שואל ומשיב/ד/א/יג

שואל ומשיב ‏ ד א

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה רביעאה חלק א סימן יג   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

החילותי ללמוד ברי"ף ובעה"מ ורמב"ן תר"ל ד' יזכני לחדש חידושים ישרים. ברי"ף כתובות פ"ק הביא הך דאלו נערות גבי חרשת והנה בבעל המאור פרק אלו נערות חידש בהא דאמר ל"ק הא ר"ג הא ר"י כתב הוא לפרש דאית לה חזקה דגופא אמרינן העמד הגוף על חזקת בתולה ויש לה טענת בתולים וקנס אבל לר"י דלא אזיל בתר חזקת הגוף חזקתה בעולה ואין לה לא טענת בתולים ולא קנס וע"ז תמה הרמב"ן תרי תמיהי דהרי ר"י מודה כל דליכא חזקה דממונא דאזלינן בתר חזקת הגוף וכ"ש כאן דאיכא חזקת הגוף וגם חזקה דממונא ועוד הקשה מהא דאמרו אימור דשמעת ליה לר"ג היכא דטענה היא וע"ז הקשה דאם אין חזקתה בתולה רק היכא דטענה א"כ חרשת אמאי אית לה טענת בתולים אטו ב"ד טוענים ברי ולא מועיל רק במקום דיש חזקה ואם צריך גם טענת ברי מה מועיל טענת הב"ד ועיין מלמ"ל פי"א מאישות ה"ח שהאריך ליישב דברי הבעה"מ. ולפענ"ד נראה דקושיא הראשונה יש לומר דכאן לא שייך חזקה דממונא כיון דתמיד יוכל לטעון בחרשת שהרי החרשת אינה יכולה להכחישו א"כ כל שנתחייב לה כתובה איך שייך חזקת ממון דהא תמיד הי' הספק לפניו ואפ"ה נתחייב אלמא דנחית לספק ונתחייב בזה דבשלמא באשה שיכולה להכחישו ולברר שקרו לא נחית אדעתא דהכי דאם משקר תוכל לברר שקרותו בטענת ברי ודלמא תברר בעדים ואם לא תברר שוב צדקו דברי הבעל אבל בחרשת כיון דתמיד הוא יוכל לטעון ואין מי שיכחישו א"כ שוב נחית לזה וחייב עצמו וז"ב וקושייתו השניה ג"כ נוכל ליישב דאמת דצריך טענת ברי ע"פ החזקה והיינו במקום שיכולה להכחישו אמרינן מדלא טענה אבדה חזקתה אבל בחרשת דא"י לטעון שוב אין ריעותא והוה חזקה מעליא ומדברי הרמב"ן הנ"ל יש ראיה למ"ש המקנה בקידושין דף מ"ה דמה דאין הולכין בממון בתר רובא היינו שהבע"ד עצמו טוען ברי אבל הב"ד אין טוענין דהוה מידי דל"ש היינו נגד הרוב והרי הרמב"ן אומר דל"מ טענת הב"ד אלם נגד החזקה ומכ"ש נגד הרוב ודו"ק. והנה הך חזק' דגופא לא הבינותי לפמ"ש הרמב"ן במלחמות פ"ב דכתובות גבי הא דפירש הבעל המאור דקושית הש"ס כיון דרוב נשים בתולות נשאות לשמואל ג"כ פריך דיש חזקה דגופא ג"כ וע"ז כתב הרמב"ן דליכא כאן חזקה דגופא דדוקא לענין זנות שייך חזקה דגופא שלא זינתה דחזקת בנות ישראל כשרות ע"ש ולפ"ז כאן בחרשת שוטה דלא נאסרה על בעלה דהיא כמו אנוסה כמ"ש הב"י סימן נו"ן ועיין מלמ"ל הנ"ל א"כ לא שייך חזקת כשרות בזה ועיין מהרש"א חולין דף מ"א אבל באמת לפענ"ד הדבר תמוה דחזקת גופא היינו שלא נשתנה הגוף ממה שהי' עד השתא ותדע דאל"כ מה שייך בהך דהמדיר למתלי בפלוגתא דר"ג ור"י והא לא שייך כלל חזק' דגופא דהיינו חזקת כשרות במשארסתני נאנסתי דאדרבא לאחר אירוסין היא יותר גרוע ואפילו אם נימא דאנוסה הוה בחזקת צדיקת אכתי לא שייך חזקה דגופא וע"כ חזקה דגופא היינו דלא נשתנה עד השתא ודברי הרמב"ן תמוהין לפענ"ד ועפ"י ר"פ האשה שנתארמלה:

שם פ"ב דכתובות גבי האומר שטר אמנה הוא זה אי דקאמר מלוה תע"ב לעולם דקאמר מלוה וכגון שחב לאחרים והביא בעל המאור קושית הקדמונים דלהמני' במגו דאי בעי מחל וכתב די"ל דערומי קא מערים ומפיק מיניה בב"ד אחרינא ותמה הרמב"ן הרבה קושיות והתמיה הגדולה דהיאך שייך לומר דמפיק בב"ד אחרינא הא אי מהימן ודאי מקרע קרע לי' לשטרא ופטרי' ללוה (כצ"ל) ולפענ"ד ל"ק דשטר אמנה הוא שנתן לו שטר לכשירצה ללות משעבד לי' מהשתא וכמ"ש הר"ן באורך וא"כ שוב לא קרעינן ליה לשטרא דהלוה יאמר שמא ארצה ללות וגם המלוה יטעון כשם שהאמין לו הלוה עד השתא יאמין לו גם על העתיד ושמא ירצה ללות לא יצטרך ליתן שכר כתיבה ושוב יש לחוש דלמא יפקע מיני' בב"ד אחריתא ודו"ק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף