שואל ומשיב/ד/ב/קעא

שואל ומשיב ‏ ד ב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה רביעאה חלק ב סימן קעא   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שלום להמופלג מוה' שמחה לעבאוויטץ מק' בארניב ני'.

מכתבו הגיעני היום והנה אם כי בד"מ אין להשיב למי שאינו דיין מ"מ כאן שאינו שייכות לטענות ותביעות מותר להשיב הנה אם מועיל שבועת האחר במקום בע"ד הנה מעלתו הביא בשם הנוב"י מהד"ק חיו"ד סי' ס"ז שכתב שמועיל ובאמת שגם בפסקים וכתבים של המהרא"י סי' רנ"ד כתב כן וכאשר האריך בשו"ת נוב"י מהד"ק חלק יו"ד סי' קמ"ז אבל אינו מכריע בזה וגם בקצה"ח סי' קכ"ג סק"ד האריך בזה. אמנם מעלתו הקשה מהא דאמרו בירושלמי סנהדרין הובא ברא"ש ורשב"א ריש שבועת העדות שפריך ומינה אנטלר ואמר הגע בעצמך נתחייב שבועה וכי אנטלר נשבע הרי מבואר דאין אנטלר נשבע שבועת בע"ד ויפה הקשה.

אך לפענ"ד נראה דהנה התומים סי' ע"ה ס"ק כ"ד לענין אי מועיל שבועת מורשה במקום בע"ד חידש דאינו מועיל שהרי שבועת הבע"ד הוא שבועת הפקדון שיש בו כפירת ממון ואצל המורשה אינו רק שבועת ביטוי שאינו נוגע לו וקיל טובא אפילו משבועת עדות ע"ש ודבר גדול דיבר בזה.

ולפ"ז נראה דאם הבע"ד השני מתרצה בשבועת השליח ודאי מועיל. ומעתה מיושב היטב קושית מעלתו דשפיר אמרו בירושלמי דאינו מועיל אנטלר דשמא יצטרך לשבע והשני לא יתרצה בשבועת האנטלר ולא מועיל וצריך הבע"ד בעצמו לשבע ולפ"ז אין ראי' משבועת הנשיאים שנשבעו בשם הקהל לגבעונים דשם מלבד דגם הנשיאים הם בגדר שבועת הפקדון שנוגע גם להם מה גם דהיו הגבעונים מתרצים בזה ג"כ ודי להם בשבועת הנשיאים ובזה מיושב מה שהקשה בנוב"י מהד"ת שם ובקצה"ח שם מהא דכתבו התוס' דל"מ תנאי בנזיר משום דלא יכול להיות ע"י שליח. ולפמ"ש אתי שפיר דליתא בשליחות דבשליח אינו רק שבועת ביטוי וצריך הבע"ד בעצמו להדיר עצמו. שוב ראיתי שכוונתי האמת שבמשפטי החרם לרמב"ן כתב על מ"ש הראב"ד שש"ץ בשליחות עצמן משביען וכתב הרמב"ן וז"ל ואינו נכון שאין בעולם מי שמושבע מפי אחרים רק בשבועת עדות וכו' מ"מ במה שאמרו שמשביעין לדעתם מועיל הנה כפי הנראה כוון הרמב"ן של"מ שבועת אחר שזה אינו שבועת הפקדון רק שבועת ביטוי או שבועת עדות רק במה שמשביעין מדעתן מועיל והיינו שנתרצו וזה כמ"ש התומים וזכה לכוון לסברת הרמב"ן ולפ"ז כאן שקיבל הבע"ד השני שבועת האחר ודאי מועיל וא"י לומר טעיתי שהרי הרבה גדולים ס"ל דיכול להשביע אחר וא"כ עכ"פ כל שנתרצה מועיל. וזכורני שבכסא דהרסנא יש פלפול ארוך בזה וכמדומה שהרגיש בקושית מעלתו אבל מה אעשה שאני יושב בקרית חוצות ומחוסר ספרים דברי הכותב בנחיצה. ובגוף הדין שחידש התומים דהמורשה קיל שבועתו דאינו כפירת ממון לפי שאינו נוגע לו לפענ"ד לא מסתבר דאדרבא זה שנשבע לשקר במה שאין מגיע לו תועלת בזה עונשו חמור מהבע"ד בעצמו שנשבע לשקר להנאתו וזה נשבע לשקר במה שאין לו תועלת כלל ואם כן שבועתו חמורה יותר וראיה ברורה לפענ"ד מהא דאבעיא בשכירו ולקיטו של בעה"ב אי נשבע נגד הגזלן ואף דשם לא קיי"ל דנשבע ה"ט משום דהוה ספק בתקנה כמ"ש הרמב"ם פ"ד מגזילה ועלח"מ שם אבל מצד התקנה אם תקנו שנשבע הי' יכול לשבע וליטול אף שאינו נוגע לו רק לבעה"ב ואף בנשבע ונוטל שאינו מה"ד רק מטעם קנס אפ"ה היה נשבע השכיר ולקיטו ליטול מהגזלן מכ"ש במורשה בש"ד שבודאי מהראוי להאמינו וכן אמרו בשומר שמסר לרועה דהיינו ברזילי דנכנס הרועה במקום השומר והרי הבעה"ב אין לו על הברזילי כלום ואפ"ה נאמן בשבועה שאירע אונס וע"כ דזה חמור יותר כנלפענ"ד וצע"ג.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף