שואל ומשיב/ד/א/יב
שואל ומשיב 
ד א
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מה שהשבתי להרב החריף מוה' אייזיק שעהנפעלד ני' לבראד תמול וכעת הוספתי דברים. מה שהקשה על הראב"ד פ"ד מאיסורי מזבח ה"ד שכתב דאדם הרובע את הבהמה ואינו בן ט' שנים אין הבהמה נאסרת דאין לה הנאה והוה כאנוסה וע"ז הקשה מהא דאמרו בב"ק דף מ"ה דברובע ונרבע עשו בה אונס כרצון א"כ לא שייך אנוס ברביעה במח"כ זה אינו ענין לזה דשם הכוונה דאנסו ובא עליה באונס וע"ז אמרו דאין אנוס ברביעה ושם לא הוה רק התחלת הרביעה באונס אבל אח"כ נהנית וכאן אנוסה מתחלתה ועד סופה דאיך לה הנאה ברביעה כלל והיא אנוסה בדעת ונמאס בעינה וז"פ וברור. אמנם מה דק"ל לאבוה דשמואל דס"ל בכתובות דף נ"א דא"א שנאנסה חיישינן שמא סופה ברצון ולא משכחת לה אנוסה דמותרת רק בשעמדו עדים וראו דמתחלתה ועד סופה הוה אנוסה א"כ מה קאמר בש"ס ב"ק הנ"ל יש ברובע מה שאין בנוגח שרובע עשו בו אונס כרצון משא"כ בנוגח והלא יש לומר דגם ברובע לא עשו אנוס כרצון רק דרובע מפסל משום דסופה ברצון משא"כ נוגח דלא שייך זאת ודוחק לומר דמשכחת לה בעמדו עדים וראו דהיתה אנוסה מתחלתה ועד סופה דבבהמה לא שייך זאת דלא יוכלו לבחון זאת בבהמה מיהו יש לומר כיון דעכ"פ ספק הוא שמא סופה ג"כ באנוסה היאך יוכלו לחייב הבהמה סקילה דלמא אנוסה היא וכבר כתב הרמב"ם פ"י ממלכים שגם בבהמה ספק נפשות להקל ע"ש ובכ"מ וע"כ דעשו גם אונס כרצון.
מיהו אכתי קשה להס"ד דמיירי לקרבן א"כ מספק יש לפסלה מע"ג המזבח וא"כ לא מוכח דעשו בה אונס כרצון מיהו להמסקנא דמיירי לקטלא אתי שפיר גם לאבוה דשמואל ולא מצי להקשות על אבוה דשמואל. אמנם אי קשיא הא קשיא הא משכחת לה גם בנוגח אונס כרצון לפי מה דאמר רבא בתמורה דף כ"ח דולד הנרבעת ולד הנוגחת אסורה היא וולדה נרבעו היא ולדה וכו' והרי העובר ודאי אונס הוא ואפ"ה אסורה אלמא דאסור אף באונס כרצון מיהו יש לומר לפירוש הר"י בתוס' ב"ק דף מ"ז ובכמה מקומות דעובר ירך אמו וא"כ לא שייך אונס כרצון דהבהמה היתה ברצון דהולד אינו נחשב בפני עצמו דהא ירך אמו הוא אבל לשיטת ר"ת הובא בר"ן פרק בהמה המקשה גבי זוז"ג דעובר לאו ירך אמו ומה דאסור הולד משום שסייע ליגח וע"ש וא"כ זה מקרי אנוס ואפ"ה אסור מיהו יש לומר לר"ת דרק למזבח נפסל אבל לא להריגה וכיון דמסיק הש"ס לקטלא איירי א"כ ולד הנוגח באמת אינה נהרגת כנלפענ"ד ודו"ק. ומזה קצת ראיה דלמזבח חמיר מלענין איסור וצ"ע:
ומה שהקשה מעלתו על הרמב"ם פ"א ממעשר ה"ד שהקשה הכ"מ מחולין דף קל"א וע"ז כתב מעלתו דרש"י פירש שם מלוי לכהן ולא מכהן לכהן יפה הקשה וכמדומה שכבר הרגישו בו המפרשים. ומה שהקשה על הכל בו סי' צ"ב שכתב דכל איסורי הנאה אסור לתת לנכרי אף מתנת חנם מדאצטריך קרא להתיר נבלה לנכרי וע"ז הקשה דהקרא אצטריך דלא נאסר מטעם לא תחנם כמבואר בע"ז דף כ' יפה הקשה.
אבל דברי הכל בו ודאי נכונים דכיון דהגוי מחזיק טובה לישראל כמ"ש התוס' בפסחים דף כ"ב וא"כ הדין אמת ומה שהתירה בנבילה דהא דנאסר משום לא תחנם היינו דלהם נחשב לחן אף שמחזיקין טובה אבל לע"ע הוא מחונן לעכו"ם ודו"ק. ומה שהקשה מתוס' ע"ז דף נ"ב לענין כלים והתוס' בע"ז דף מ"ם ד"ה הא להר שכתבו להיפך הנה יש לחלק.
בלא"ה מצינו כמה פעמים שהתוס' פותרין כמ"ש המהרש"א כמה פעמים דרבים בעלי התוס' היו. ומה שהקשה על הגהותי פ"א דמכות על קושית הגרסא שכתבתי דזה לא נקרא מתחלת ברייתו כיון שאפשר שתשחט האם וע"ז הקשה דגם אבמה"ח מותרת בהיותה במעי אמה כמ"ש הט"ז סי' י"ג ס"ק ג' ל"ק ויש לחלק אבל אין הגהותיי לפני:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |