שואל ומשיב/ד/ב/צ

שואל ומשיב ‏ ד ב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה רביעאה חלק ב סימן צ   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

למדתי בנדרים דף ח' מנין שנשבעין לקיים המצות שנאמר נשבעתי ואקיימה לשמור משפטי צדקך והלא מושבע ועומד מהר סיני הוא אלא הא קמ"ל דשרי לי' לאינש לזרוזי נפשיה ועיין רא"ש שכתב מנין שנשבעין לקיים המצות ולא ניחוש דלמא אתי לידי תקלה ויעבור על שבועתו ובזה מיושב הא דפריך והלא מושבע ועומד והר"ן הקשה והלא חל בל יחל אף דלדבר מצוה לא חל דלהרע או להיטיב כתיב ולא לדבר מצוה היינו דוקא לקרבן אבל איסור בל יחל חל וא"כ מה פריך בש"ס ולפמ"ש הרא"ש אתי שפיר דהכי מקשה מה ס"ד דיהי' אסור וא"ל דחיישינן שמא יבא לידי תקלה שיעבור על שבועתו דהרי מושבע ועומד מהר סיני וא"כ בודאי יחוש לנפשו שלא יעבור וע"ז אמר דלזרוזי נפשי' שעי"ז יעמוד על נפשו לקיים בשביל שאסר על נפשו ונשבע והדבר חמור עליו ביותר והנה אח"כ אמר רב גידל האומר אשכים ואשנה פרק זה נדר גדול נדר ופריך והרי מושבע ועומד מהר סיני ואין שבועה חלה על שבועה ובחבורי יד שאול בסי' פ"ג הקשיתי דלמה סיים כאן ואין שבועה חלה על שבועה ולמעלה פריך סתם והלא מושבע ועומד הוא וע"ש מ"ש בזה וכעת נראה דהנה כבר הבאתי קושית הר"ן שהקשה דהא מכל מקום בל יחל עובר ומה פריך אך נראה דקושית הש"ס היא דהנה הוא מושבע ועומד מהר סיני וא"כ לקיים המצוה לא מועיל מה שנשבע דהרי צריך לקיים מצד שבועת התורה ומכין אותו עד שתצא נפשו לקיים דא"כ מה הועילה השבועה שנשבע יותר לקיים המצוה דעיקר חלות השבועה כשעבר ולא קיים דלאחר שעבר שוב אין עונשין על העשה ועיין כתובות פ"ו וברש"י שם וא"כ מה זה שאמר מנין שנשבעין לקיים המצוה שנאמר נשבעתי ואקיימה דהא לקיום המצוה לא חל תיכף כח השבועה רק שאם יעבור על המצוה ילקה מכח השבועה אבל לא הועילה לענין קיום המצוה וע"ז אמר דהועילה לענין הקיום לזרוזי נפשיה שעי"ז יקיים מצות התורה וכמ"ש למעלה ומעתה אתי שפיר דלא הי' צריך לסיים ואין שבועה חלה על שבועה דהרי הועילה אם יעבור על המצוה ושפיר חל עליו שבועה שניה כדי שילקה אבל באומר אשכים ואשנה פרק זה דמצד מצות התורה הרי יכול לקיים בלימוד אחר וכבר הקשיתי על הש"ס דפריך דמושבע ועומד דשבועת הר סיני יכול לקיים בלימוד אחר וביד שאול שם הבאתי שהקדמונים הקשו כן וא"כ באמת הועילה השבועה על לימוד זה ולכך פריך דהא אין שבועה חלה על שבועה דאטו בלימוד זה לא מקיים מצות התורה וא"כ אין מקום חלות על השבועה ולזרז ג"כ לא שייך דמה מזרז עצמו בזה שנשבע ללמוד זאת והלא יכול ללמוד מצד מצות התורה במקום אחר וא"ל דרצה לזרז שלא יתכשל מללמוד כלל וא"כ היינו דרב גידל קמייתא וע"ז משני כיון דאי בעי פטר נפשיה בק"ש א"כ שפיר הועילה השבועה שילמוד דהרי יכול לקיים בק"ש ולא ילמוד כלל ודו"ק ועיין באבני מלואים מ"ש בתשובתו הנספח לח"ב סי' י"ב בביאור ענין מושבע ועומד מהר סיני וזה לא שייך לענין קיום מצות עשה ע"ש אבל לפמ"ש אתי שפיר שוב ראיתי בתוס' ישנים שפירשו הא דפריך והלא מושבע ועומד מהר סיני קמייתא דהיינו דלא חיישינן שמא יעבור משום דמושבע ועומד מהר סיני וכמ"ש למעלה ונהניתי שכוונתי לזה בראשית ההשקפה ודו"ק:

והנה הרא"ש כתב בפירושו דהוא מתורת נדר דלא הוה נדר גמור דנדר היינו שיתפיס בדבר הנדור אלא הוא נחשב כאילו נדר צדקה דבפיך זו צדקה והנה ביארתי בחיבורי יד שאול דזה אינו נדר כלל רק דהדיבור מתקיים כיון שהוא דבר מצוה מתקיימים בדיבור והבאתי דברי המהרי"ט שביאר בהדיא כן והוה כמו צדקה דאמירה לגבוה כמסירה להדיוט וע"ש שביארתי הדברים היטב ובזה אני אומר מה דפריך והא מושבע ועומד מהר סיני ואין שבועה חלה על שבועה ודקדקתי לעיל למה מסיים ואין שבועה חלה על שבועה ולעיל בדרב גידל לא סיים זאת ולפמ"ש הכי מקשה כיון דבאמת אינו נדר דנדר בעינן בדבר הנדור ורק דכיון שהוא למצוה מתקיים בדיבור בעלמא כמו בצדקה דאמירה לגבוה כמסירה להדיוט ולפ"ז כיון שהוא מושבע ועומד לא חל שבועה על שבועה דלאיזה צורך נדר זאת ואין ריוח באמירה ההיא וכעין מ"ש התוס' בקידושין דף כ"ז דכל דאין ריווח להקדש ל"ש אמירה לגבוה וה"ה כאן דכל שמושבע ועומד למה לי אותה אמירה ולא חל כלל על מה דמושבע ועומד מה"ס ובזה נראה מה דאמרו הואיל ואי בעי פטר נפשי' בק"ש והיינו שוב יש ריוח באותה אמירה שוב הו"ל אמירה לגבוה ודו"ק היטב. והנה הר"ן מקשה בהא דאמר אי בעי פטר נפשי' בק"ש שחרית וערבית והא לימוד תורה מצוה ביום ובלילה ובספר בית הלל סי' רמ"ו ביו"ד הקשה דבמנחות דף צ"ט מבואר דבק"ש שחרית וערבית מקיים מצות והגית בו יומם ולילה ועיין ביד שאול סי' רמ"ו מ"ש בזה וכעת נראה דהנה מצות לא ימוש אינו רק בדברי קבלה וחל השבועה על מה שאינו מפורש בתורה וזה כוונת הר"ן בתירוצו שם ודו"ק ובזה מיושב היטב מה שהקשיתי והיא קושית הקדמונים דלמה לא משני דאינו מצווה דוקא על לימוד זה.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · מעבר לתחילת הדף