שואל ומשיב/ד/ב/קכז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שואל ומשיבTriangleArrow-Left.png ד TriangleArrow-Left.png ב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שואל   מהדורה רביעאה חלק ב סימן קכז   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ראיתי בחידושי הגרשוני מהגאון בעל עבודת הגרשוני שכתב להקשות על מ"ש הרשב"א בתשובה סי' תת"מ שאשה שזינתה תחת בעלה לאו לגירושין עומדת ולא חיישינן שמא יבא עליה דמאיסה עליו והקשה מהא דאמרו בסוטה דף וא"ו דמוסרין לו שני ת"ח שמא יבא עליה בדרך והלא מאיסה עליו וכתב דרש"י בקידושין דף פ' כתב דמוסרין שני ת"ח שמא יבא עליה והרי היא נאסרה עליו וכשיבא עליה אין המים בודקין אותה וא"כ יהיה מחיקת השם בחנם וקשה לאיזה צורך כתב רש"י כן ולא פירש בסתם שמא יבא עליה בדרך והרי נאסרה עליו קודם שמשקה אותה וע"כ דל"ח לזה דהרי מאיסה עליו ורק משום חשש מחיקת השם חשו לחשש רחוק ודחה זאת דא"כ איך למד ר"י ק"ו ע"ש בסוטה והלא יש לחלק בין חשש מחיקת השם משא"כ בנדה וע"כ דליתא זאת ודברי רש"י קושטא דמלתא קאמר וזה דחוק. אמנם לפענ"ד דרש"י הרגיש בהא דמשני שם בקידושין דלכך מוסרין ת"ח לאתרויי בי' ופירש"י שאם יבא עליה אין המים בודקין אותה ולכאורה קשה למה חשו לזה ובאמת מה אכפת להו ולא יבדוק המים וצ"ל דהחשש הוא משום מחיקת השם ובאמת שהדבר מוכרח דא"ל דהתראה היא שנאסרה עליו קשה דהלא הוה התראת ספק דהא לא נאסרה עליו בודאי דשמא לא זינתה ובכה"ג שגם המותרה לא ידע בודאי הוה התראת ספק כמ"ש התוס' בפסחים דף ס"ג וקשיא לר"ל למה מתרין בו ודוחק לומר כיון דהתורה עשה ספק כודאי וא"כ הו"ל התראת ודאי דזה אינו דניהו דהתורה עשה כודאי היינו כדי להשקותה אבל לא הוה ודאי ממש דא"כ למה משקין אותה וע"כ דהתראה הוה כדי שלא יבא למחיקת השם ובאמת יקשה למה ניחוש שמא יבא עליה והא מאיסה עליו וע"כ דכל שהוא רק ספק לא מאיסה עליו וכמ"ש בסוף דבריו וכ"כ הב"ש סימן קי"ז ס"ק ח' ועיין מ"ש בגליון שם. שוב ראיתי במקנה שם שהקשה על רש"י דפירש דהתראה הוא אם יבא עליה אין המים בודקין אותה והקשה דהו"ל לפרש דאם יבא עלי' אין משקין אותה ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת כשידעו עדים שבא עליה בודאי אין משקין אותה אבל חיישינן שמא יבא עלי' ולא ידעו וע"כ מתרין אותה תמיד שיזהר שלא יבא עלי' וא"כ באמת מה נ"מ דלא הי' משקין אבל כשלא נודע באמת משקין אותה וע"כ פירש דהחשש הוא שהמים לא יבדקו ואיכא חשש שלא ימחק השם בחנם וז"ב. ומן האמור הן נסתר מחמתו מ"ש גדול אחד להמג"א והובא דבריו בסוף לחם הפנים וגם בספר מג"א על תוספתא נזיקין בסופו מובא בשם גדול אחד שחקר באשה שזינתה אם יכולין לכוף לבעל שיגרשה ולפמ"ש הרשב"א דיכול לישב עמה וא"צ לגרשה דמאיסה עליו א"כ מכ"ש שאין לכוף אותו. ובזה אתי שפיר מ"ש הטור בסי' קט"ו דאף כשאינו מבורר שזינתה רק שמאמין לדבריה מחויב לגרשה והקשה בזה הגדול הנ"ל ולפמ"ש אתי שפיר דשם שאינו ברור שזינתה א"כ לא מאיסה עליו וחייב לגרשה בשביל דהוא מאמין לה אבל אין לכוף דדלמא כיון שמאמין לה מאיסה עליו ומ"ש להקשות בהא דאמרה טמאה אני לך דאינה נאמנת דשמא עיניה נתנה באחר וקשה מי ברי לה שיגרשה ובאמת ל"ק דהיא חשבה כל דמדברת כן בפני בעלה בודאי הבעל יאמין לה ותהיה נמאסת בעיניו ורב המנונא אמר די"ל דמעיזה לפי שלא נודע לבעל אבל היא חשבה דהבעל יאמין לה מדהעיזה פניה כל כך בפני בעלה בודאי האמת אתה ונמאסת בעיניו וגם יש לומר דבר חדש דחשבה שתטעון דאסורה עליו דשויא אנפשה חתיכה דאיסורא וכמה כרכורים כרכרו בזה הר"ן בשם בעלי התוס' דאיסור שבה להיכן אזל וא"כ יצטרך לגרשה בשביל דשויא אנפשה חתיכה דאיסורא. ובזה יש ליישב מה שהקשה הגדול הנ"ל במה שחידש הר"ן דאפקעינהו רבנן לקידושין והיתה פנויה וכתב הר"ן דלפ"ז בטוענת שנאנסה מנתין וממזר ל"ש זאת ואינו במשמע וע"ז הקשה הגדול דהלא מבואר בהדיא גבי אהלויי ונפטי דשם אמרה מן הנכרים ואפ"ה אמרו דעיניה נתנה באחר ולפמ"ש קשה טובא דשם לא שייך שויא אנפשיה חתיכה דאיסורא דהא ספק לה שמא מן הנכרים וא"כ לא שייך שויא אנפשיה חתיכה דאיסורא וכמ"ש השיטה מקובצת וכבר כתבתי בשו"ת שואל ומשיב ח"ג סי' ק' ליישב קושית הגדול הנ"ל ולפמ"ש כאן שוב יקשה למה אמר חיישינן שמא עיניה נתנה באחר והא לא צריך לגרשה דלא מאיסה בעיניו ולא שייך שויא אנפשיה חתיכה דאיסורא מיהו יש לומר דלפמ"ש רבא זימנין דתקיף לה מן בעלה וא"כ יש לומר דלא תרצה להנשא רק שתקיף לה מן בעלה כמ"ש רש"י לחד פירוש וא"כ בכה"ג שפיר חיישינן ועיין בחבורי שו"ת שואל ומשיב ח"א סי' ס"ז ודו"ק ועיין מ"א מ"ש ליישב קושית הגדול על הר"ן ז"ל גם אנכי כתבתי כן אבל הוא לא הביא דברי השטמ"ק שכ"כ דבספק לא שייך שויא אנפשי' חתיכה דאיסורא ודו"ק היטב:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף