז נחלק על תה"ד והעלה דתרי ותרי אמרינן סלק והקצה"ח חולק עליו והנה מ"ש ראי' מסי' ע"א גבי שטר לפענ"ד אין ראיה דשם השטר עומד לפרוע אבל באמת אמרינן כמאן דלתנהו דמי וכ"כ בתוס' ב"ב ל"ב ד"ה והלכתא ע"ש שכתבו בהדיא דתרי ותרי כמאן דליתנהו דמי. אמנם לפענ"ד נראה דבב"ב שם דף ל"א מבואר דכלהו י"ל דהוה כמאן דאיתנהו דהנה לפענ"ד ההבדל שבין אתנהו לליתנהו נראה דאם אמרינן כמאן דליתנהו לא נפסלו כלל דהוה כמו שלא הגידו כלל לא זה ולא זה אבל אם הוה כאתנהו שוב נפסלו ולפ"ז רבא דאמר והא עדות מוכחשת היינו כיון דהוה כמאן דאתנהו ונפסלו ואיך יכשרו. ובזה מיושב קושית התוס' דהא רבא ס"ל מכאן ולהבא נפסל והיינו דשם לא נפסלו עד השתא אבל כאן נפסלו והוה כמאן דליתנהו והוה עדות מוכחשת וכמו דאתנהו דמי ויפסלו והרי העדים מכחישים אותם ואומרים ששקר דברו ור"נ אמר דניהו דאתכחיש באכילה אבל באבהתי לא אתכחש ונמצא אף דהוה כאתנהו ונפסלו מכל מקום על אבהתי לא אתכחיש ואח"כ רצו לאוקמא בתנאי ר"ח ור"ה וע"ז אמר רבא דאף לר"ה לאותה עדות נפסלו דהוה כמאן דאתנהו. אמנם לפענ"ד אין מכל זה ראיה וגם אם הוה כמאן דליתנהו הוו נפסלו דמפני מה נפסלו ואמרינן סליק משום דהכחישו זא"ז וה"ה כאן. אמנם לפענ"ד נראה בגוף המחלוקת דהנה יש להסתפק לר"ה דאמר זו באה בפני עצמה ומעידה וזו באה בפני עצמה ומעידה היאך הדין אם לעדות אחרת צריך כל כת וכת מאותן עדים דו"ח והטעם דהנה באמת מה"ת בעי דו"ח גם בד"מ רק דרבנן בטלו דו"ח בד"מ ולפ"ז הרי נודע דכל שהיה דין מרומה צריך דו"ח וא"כ כאן דנפסלו להעיד בעדות אחת א"כ הו"ל כדין מרומה ובעי דו"ח או דלמא כיון דלעדות אחרת אוקמא כל כת וכת אחזקתייהו א"כ שוב לא הוה דין מרומה בעדות אחרת דמוקמינן לכל כת בחזקתו ומסתברא דלעדות אחרת מוקמינן אחזקתי' ושוב ל"צ דו"ח ולפי זה כאן דאתכחיש על אכילה ועל אבהתי לא אתכחיש אבל עכ"פ באותה עדות נתכחשו ושוב עכ"פ צריך דו"ח על אבהתי והרי קי"ל דאמרינן עבידי לאחזוקי דיבורייהו ושוב פסולים גם לגבי אבהתי דהא צריך דו"ח ועבידי לאחזוקי דיבורייהו וכשנרצה לקיים עדות אבהתי צריך לחזור ולהעיד ובדו"ח ושוב אמרינן עבידי לאחזוקי דבורייהו וזה דאמר רבא והא עדות מוכחשת היא והיינו דגם על אבהתי ניהו דלא אתכחיש אבל עכ"פ צריך לחזור ולחקור ועבידי לאחזוקי דבורייהו ושוב ל"ק משם דאמרינן מכאן ולהבא נפסל משום דלעדות אחר לא חשיב דין מרומה אבל באותה עדות עכ"פ דין מרומה הוה ור"נ ס"ל דעל אבהתי דלא אתכחיש שוב לא צריך לחזור ולהעיד וסגי בזה וזה דמוקמי לה כתנאי כר"ח ור"ה ומסיק דאף לר"ה באותה עדות נתכחשו וכמ"ש. ובזה נראה לפענ"ד מה שנסתפקו חכמי בריסק בשני עדים שמכחישין זא"ז אם יכולין להעיד ולצטרף בעדות אחרת כיון דלא הוכחשו מפי שנים ע"ש בש"ך סימן ל"א וכבר הארכתי בזה ולפמ"ש אתי שפיר דלא מקרי דין מרומה כלל דיהיה צריך דו"ח כיון דלא הוכחשו מפי שנים ויש להאריך בזה ולא נפניתי כעת ועיין שיטה מקובצת בריש ב"מ מה שנחלקו קדמונים בתרי ותרי ודוק:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף