שואל ומשיב/ד/ב/מג
שואל ומשיב 
ד ב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מה שנתחדש לי בש"ת שנת תרל"ה במה שהאריך התנא אלקי מוהראו"ו ז"ל לענין שצריך לישן בשמיני עצרת בסוכה והביא דברי הרשב"א בזה וכבר כתבתי בזה בחיבורי שואל ומשיב ח"ב מהד"ב. וכעת אמרתי דהנה יסוד דברי הרשב"א שהוא הקשה למ"ד אחד מד"ת ושנים מד"ס וכן להיפך א"כ הרי עוברים על בל תוסיף וכעין שהקשו התוס' על שאנו תוקעין מיושב ומעומד וכתב הרשב"א דכל שתקנו חז"ל כן ל"ש ב"ת ולכך יתובי יתבינן בסוכה משום דלא שייך ב"ת זה תורף דבריו והנה הפ"י בר"ה דף ט"ו מביא דברי הרשב"א ואף שקלסיה מ"מ מגמגם בזה דא"כ בטלת ב"ת וחכמים יש להם להוסיף ע"ש ובט"א הביא דברי הרשב"א והוא הקשה מהא דפריך אלא מעתה היושב בשמיני בסוכה ילקה ומה קושיא והא להרשב"א כל שתקנו מותר לישן ול"ש ב"ת והיא קושיא גדולה. ולפענ"ד נראה דבאמת סברת הרשב"א נכונה דהרי הרמב"ם כתב בפ"א ממרים שהתורה צותה על כל מה שיגידו החכמים ויתקנו מצוה שנאמר לא תסירו וכ"כ הרשב"א דהתורה אמרה לא תסירו. אמנם נראה לפמ"ש הרמב"ם דדוקא באמרם שעוף בב"ח אסור אבל אינו מה"ת רק שחכמים גזרו בזה יש להם כח אבל אם יאמרו שעוף אסור מה"ת עוברים על ב"ת ע"ש. ולפ"ז נראה לי דדוקא אם יאמרו שכן גזרו אבל אינו מה"ת זה מצוה מה"ת לשמוע להם אבל שמ"ע וכדומה שיש ספק אולי הוא עדן שביעי וא"כ הרי אם נקיים תקנת חז"ל יהי' איסורי מה"ת שספק תורה יש שמא הי' שביעי ובזה לא יכלו לתקן ולכך בזה שייך ב"ת והוצרך הראבי' לחדש דיש היכר במה שאינם מברכים ולפ"ז בשינה דבלא"ה אין מברכין שוב שייך ב"ת וזה דפריך אלא מעתה הישן בשמיני ולא פריך כשאוכל בשמיני בסוכה משום דבזה יש היכר ע"י ברכה אבל שינה ליכא היכר ועובר על ב"ת ונמצא יש ראי' לראבי' ודו"ק היטב:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |