שואל ומשיב/ד/ב/עז

שואל ומשיב ‏ ד ב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה רביעאה חלק ב סימן עז   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

כלל גז"ש דאין אדם לומד מעצמו.

נתתי לבי לעיין במ"ש התוס' בשבת דף קל"א ע"ב ד"ה סד"א נילף שבעת ימים מסוכה והקשו דהא אין אדם דן גז"ש מעצמו אלא א"כ למדו מרבו ומ"ש ושמא דשמא בעלמא ניתנה למדרש עיין מהרש"א ומהר"ם לובלין שנדחקו בכוונת דבריהם ולפענ"ד ליישב קושית התוס' דהנה במ"ש בעירובין דף נ"א וכן בכמה מקומות ראיתי הא תנא דבי ר' ישמעאל ושב הכהן ובא הכהן זו היא שיבה זו היא ביאה לפענ"ד יצא לו ממה דאמרו כלל די"ג מדות מגזירה שוה ולא אמר מתיבה שוה והיינו שאף שאין התיבות שוות כל שהוא מגזרה אחת כמו ושב הכהן ובא הכהן דאף שאין התיבות שוות מ"מ כל דהוא מגזרה אחת והיינו שעכ"פ הכוונה אחת אף שלא נאמר בתיבה שוה מ"מ הוה גז"ש וזה שחידש ר' ישמעאל דהכוונה אחת. ולפענ"ד מה דאמרו אין אדם דן גז"ש מעצמו אלא א"כ למדה מרבו. ולכאורה מה נשתנה גז"ש מכל שאר הי"ב מדות שאדם דן מעצמו ומ"ש בכללי הגמרא בשם הרמב"ן שהרי כמה מלות כתובות בתורה א"כ יוכל להרוס כמה דינים לכאורה אין מובן. ולפענ"ד דוקא גזרה שוה דהיינו שאין התיבות שוות רק שהגזרה שוה בזה אין אדם יוכל ללמוד מעצמו ורק צריך לקבל מרבו אבל מה שהתיבות שוות זה יוכל לדון מעצמו וא"כ שבעת ימים משבעת ימים שהתיבות שוות זה יוכל לדון מעצמו כנלפענ"ד דבר חדש. ובזה נראה לי מ"ש בעירובין שם ה"מ היכא דליכא מידי דדמי לי' אבל היכא דאיכא מידי דדמי לי' ילפינן ולכאורה קשה כיון דאין אדם דן גז"ש רק שקבלה מרבו א"כ הרי קיבל מרבו ללמוד גז"ש ולמה לא יוכל לדון מזה.

ולפמ"ש אתי שפיר כיון דזה תלוי בסברא דהכוונה עכ"פ אחת וכל שיש תיבות שוות כמו התם חוץ מחוץ והתני דבר"י יהי' ללמוד חוץ מחוצה א"כ עדיף יותר ללמוד חוץ מחוץ דהתיבות שוות מללמוד חוץ מחוצה דאין התיבות שוות רק שהגזרה אחת ולפ"ז כל דהתיבות שוות עדיף יותר ממה שהגזרה שוה כנלפענ"ד כלל גדול בדיני גז"ש וצריך ביקור אם לא ימצא סתירה לזה. ובזה מיושב מה שהקשו דא"כ דכל גז"ש מקובלת מסיני זה ניתן לנו לדרוש ולפמ"ש התיבות ששות זה ניתן לנו לדרש אבל כל שרק הגזרה שוה צריך ללמוד מרבו ודו"ק. שוב ראיתי סתירה גלויה לזה שחידשתי דכל דהתיבות שוות אדם יכול ללמוד מעצמו והרי בפסחים דף ס"ו אמרו וכי מאחר דגמר גז"ש ק"ו למה לי ה"ק בשלמא גז"ש לא גמריתו דאין אדם דן גז"ש אלא א"כ קבלה מרבו והרי שם מועדו מועדו גמיר והתיבות שוות ואפ"ה אין לומד מעצמו. אמנם נראה דהרי התם אמרו מועדו מועדו מתמיד ופריך ותמיד גופא מנ"ל אילימא מדכתיב מועדו פסח נמי כתיב מועדו אלא מועדו לא משמע ליה ה"נ מועדו לא משמע לי' ופירש"י דמועדו דקאמרי בזמן היתירא קאמר ואמרו מדכתיב עולת שבת בשבתו על עולת התמיד ע"ש ולפ"ז אף בתיבות שוות כל שהתיבה בעצמותה י"ל דבזמן היתירא קאמר ורק משום דבתמיד כתיב בהדיא דדחי ולכך יליף מועדו מועדו מתמיד והיינו דמועדו בתמיד ודאי אף בשבת מדכתיב על עולת התמיד וא"כ כיון דמהתיבה גופא לא יכול ללמוד רק מדכתיב בהדיא בתמיד א"כ אף דהתיבות שוות בכה"ג צריך ללמוד מרבו דהרי בתמיד אף דהי' כתיב במועדו הוה אמינא בזמן היתירא ואצריך קרא בפירוש שוב גם תיבות שוות הוה כגזרה שוה וצריך ללמוד מרבו ובנדה דף י"ט ע"ב דאמרו וילפוה בגז"ש שלחיך פרדס רמונים וכתיב ושולח מים ע"פ חוצות וע"ז אמרו דאין אדם דן גז"ש מעצמו היינו שם בודאי אין התיבות שוות רק דכתיב שלחיך וכאן כתיב ושולח ובזה בודאי אין אדם דן גז"ש מעצמו אלא א"כ קבלה מרבו כנלפענ"ד:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף