שואל ומשיב/ד/ב/סו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שואל ומשיבTriangleArrow-Left.png ד TriangleArrow-Left.png ב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שואל   מהדורה רביעאה חלק ב סימן סו   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הנה אור ליום א' למדתי בנימוק"י פרק שני דיבמות והרי"ף שם פסק כחכמים דס"ל כשמואל דבמנאפים עד שיראו כמנאפים ולא בעי כמכחול בשפופרת והנמק"י כתב דג"כ דמשיראו שוכבים זה על זה וכו' ונאסרת על בעלה ובאמת הבה"ג כתב דאף דהורגין משיראו שוכבים זע"ז כדרך המנאפים אבל לאסרה על בעלה עד שיראו כמכחול בשפופרת והרא"ש חולק וכתב דק"ו הוא אם הורגין משיראו כדרך המנאפים אף כי לענין איסור בלבד ועיין שו"ת נוב"י מהד"ב חלק אהע"ז סי' י"א מ"ש בזה ובחידושי לרמב"ם הלכות סוטה הארכתי בזה. וכעת נראה לי דבר חדש דהנה בהא דאמרו כשם שאסורה לבעל כך נאסרת לבועל והב"ש בסי' י"א כתב גם להיפך כשם שנאסרת לבועל כך נאסרת לבעל והדגול מרבבה כתב דלא מצינו זאת אמנם נראה דהנה באמת ס"ט ברה"י דטמא יליף מסוטה דעשה הכתוב ספק כודאי וכתב רש"י בחולין דף ט' דיליף מנטמאה נטמאה כשם שאסורה לבעל כך אסורה לבועל והוא תמוה דמה בעי רש"י בזה וכתב דו"ז בישועת יעקב וכמדומה שכן ראיתי בבית שמואל אחרון דהנה כבר נודע מ"ש הרשב"א דחזקה לא מהני נגד אדם שטוען ברי הוא נאמן יותר מחזקה ולפ"ז לגבי הבועל אם יטעון ברי שלא בא עליה ל"ש חזקה דהוא טוען ברי ורק דלגבי בעל הכתוב עשה ספק כודאי ממילא גם לגבי בועל נעשה כודאי וז"ש רש"י בחולין ודפח"ח ולפ"ז נ"ל דבר נכון דאם הבועל טוען שלא הי' כמכחול בשפופרת אף שיש חזקה שמשעה שראו שוכבין כדרך המנאפים חזקת צורה זו שבעל כמ"ש הרמב"ם אבל עכ"פ לא יכול לאסרה על הבועל וממילא לא נאסרה לגבי הבעל דהא כשם שאסורה לבועל נאסרה לבעל וא"כ כל שא"י לאסרה על הבועל גם לגבי בעל לא נאסרה וא"כ ממילא לא נאסרה וגם אם אמרינן כשם שנאסרה לבעל כך נאסרה לבועל ג"כ כל שלא נוכל לאסור על בועל ל"ש הכשם וגם לגבי בעל לא נאסרה וא"כ אתי שפיר דברי הבה"ג דלגבי מיתה שפיר מועיל החזקה דכל שעדים מעידין התורה צותה שנהרוג עפ"י חזקה זו ול"מ טענת אדם לפטור ממיתה אבל לגבי עצמו במקום שאין מיתה רק לאסרה על הבעל אמרינן דכל שהבועל טוען ברי ואנן א"י לאסרה על הבועל גם גבי בעל לא נוכל לאסור וז"ב ונוכל להוסיף עוד לפמ"ש הפ"י בכתובות דף כ"ב דכל שמתרין בו ומקבל התראה לא יוכל לטעון ברי ע"ש ובק"א שם וא"כ שוב לענין הריגה דצריך התראה שוב לא שייך טענת ברי אבל לגבי איסור שייך טענת ברי ובאמת שדברי הפ"י תמוהין אצלי שהוא כתב שלכך הצריכה התורה התראה בשביל שלא יוכל לטעון טענת ברי אבל לגבי איסור שייך טענת ברי ע"ש והוא תימה דע"כ לא כתב הרשב"א רק בדבר שאין חיוב מיתה לזוממין או עונש רק איסור אמרינן דאדם נאמן על עצמו אבל בדבר שרוצה לפטור עצמו מה מועיל טענת ברי והרי הוא בעל דבר ואינו נאמן ותדע דא"כ לא יוכלו העדים לחייבו ממון וכדומה והבע"ד יטעון ברי וזה א"א ועכ"פ דברי הפ"י תמוהין לפענ"ד. ועכ"פ הדבר נכון דבהריגה אינו נאמן לטעון ברי אבל במקום דלא מגיע מיתה וכמו בזה"ז דעיקר אנו דנין על איסור יוכל לטעון ברי וז"ב כשמש. ובזה מיושב היטב קושית הרב הגאון מוהר"ש בן הנוב"י שהקשה שם דלבה"ג איך אמרו בסנהדרין דף מ"א מתוך שיוכלו לומר לאסרה על בעלה באנו והא א"א להיות כמכחול בשפופרת כדאמרו במכות דף זיין רק דסגי משיראו כדרך המנאפים ולפ"ז לא נאסרה לבעלה כלל. ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת יוכלו לומר לאסרה על בעלה באנו וכגון שהבועל לא יטעון ברי ויודה או שישתוק ואז נאסרה לבעלה מטעם חזקת צורה זו שנבעלה או באופן שמת הבועל וכדומה והנבעלת שותקת או אלמת וכדומה. אמנם עדיין קשה דהש"ס מקשה אלא אשה שזינתה היכא משכחת לה הא יאמרו לאסרה על בעלה באנו ומאי קושיא והא משכחת לה בכה"ג דיוכל לטעון ברי. אמנם באמת הדבר נכון דעכ"פ העדים יוכלו להתנצל אנו חשבנו שלא יטעון ברי וא"כ תאסר על בעלה וז"ב. ובזה מיושב גם קושייתו בהא דמוקי בסנהדרין באשה חברה והיאך משכחת לה באשה חברה דהא א"צ התראה. ולפמ"ש אתי שפיר דזה דוקא לטעמו של הנוב"י דתלוי בהתראה דוקא אבל לפמ"ש דכל דחייבת מיתה לא שייך טענת ברי א"כ שפיר חייבת מיתה בזה ודו"ק היטב. שוב ראיתי בקונטרס הספיקות לאחי הקצה"ח כלל ב' אות י"ב שגם הוא השיג על הפ"י ובכלל דבריו דבריי ע"ש:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף