שואל ומשיב/ד/ב/קנח
שואל ומשיב 
ד ב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ענין עדות מיוחדת בקידושין וגיטין אי מועיל הנה הרי"ף כתב בפרק מי שאחזו תוספתא ראוה ב' שנתיחדה וכו' אחד בשחרית ואחד בין הערבים זה הי' מעשה ואמרו אין מצטרפין וכתב הר"ן אף דבד"מ קיי"ל הלואה אחר הלואה מצטרפין לגבי אישות דשייך בד"נ בבת אחת בעינן להו והנה הגאונים בספר נט"ש סי' ס"ז ס"ח ובשו"ת גוא"י סי' ל"ה האריכו להקשות דהא הש"ס אמר בקידושין דף ס"ה דלכך לא מהימן בע"ד בקידושין משום דמחייבי לאחריני אבל ד"מ לא חייב לאחריני ולפ"ז בעדות מיוחדת דמועיל בד"מ מהראוי שיועיל אף בקידושין יעו"ש וכ"כ בכמה תשובות ליישב והארכתי. וכעת נראה לי בפשיטות דל"ק דד"מ שאני דבאמת גם ע"א מועיל לשבועה אף דלגבי ממון לא מועיל מכל מקום עכ"פ החזקת ממון אתרע דהרי עכ"פ צריך לשבע וכל שלא ישבע יצטרך לשלם וכבר כתב הרא"ש לענין מגו לאפטורי משבועה דשבועה חשוב ג"כ קצת כממון וא"כ כל שאיתרע ע"י עד הראשון שפיר מצטרף העד השני להוציא ממון דעכ"פ החזקה אתרע קצת אבל בקידושין דכל עד בפני עצמו לא גרע כלל מהחזקה שלה וא"כ שוב גם שניהם יחד לא מצטרף דמה שלא יצדק בנפרד לא יצדק במחובר וא"כ שוב מכח הודאת בע"ד ל"מ (רק) דקמחייבה לאחריני ולפ"ז בעדי כיעור דע"א במכוער לאו כלום הוא מהראוי שלא יועיל גם עדות מיוחדת וע"כ צ"ל דכיעור דומה לד"מ ועיין באהע"ז סי' י"א ובסי' קל"ג בב"ש. והנה בהא דאמרו התם לא מחייבא לאחריני הכא מחייבא לאחריני הקשה הרשב"א בחידושיו דמה טעם לחשוב קידושין מחייב לאחריני והא היא ברשותה ואם רוצית בזה ולא באחר היאך קרו לה מחייבא לאחריני דאינה מחייבא ממש. ולפענ"ד נראה דבר חדש דבאמת מה דמועיל הודאת בע"ד הוא משום דיכול לחייב עצמו ולתת לחבירו אעפ"י שאינו חייב ומה"ט בחב לאחריני דא"י להזיק לאחרים שוב אינו נאמן בהודאת בע"ד וכמ"ש הרשב"א שם ועיין קצה"ח סימן צ"ט ולפ"ז זה שייך בד"מ דיכול ליתן לאחרים כל מה שירצה וכעין דאמרו בגיטין דף ס"ד שאני ממון דאתיהיב למחילה וע"ש בתוס' ולפ"ז בקידושין דא"י באמירת פיו לחייב לאחריני ובעי תורת עדות ואיך מועיל הודאת בע"ד שהוא קידש לזו ויתחייב עי"ז אחר הבא עליה במיתה וזה אין בכח להודאת פיו לחייב לאחר מיתה וזה אומרם התם קא מחייב לאחריני ולכך יש בכח אמירת פיו לחייב משא"כ בקידושין אין כח באמירת פיו לחייב לאחריני ולכך אין דבר שבערוה פחות משנים. ובזה נראה לי דלכך דעת הרשב"א בחידושיו דבגיטין כשר כתב ידו ואין עליו עדים משום דבגירושין החיוב באמת בא מחמת שהיא א"א ואדרבא ע"י גירושין שלו הוקל האיסור א"כ ל"ש לומר דחב לאחריני דאדרבא הוא מיקל עי"ז ולפ"ז גם בחליצה יש לומר דמועיל בינו לבינה וכמו שהיא שיטת הרשב"א ביבמות דף ק"ד ודו"ק. והנה במ"ש למעלה לענין עדות מיוחדת מיושב קושית המ"ב סי' נ"א ובב"ש סי' קל"ג דלמה ליה להר"ן הטעם דעדות מיוחדת ל"מ לגבי אישות דהוה בד"נ ת"ל דליכא שום עדות דבעי בדבר שבערוה שנים ולפמ"ש אתי שפיר דאם נימא דעדות מיוחדת מועיל שוב הודאת בע"ד מהראוי להאמין כקושית הגאונים ולכך הוצרך לחדש דעדות מיוחדת. עוד נראה לי בסברת הרשב"א דלכך בגט מועיל כתב בכת"י משום דשאני קידושין דבעי כוונת שניהם וכל שלא היה שני עדים יש לומר דלא כוונו לשם קידושין בלא עדים משא"כ בגט דלא בעי דעתה א"כ כל שנתכיון זה לגרשה וידע היטב שאף שלא תרצה תהי' מגורשת שוב מועיל ולא שייך דמשחק הי' ולפ"ז בחליצה דבעי כוונת שניהם שוב אין דבר שבערוה פחות משנים דעדים צריכין שיעידו על הכוונה ודו"ק. ובזה יש ליישב קושית המהריב"ל ושו"ת מהר"א ששון סי' כ"ד הקשה על הרשב"א דלמה בגיטין השוה דיני גיטין לד"מ ועיין שו"ת נוב"י מהד"ק חלק אהע"ז סי' ע"ב שהאריך בזה ולפמ"ש אתי שפיר דגיטין אינו דבר שבערוה ובודאי כשר עדות מיוחדת והרשב"א לשיטתו וע"ש בנוב"י סי' נ"ז מה שהאריך בהסוגיא ולפמ"ש א"ש ודו"ק:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |