שואל ומשיב/ד/ב/פ

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שואל ומשיבTriangleArrow-Left.png ד TriangleArrow-Left.png ב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שואל   מהדורה רביעאה חלק ב סימן פ   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

כה הראני היום הרבני המופלג החריף מוה' יצחק חיות בהרב הגאון מזאלקווא בהא דכתב רש"י במנחות דף מ"ח ד"ה ואם היתה שבת אשלא לשמן קאי ושבת ועצרת היא והוא תמוה דלאיזה צורך פירש כן ולפענ"ד נראה דהנה בהא דאבעיא בביצה דף כ' לדברי האומר נדרים ונדבות אין קרבין ביו"ט עבר ושחט מהו והפ"י הקשה דהא זריקה אינו רק שבות ושבות במקדש לא גזרו והאריך בזה ואני לא זכיתי להבין דל"ש שבות במקדש דכל הטעם דכהנים זריזין הם כדאמרו בשבת דף כ' וכבר כתבתי בתשובה דדוקא שבות שאסור משום גזירה שייך לומר דכהנים זריזין הם ולא יטעו כמו התם לענין דחיישינן שמא יחתה וכהנים זריזין הם אבל כל דאיכא שבות מצד עצמו כמו הכא דהזריקה היא שבות בעצם א"כ גם במקדש גזרו בזה והארכתי בזה וכמדומה שמצאתי סברא זו בריב"ש וא"כ ל"ק כלל ובלא"ה יש לומר דכמו שכתב הרע"ב לענין דלא גזרו על שבות בהש"מ דכל דאיכא שני שבותין גזרו כמו כן כאן איכא שני שבותין שבות דזריקה ושבות דמוקצה דכל דעבר ושחטן אדחי לה ואינם ראוים היום א"כ אתקצי להו ואף דאין מוקצה לחצי שבת היינו היכא דהדר אחזי אבל כאן אתקצי היום באכילה ורק שיכול לזרוק שיהיה ראוי לאכול היום ועכ"פ אתקצי כבר דלא ראוי לשחטו וכל ששחטו הוה מוקצה מיהו זה אינו דכל דראוי לאכול הבשר היום א"כ ע"י הזריקה יהיה ראוי והו"ל מוקצה לחצי שבת מיהו אכתי איכא נ"מ בין למ"ד להתיר בשר באכילה ובין להקטיר אמורין לעכב דלהקטיר אימורים לעכב אינו ראוי היום והו"ל מוקצה מיהו בלא"ה ל"ק דל"ש והנה בהא דאמרו אם היתה שבת לא יזרוק ואם זרק הורצה לכאורה כאן הוה שני שבותים דכאן הוה מוקצה ג"כ וזריקה ג"כ שבות ולא הותר אך לכאורה בשבת ל"ש מוקצה ולפ"ז אם היה שבת ועצרת דביו"ט שייך מוקצה וכבר הארכתי בזה דאם הי' שבת ויו"ט בהדדי אי נימא כיון דכל הטעם דיו"ט שייך מוקצה משום דקיל וכדאמרו ריש ביצה והרי כיון דאיכא שבת ג"כ ל"ש להחמיר והבאתי דברי הש"ס בשבת דף למ"ד דשלמה שלח מת מוטל בחמה וכלבים רעבים והרי דוד מת בעצרת כמ"ש התוס' וא"כ הו"ל יו"ט ושבת אבל התוס' בחגיגה כ' דפליגי אהדדי וא"כ אפשר דלכך פירש"י דהיה שבת ועצרת ביחד דלא שייך מוקצה לכך אם זרק הורצה ודו"ק היטב. והנה לכאורה קשה דאמאי אם זרק הורצה הא כיון דלכתחלה לא יזרוק וא"כ אתקצי והרי שוב הוה היסח הדעת דפוסל בקדשים והוא לכאורה קושיא גדולה אמנם כיון דבשבת לא שייך מוקצה שוב לא אתקצי אלא לפ"ז בעצרת דיו"ט אתקצי שוב פסול משום היסח הדעת אמנם כיון דחל עצרת בשבת גם משום יו"ט לא אתקצי דהא לא שייך יו"ט דקיל דהא איכא שבת וכמ"ש לעיל וזה כוונת רש"י דחל עצרת ושבת בהדדי ודו"ק היטב כי חריף הוא:

עוד הראה לי המופלג הנ"ל הא דאמרו במגלה דף ט' תפילין ומזוזות מ"ש משום דכתיב בהו והי' בהוייתן יהו מאי תרגום שכתבו מקרא איכא וע"ז הקשה דלפי מה שנדפס בכסא רחמים במ"ש הפייטן ביוצרות שבת נחמו דין שמע בכל לשון להתמלל בארבעה כו' ופירש הגאון מוהר"ל מפראג דהיינו דטטפת באפריקי שתים וכו' וא"כ נשמע דמותר בכל לשון וא"כ שוב יש תרגום שכתבו מקרא והשבתי דלפמ"ש בחבורי על משניות במס' ידים שם דתרגום שכתבו מקרא היינו מה שנמצא התרגום שנכתב לפי משקל העברי עד"מ אילן דבתרגום הוא אילנא ובעברי הוא אילן על משקל עברי והארכתי בזה וא"כ זהו דפריך בתפילין א"א לשנות על משקל העברי דכתיב והי' בהוויתן יהי' וא"כ לא שייך לומר תרגום שכתבו מקרא ומדוקדק מה דאמרו תפילין ומזוזות דכתיב והי' בהווייתן יהי' ולא פריך בפשיטות תפילין ומזוזות מה תרגום שכתבו מקרא איכא ולפמ"ש אתי שפיר ולדבר זה העירני במקצת החריף הנ"ל ודו"ק:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף