שואל ומשיב/ד/א/יא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שואל ומשיבTriangleArrow-Left.png ד TriangleArrow-Left.png א

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שואל   מהדורה רביעאה חלק א סימן יא   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ראיתי בספר אחד שהובא בשם ספר נחלת עזריאל על חולין שהקשה על התוספתא שהובא במלמ"ל פ"י מרוצח ה"ו שעגלה ערופה נפדית לעולם כמו פרה אדומה וע"ז הקשה בהא דפריך בחולין דף פ"א ועגלה ערופה לאו שחיטה ראויה היא והתנן נמצא ההורג עד שלא תערף העגלה תצא ותרעה בעדר וע"ז הקשה דאי איתא להך תוספתא א"כ למה לא הקשה כמו שהקשה על פרת חטאת דהוה שחיטה ראויה ע"י שפרה נפדית ע"ג מערכתה וה"ה בעגלה ערופה והספר הלז מאריך בזה ולפענ"ד לק"מ דשאני פרת חטאת דנפדית ע"ג מערכתה ור"ש ס"ל כל העומד לפדות כפדוי דמי והרי התוס' בסוטה דף כ"ה כתבו דהא דס"ל לר"ש כל העומד לפדות כפדוי הוא דוקא כשעושה מצוה כמו פרת חטאת דמוצא נאה ממנה ע"ש ולפ"ז בעגלה ערופה ל"מ אם נימא דאין פודין את הקדשים להאכילן לכלבים וא"כ ודאי אינו עומד לפדות ואף אם נימא דפודין להאכיל לכלבים אבל ניהו דרשאי לפדות אבל עכ"פ אינו עומד לפדות ול"ק מזה ולכך הוצרך הש"ס להקשות מנמצא ההורג דתצא ותרעה בעדר וז"ב כשמש. וראיתי בשו"ת הגאון מוהר"ץ ז"ל בעל טיב גיטין במה שנדפס בסוף ים התלמוד שהקשה בהא דאמר בכריתות אימא משעה שראויה לעריפה תקבר ואמאי תקבר יפדו לפמ"ש התוספתא וג"ז ל"ק דניהו דרשאי לפדות למ"ד דפודין להאכיל לכלבים אבל מ"מ מוטב שתקבר ולא לפדות להאכיל לכלבים ולמה יעשה כזאת והתוספתא לא אמרה רק שיכול לפדות אבל מכל מקום למה יפסיד ממונו להאכיל לכלבים וז"ב. והנה בהא דאמר ר' ינאי גבול יש בה ושכחתי ונסבין חבריא למימר ירידתה לנחל איתן אוסרתה והקשו שם דמה טעם יש בה דירידתה לנחל איתן אוסרתה ולמה לא נאסרה מחיים. ולפענ"ד דבאמת כל שיש ספק אולי ימצא ההורג ודאי לא חל הקדש דהוה הקדש בטעות ועיין בכ"מ הלכות רוצח מ"ש בדברי הרמב"ם שס"ל דהוה הקדש בטעות ובאמת התוס' בחולין שם הקשו דמנ"ל להש"ס דלא נאסר מחיים מדתנן נמצא ההורג ודלמא הטעם דהוה הקדש בטעות. אך לפענ"ד נראה דכמו דבאשם תלוי אמרינן דגמר ומקדיש דלבו נוקפו כמו כן כאן גמר ומקדיש כיון שכפרה כתיב בה כקדשים א"כ אמרינן דגמרי ומקדשי דטרם שנמצא ההורג הרי הם עומדים בספק וצריכין כפרה ולפ"ז נראה דלכך ירידתה לנחל איתן אוסרתה דלפמ"ש בטעם דעגלה ערופה שעי"ז שיתקבצו יחד יתגלה ההורג וכ"כ במורה נבוכים הטעם הלז א"כ כל שירדה לנחל איתן ולא נתגלה ההורג ודאי דגמרי ומקדשי ועד עתה הי' מפני הספק כמו באשם תלוי אבל כל שירדה לנחל איתן ודאי גמרי ומקדשי בודאי דודאי לא יתגלה ההורג וז"ב. והנה לכאורה קשה בהא דאמרו עגלה ערופה אינה משנה מטעם דהוה שחיטה ראויה וקשה למה לא קאמר כיון דר' ינאי אמר כפרה כתיב בה כקדשים וא"כ כיון דהוה כקדשים הרי ר"ש יליף דשחיטה שאינה ראויה לא שמה שחיטה מטבוח טבח ואמר דלא יליף משחוטי חוץ דחולין מחולין גמר וכתבו התוס' בדף פ"ה דמכל מקום גם בקדשים ס"ל לר"ש דלא שמה שחיטה משום דעיקר קרא באו"ב בחולין כתיב והקשו שם דא"כ בפסח מהראוי דיהיה שמה שחיטה דקדשים מקדשים ע"ש ולפ"ז בעגלה ערופה דהוה קדשים שוב מהראוי לילף משחוטי חוץ דהוה שחוטה והיא קושיא גדולה. אמנם באמת צ"ל דבאמת ר"ש ס"ל דגם בקדשים כמו פסח שחיטה שאינה ראויה לא שמה שחיטה ושפיר אי אפשר להוכיח משם ולפ"ז מיושב היטב קושית הפ"י והשעה"מ על המהרש"א שכתב דר' יוחנן ס"ל כר' ינאי דעגלה ערופה נאסרה מחיים והקשו דהרי ר' יוחנן ס"ל דעגלה ערופה אינה משנה ואמאי לא משני כאן קודם ירידה כאן לאחר ירידה ולפמ"ש ר' יוחנן לשיטתו דמפרש דטעמא דר"ש דלא יליף משחוטי חוץ דדנין חולין מחולין ולפ"ז קדשים מקדשים דהוה שחיטה שאינה ראויה שמה שחיטה ולכך עגלה ערופה אינה משנה ודו"ק כי הוא דבר חדש ועיין בראש יוסף דף פ"ה ועיין לב ארי' דף פ"א ודף פ"ה:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף