שואל ומשיב/ד/ב/קט
שואל ומשיב 
ד ב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אתמול בש"ק פנחס למדתי ביבמות דף מ"ה ע"ב ההוא דהוו קרי לי' בר ארמיתא אמר רב אסי מי לא טבלה לנדתה ההיא דהוי קרי ליה בר ארמאה אמר ריב"ל מי לא טבל לקריו וקשה לי טובא דמה ראיה ממה דטבל לקריו דלמא לא טבל כלל דהא קי"ל דבטלה לטבילתה וריב"ב אמר אין דברי תורה מקבלין טומאה כלל. ולכאורה רציתי לומר דריב"ל לשיטתו בברכות דף כ"א מנין לבעל קרי שאסור בדברי תורה וכו' וא"כ ע"כ טבל לקריו אבל ז"א דהרי ריב"ל אמר בעצמו בדף כ"ב שם אמר ריב"ל מה טיבן של טובלי שחרין ופריך מה טיבן והא ריב"ל הוא דאמר דאסור בתורה ומשני ה"ק מה טיבן בארבעים סאה אפשר בתשעה קבין מה טיבן בטבילה אפשר בנתינה ע"ש וא"כ היכא פסיקא לי' דטבל לקריו ואף אם טבל הא מבואר באו"ח סי' פ"ח דארבעים סאה דב"ק סגי בשאובין וא"כ בשאובין לא הועיל לענין גירות דבעי טבילה כשרה ושאובין פסול וראיתי ברמב"ם וטוש"ע סימן רס"ח שהעתיקו שאם ראינו שטבל ע"כ נהג בכשרות הוא גר צדק ע"ש מ"ש בשם הה"מ אבל ריב"ל דפסיקא ליה דמי לא טבל לקריו הוא תמיה דלמא טבל בשאובין או בט' קבין וצע"ג. ודרך אגב אומר במ"ש התוס' ביבמות שם ד"ה מטבלה דבעבד לא גזרו בנשג"ז כדאמר בנדה דף כ' לא נמצא כלל שם וכוונת התוס' בנדה דף מ"ז וגם שם לא נזכר בש"ס רק דהתוס' כתבו כן ע"ש ודו"ק:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |