שואל ומשיב/ד/ב/קלה
שואל ומשיב 
ד ב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
והנה מה שהאריך הפ"י דאיך מצי למכור הכתובה הא הוה דבר שלבל"ע. הנה תמהני דהדבר מבואר במהרי"ק שורש פ"ט דזה לא מקרי דבר שלבל"ע דהא השיעבוד חל בעת שכתב לה הכתובה אף דאינו משלם רק לאחר שמגרש או מת אבל השיעבוד חל בעת שכתב לו וז"פ וכ"כ בים התלמוד בב"ק שם מדעתא דנפשי' אבל הדבר מבואר במהרי"ק ובתשובה כתבתי לתמוה על הרמב"ן במלחמות דחשיב מלוה דשלבל"ע ובמחכ"ת הגאון אי אפשר לומר כן וכמו שהוכיח מהרי"ק בראיות ברורות וגם בים התלמוד האריך בזה מדעתא דנפשי' ומ"ש הפ"מ דדוקא ע"י שבועה תוכל למכור דלא מצית למהדר תמהני שהביא ראי' מהתוס' ושם משמע להיפך דעל מה שהקשו התוס' דשום אדם לא יקנה כתבו ע"י שבועה אבל בגוף המכירה הדבר פשוט דיכולה למכור דלא חשיב דבר שלבל"ע וביותר תמהני דהפ"י מקשה על נ"מ שלה דהיאך מצית למזבן ובזה בודאי ל"ק דהא גוף הנ"מ הוא שלה ובודאי לא מקרי דבר שלבל"ע אף אם נימא דבמלוה הוה דבר שלבל"ע וצע"ג. עוד נראה לי בישוב קושית הפ"י דלא שייך בזה אין אדם מקנה דבר שלבל"ע דהנה מבואר בש"ע סי' קע"ו וסי' ר"ט דאם שניהם מקנים זה לזה כל מה שיעשו בהאי הנאה דכל אחד רוצה לקנות מקני ולפ"ז נראה לי ברור דאם מקנה בטובת הנאה בספק דלמא תמות היא קודם א"כ הוא רוצה לקנות המעות הטובת הנאה דדלמא תמות היא קודם וזה רוצה לקנות הכתובה שמא ימות הבעל קודם א"כ כיון דשניהם עומדים בספק זה לקנות וזה לקנות בכה"ג לא שייך דבר שלבל"ע דשניהם רוצים לקנות ושאני כל דבר שלבל"ע דל"ש ספק וא"כ הוה רק דבר שלבל"ע ואינו נקנה דהוה אסמכתא אבל כאן שקונים בט"ה וכל אחד חושב שהוא יקנה א"כ בכה"ג מקני וז"ב. איברא דלפי"ז יקשה מה פריך הש"ס אי ס"ד דליתא לתקנת אושא אמאי ירשנה בעלה תזבין כתובתה לגמרי ואיך תוכל לזבין לגמרי והא כל שמוכרת בשווי' שוב לא תוכל למכור דהוה דבר שלבל"ע.
והנה בהא דפריך ותזבין כתובתה בטוה"נ ותתן לי' קשיא לי והסכת ושמע דהנה הש"ך בסי' קט"ו חידש דבכתובה לא משתעבד דאקני והתומים והקצה"ח השיגו דודאי משתעבד וכ"כ בגליון הש"ע בהגהותיי וכעת נראה לי דכאן דאקני משתעבד לכתובה אף בלא כתב ועמוד והתבונן עפמ"ש התוס' בבכורות דף מ"ט לענין פדיון הבן אף שלא כתב דאקני משום דכל שעתא ושעתא רכיב עלי' חיוב חדש דהרי מחויב לפדות עצמו ועיין בקצה"ח סימן מ"ג שביאר הדברים היטב ולפ"ז גם אנכי אומר לענין כתובה דאסור לאדם שישהה עם אשתו שעה אחת בלי כתובה והו"ל בעילת זנות וא"כ שוב אף דלא כתב דאקני חל החיוב בכל שעה ולא הוה דאקני דהרי קנה ואח"כ מתחיל חיוב חדש וז"ב והוא דבר חדש ולפ"ז שוב יקשה היאך תוכל לזבין והא הו"ל דבר שלבל"ע וא"ל דהחיוב התחיל משעה שכתבו הכתובה דזה אינו דהרי לענין הנכסים שקנה אח"כ ולא כתב דאקני לא משתעבד רק שמתחיל אח"כ חיוב חדש ושוב הו"ל דבר שלבל"ע והיאך מצי להקנות דהא הו"ל דבר שלבל"ע והיא קושיא נפלאה וצ"ל דלא ס"ל כר"מ ובאמת אי לא כתב דאקני לא משתעבד רק שמתחיל אח"כ חיוב חדש אך לפ"ז יקשה בהא דמשני הא מני ר"מ דאמר אסור לו לאדם שישהה בלא כתובה וקשה הא אדרבא אם אתיא כר"מ מה אמרו אח"כ וטעמא מאי כדי שלא תהא קלה בעיניו הכא לא מצי מגרש לה וכו' ומאי קושיא לר"מ בלא"ה לא מצי לזבין דהו"ל דבר שלבל"ע וכמ"ש וצ"ל דהש"ס סבר דלא משום דהוה בעילתו בעילת זנות רק כדי שלא תהא קלה בעינו להוציאה. ובזה מיושב קושית התוס' שהקשו דבכתובות משמע דהטעם היא משום שלא תהי' בעילתו בעילת זנות ולפמ"ש אדרבא אם נימא דבעילתו ב"ז בודאי לא מצי למכור דהו"ל דבר שלבל"ע ודו"ק מיהו לר"מ גופא הא ס"ל דאדם מקנה דבר שלבל"ע ואולי בהא לא ס"ל כר"מ ודו"ק. והנה בדברי העיטור שהבאתי למעלה הוא במשרים נתיב כ"ג והרשב"א חולק עליו ובשו"ת נוב"י מהד"ק חלק אהע"ז סי' ס"ח הביא זאת בשם הכנסת הגדולה סי' צ"ז ולא הזכיר שכ"כ המשרים בשם העיטור ואף לא כנגד בע"ח ולא כנוב"י שם שלא ידע מקורו ודו"ק היטב בכל מ"ש כי המה דברים חריפים ועמוקים ת"ל. שוב מצאתי בב"י חו"מ סימן סמ"ך מחודש א' שהביא בשם חזה התנופה דלא שייך דין קדימה בדבר שלא בא לעולם ואם קודם שבא זה הכח לעולם נשבע לתת להמאוחר צריך לקיים שבועתו ולתתו לו כי מאותה שעה שנשבע לו קדם וזכה בכח ההוא ומעכשיו לכשיבא ע"ש וידוע שחזה התנופה הוא משו"ת הרא"ש ולא ראיתי בשום אחרון שמביא זאת וכפי הנראה הרא"ש אזיל בשיטתו דשבועה מחזק הקנין בדבר שלא בא לעולם ודו"ק:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |