שואל ומשיב/ד/ב/קלו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שואל ומשיבTriangleArrow-Left.png ד TriangleArrow-Left.png ב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שואל   מהדורה רביעאה חלק ב סימן קלו   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

להרב המופלג מוה' בצלאל קאזווער נ"י.

אשר שאל במ"ש המ"א סי' רצ"ט ס"ק י"ז וכ"מ ברש"י ור"ן שכתבו דאע"ג דלא אבדיל אסיפא פריך דשרי לקצץ מן המחובר וכו' ומשמע דעל יציאה חוץ לתחום והעביר ד"א ברה"ר או מוציא מרשות לרשות לא קפדינן והיינו כיון שהבדיל בתפלה אבל כל שלא הבדיל בתפלה לכ"ע אסור ע"ש וע"ז הקשה דאדרבא מהש"ס משמע להיפך שהרי הש"ס פריך ואע"ג דלא אבדיל והיינו שלא הבדיל כלל דהרי אח"כ אמר וכ"ת בהבדיל בתפלה וא"כ להס"ד דלא הבדיל כלל וע"ז פירש"י והר"ן דאסיפא פריך ומשמע דוקא במחובר אסור אם לא הבדיל כלל אבל במלאכות קלות מותר אף בלא הבדיל לגמרי והיא קושיא גדולה. והנני יוסיף להפליא דלפי הבנת המ"א א"כ הש"ס מסיק דמיירי שהבדיל על הכוס ג"כ בין הגתות שנו וא"כ מבואר דמחובר אסור אף בהבדיל בתפלה כל שלא הבדיל על הכוס וכדאמר שמואל המבדיל בתפלה צריך שיבדיל על הכוס וא"כ זה דלא כמ"א. אמנם נראה דהנה יש לדקדק דמתחלה פריך והאמר ר"א בן אנטיגנוס אסור לאדם שיעשה חפיציו קודם שיבדיל ואח"כ אמר וכ"ת דאבדיל בתפלה והאמר שמואל ולמה לא אמר תיכף והאמר שמואל דהמבדיל בתפלה צריך שיבדיל על הכוס וא"כ כ"ש בלא הבדיל כלל. ובאמת מזה הי' נראה להיפך דבתחלה מקשה על מחשיך על התחום דאמאי שרי כל שלא הבדיל כלל והא אסור שיעשה חפיציו קודם שיבדיל אבל אם הבדיל בתפלה אז מותר להחשיך על התחום ולא מקשה רק אסיפא דמשמע לי' דמותר לקוץ פירות במחובר וזה אסור.

ובזה מיושב דלרש"י קשה למה לא אמר אבל מחשיך על התחום וכו' והי' קאי על הסיפא וכעין מ"ש התוס' בברכות דף מ"ח ד"ה שלשה ע"ש אמנם על רש"י קשה. אך נראה דבאמת כל שהבדיל בתפלה אין כאן שום איסור ורק צריך שיבדיל על הכוס וא"כ מבואר שיטת רש"י דאסיפא פריך דבאמת ר"א בן אנטיגנוס אמר אסור ושמואל לא תני כלל שום אסור וא"כ מקשה הש"ס דניהו דליכא איסור כל שהבדיל בתפלה אבל מכל מקום צריך שיבדיל על הכוס והיאך מותר ללכת אל השדה והרי בשדה ליכא כוס ודלמא יטרד ולא יבדיל על הכוס בליל מו"ש ואיך התירו זאת וא"כ עיקר הקושיא מסיפא דעל רישא לא קשה כלל דמה דמחשיך על התחום ידע הש"ס דיש לומר דמיירי דהבדיל בתפלה אבל כשהולך לקוץ פירות ניהו דליכא איסור אבל הרי המבדיל בתפלה צריך שיבדיל על הכוס ובשדה ליכא כוס. ועכ"פ מבואר דברי המ"א דמבואר דקודם הבדלה אסור לעשות שום מלאכה דהרי אמרו לשון אסור לעשות חפציו ומשמע אפילו בתלוש והאיסור הוא משום ממצוא חפצך וכל דלא הבדיל עדיין הוא שבת וכל שהבדיל בתפלה מותר לעשות מלאכות גמורות ג"כ דלא קתני שום איסור רק שצריך להבדיל על הכוס והוא כמ"ש המ"א ודו"ק. והנה בהא דאמר המבדיל בתפלה צריך שיבדיל על הכוס הוא תמוה דמה לשון המבדיל והי' לו לומר אף שהבדיל בתפלה צריך שיבדיל על הכוס ועיין ברכות דף ל"ג. והנראה בזה דהנה במערבא אמרו דאמרו המבדיל ועבדינן צרכין וכן אמרו בי רב כהנא והיינו כמ"ש הד"מ דנשים שאינן בקיאות בתפלה סגי שיאמרו המבדיל וה"ה כל מי שנחפז לדרך סגי בשיאמר המבדיל וא"כ שמואל קמ"ל דמי שמבדיל בתפלה והוא בקי ויש לו שהות להתפלל זה צריך שיבדיל על הכוס ולא סגי בהמבדיל אבל מי שאינו בקי כהני נשי סגי בהמבדיל לבד כדי לעשות היכר ללוות המלך כמ"ש רש"י. ובזה אתי שפיר דברי הטור שכתב אמרו בפרק מקום שנהגו כל מי שעושה מלאכה במו"ש ויו"ט אינו רואה סימן ברכה ודוקא קודם הבדלה כדאיתא בירושלמי הני נשי דנהיגי דלא למעבד עבידתא ריש ירחא מנהגא באפוקי שבתא לא מנהגא עד דמתפני סדרא מנהגא וע"ז תמה הנ"ל דאדרבה משם מבואר דאינו רואה סימן ברכה אבל איסורא ליכא וכדאמרו שם בהדיא והרי קודם הבדלה יש איסור. ואני מוסיף דהמעיין בט"ז ביו"ד סי' ע"ר ובכנה"ג שם ימצא דבפרק מקום שנהגו ליכא איסור רק דאינו רואה סימן ברכה ולפמ"ש אתי שפיר דק"ל להטור דבפרק מקום שנהגו משמע דליכא איסור והרי אמרו סתם וקודם הבדלה יש איסור וע"ז כתב הטור דהכוונה שם להני נשי וה"ה אנשים כיוצא בהם דאינן בקיאין בתפלה ובהבדלה ואינן אומרים רק המבדיל וסגי בזה אבל מכל מקום אינם רואין סי' ברכה דהא לא הבדילו כלל וז"ב. וז"ש כדאמרו בירושלמי הני נשי והיינו עד דמתפני סידרא ואם עושין קודם אינם רואין סימן ברכה והמעיין בד"מ ומ"א שם ימצא שכוונתי כוונה עמוקה ת"ל. וראיתי בביאורי הגאון מהראו"ו ז"ל שכתב בסי' כ"ב דברים חדשים דמה שהתירו מלאכות גמורות קודם הבדלה זהו כמו שהתירו ביו"ט ב' למכחל עינא וכדומה לפי שהיא יו"ט ב' דרבנן כמו כן התירו קודם הבדלה שהוא ג"כ רק דרבנן ראה דברים חדשים יוצאין מזקן ע"ש אף שלשונו קצר וקצת ט"ס שם ודבריו תמוהים לפענ"ד דהרי מבואר בסי' תצ"ג דדוקא שבות דרבנן התירו ביו"ט שני אבל מלאכות גמורות אסור ביו"ט שני אף שאינו רק דרבנן וא"כ למה התירו כאן מלאכות גמורות ועוד הרי בר"ה אף יו"ט שני כראשון וא"כ מו"ש דאינו ספק מהראוי לאסור כמו יו"ט שני של ר"ה וע"כ דבריו צע"ג. והנה מדי דברי זכור אזכור מה דק"ל בהא דפריך כוס בשדה מי איכא ולשיטת הפוסקים דיכול להבדיל על הפת יכול לשנויי דמבדיל על הפת דהא מחשיכין על התחום ויכול להביא אתו פת ובחשיכה יוצא חוץ לתחום ויבדיל וא"ל דא"כ גם יין מצי להביא דזה אינו דיין אפשר דקשה להביא משא"כ פת דמנחי לי' בידיה וכדומה אבל יין צריך כלי וע"כ דאין מבדילין על הפת ובשדה ג"כ מסתמא יש פת וגם יש פת של עכו"ם דמותר בשדה. ויש לדחות דפת של עכו"ם אסור להבדיל כמ"ש בבאר עשק לענין יי"נ דאף דהותר לחולה אבל לקדש אסור עליו וה"ה להבדיל אבל זה דחוק ועיין בתענית דף כ"ה דטרח להביא יין לקידוש ולהבדלה אלמא דאין מבדילין על הפת ודו"ק. ובגוף דברי המג"א הנ"ל נתיישבתי דאין התחלה לדבריו דעל הרישא דמחשיכין על התחום אין שום קושיא דהא הרהור על לאחר השבת ליכא שום איסור כדאמרו שם בהדיא בעמוד א' ע"ש וכן קי"ל וע"כ לא אמרו רק דאסור לעשות חפציו קודם שיבדיל אבל כאן אינו עושה כלום רק שמהרהר ולכך פירש"י והר"ן על הסיפא מה שמביא פירות מן המחובר ומיהו יש לומר כיון דמחשיך על התחום והולך אח"כ מחוץ לתחום בלי הבדלה הוה כעושה חפציו קודם שיבדיל ושפיר מדייק המ"א ודו"ק:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף