שואל ומשיב/ד/א/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שואל ומשיבTriangleArrow-Left.png ד TriangleArrow-Left.png א

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שואל   מהדורה רביעאה חלק א סימן ב   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

למדתי ב"ב והגעתי לדף מ"ג בהא דפריך ולסלקי בי תרי ולדייני והקשו בתוס' הא בעינן תחלתו וסופו בכשרות ומה מועיל סילוק ובשיטה מקובצת הביא בשם הראב"ד דכל לגבי נפשיה לא הוה בגדר עד וא"כ כל שמסלק עצמו שוב הו"ל תחלתו בכשרות וע"ז הביא בשטמ"ק שם בשם הרשב"א שהקשה ע"ז מהא דאמרו בסנהדרין דף י' אדם קרוב אצל ממונו לא אמרינן וא"כ שוב הוה בגדר עד והו"ל תחלתו בפסלות ותמהני דהרי הר"ן בחידושיו לסנהדרין שם הביא שיטת הראב"ד באורך דכל לגבי עצמו לא מקרי בגדר עד והוה בעושי דבר ולא במקיימי דבר ומה דאמרו אדם קרוב אצל ממונו לא אמרינן היינו דוקא שם שהוא מעיד על שורו וצריך כ"ג והוא ענין בפ"ע וע"ז מקרי עד אבל מעיד על ממונו ונכסיו שהם שלו לא מקרי עד רק בגדר בע"ד ע"ש וא"כ לק"מ משם יע"ש ובדבר הזה נדחה דברי הנוב"י סי' כ"ז שהקשה דמלוה ולוה יצילו ע"ש וזה אינו דזה הוה מעיד על עצמו ואינו בגדר עד ודו"ק. ומה שהקשה בשיטה מקובצת הנ"ל דלראב"ד למה ליה לסלוקי כלל ולא נימא פלגינן דיבורא כמו בפלוני רבעני דמעיד על אחר ולא על עצמו א"כ נקבל עדות על אחר ולא לעצמו ע"ש וגם זה ל"ק כמ"ש הריטב"א בחידושיו למכות דף ז' גבי אלעא וטובי' וביאר שם דע"כ אמרינן פלגינין דיבורא רק במקום שצריך להוסיף על עדותו ועל אחרים א"צ לעדות זה כמו פלו' רבעני שלא היו צריכין רק להעיד על הרובע וכדומה אבל מה שאינו מוסיף על עדותו לא שייך פלגינן דיבורא וה"ה כאן שמעידים שהס"ת גזל זה והס"ת נוגע לו ולאחרים בזה לא שייך פלגינן דיבורא. ולפענ"ד להוסיף דשם שני עדות הן ויוכל להיות שרבע ולא לו וא"כ עדות חלוקות הן אבל כאן הם מעידים שזה הס"ת היא של בני העיר וא"א לחלק העדות ל"ש פ"ד וז"ב:

ומה שהקשה הרשב"א דאכתי לא מועיל סילוקם הא מ"מ יש להם קרובים וכבר נפסלה עדותם ואטו מיירי בגרים שאין להם שום קורבה והיאך מועיל סילוקם הא לגבי קרובים נפסלו ועדות שבטלה מקצתו בטלה כולה וזהו קושיא חמורה ולפענ"ד נראה עפ"י מה דנחלקו הע"ש והסמ"ע אי נוגע פסול קורבה הוה או חיישינן דמשקר ע"ש בסימן ל"ז ולפ"ז כיון דנוגע אינו רק משום דחיישינן דמשקר נראה לפענ"ד דדוקא אם מעידין על הקרוב בלבד חיישינן שמא משקר בשביל טובת קרובו אבל כאן מעיד על הס"ת שהן של בני עיר ויש בבני העיר קרובים ורחוקים א"כ כיון דאין אדם חוטא ולא לו וכל שנסתלק ואין לו טובה ניהו דהרחוקים מגיע להם ג"כ טובה ל"ח דבשביל טובת קרובים יעיד בשקר ויגיע לרחוקים ג"כ טובה זה לא אמרינן ואדרבא מתוך שנאמנים על הרחוקים גם על הקרובים נאמנים ודוקא אם יגיע לו טובה זה הוה נגיעה גמורה בזה פסול אף שמעיד גם על הרחוקים בזה אדם קרוב אצל עצמו והיה נוגע גמור אז חיישינן שמא משקרי לגבי אחרים ג"כ אבל כל שאינו נוגע לעצמו רק נגיעתו בשביל שמגיע טובה לקרובים בזה כל שמעיד בכללות קרובים ורחוקים לא חיישינן שישקר בשביל קרובים והרי לגבי רחוקים נאמן ועיין כעין זה בקצה"ח סי' ל"ז שמחלק בין מעיד לעצמו בזה אף בדרך רחוקה ונפלאה ג"כ מקרי נגיעה אבל מה שמעיד לאחרים רק שיוכל להגיע טובה גם לו זה מקרי נגיעה דרבנן ע"ש וכעין זה אני אומר כאן דכל שמעיד לו אז אינו נאמן אף שמעיד לגבי אחרים רחוקים אבל אם זה נסתלק והוא מעיד בכללות קרובים ורחוקים בזה אי אפשר לומר שמתוך שאינו נאמן לגבי קרובים לא יהיה נאמן לגבי רחוקים זה ודאי לא אמרינן ואדרבא מתוך שנאמן לגבי רחוקים נאמן גם על הקרובים ולא חיישינן למשקר בשביל זה כנ"ל אבל לא מצאתי שום סמך בזה. והנה הרמב"ן כתב דלא שייך תחלתו בפסלות בזה דהרי לאחרים הי' כשר מתחלתו וכל שנסתלק לזה שוב כשר לגבי אחרים דהרי לגבי אחרים היה כשר מתחלתו וע"ז כתב הרשב"א דנוח לו דברי הרמב"ן ואני תמה דגם ע"ז קשה קושית הרשב"א דמכל מקום נפסל לגבי קרובים והוה תחלתו בפסלות והרשב"א הקשה מהירושלמי כתב מתנה לשני בני אדם והעדים קרובים לזה ורחוקים לזה ור' יוחנן אמר דפסולין ואמאי לסתלקו לגבי קרוב ויעידו על הרחוק ונדחק מאוד דאה"נ דאם נסתלקו כשרין לגבי רחוק ומה דמדמי לנמצא אחד מהם קרוב או פסול זה רק דמוין בלבד ע"ש וזה דחוק אבל באמת לפמ"ש הריטב"א במכות שם גבי אלעי וטובי' דכל שחתמו על שטר אחד א"כ לא מועיל סילוק דאכתי השטר נכתב בפסול ובטל השטר ע"ש וא"כ הוה תחלתו בפסול ומה מועיל סילוק ואף דהוה עדים בע"פ לגבי הרחוק אפשר דכל שהעידו בשטר אחד נפסלו ואפשר דבאמת כשרין לגבי הרחוק ויהי' מלוה ע"פ בעדים ועיין חו"מ סי' נ"א אבל מה שהקשיתי על הרמב"ן קשה וע"כ צ"ל כמ"ש דכל שמעידין על הקרובים והרחוקים ביחד ל"ח לגבי נוגע ודוקא כשנוגע לעצמו הוא דפסול אף לרחוקים ע"ש ודו"ק. שוב ראיתי דברי הרמב"ם פי"ב מעדות דכתב דאם העיד על פלוני שרבע שורי הואיל ומעיד על האחר ונאמן על האחר נאמן גם על שורו מתוך שנאמן על הרחוק נאמן גם על הקרוב אבל במעיד על עצמו דהוא קרוב מאד על עצמו אינו נאמן גם על הרחוק ע"ש ובשיטה מקובצת כתובות דף ח"י גבי אנוסים היינו ע"ש שביאר זאת ומזה ראיה לדברי שכתבתי דלגבי קרובים מתוך שנאמן לגבי אחרים הרחוקים נאמן גם על הקרובים אבל כל שמעיד על עצמו היינו בלא סילוק שוב אינו נאמן גם על הרחוק ות"ל מצאתי רבים וגדולים שהלכו בסברא זו ואף לשיטת הראב"ד פי"ב שם שחולק על הרמב"ם ופירש דמתוך שאינו נאמן על השורו שהוא קרובו אינו נאמן על האחר ג"כ ולא קטלינן גם האחר ע"ש היינו שם דמעיד על השור ועל האחר אבל באם אינו מעיד כלל על עצמו רק לגבי אחרים ואינו רק משום נוגע בזה ברור דמתוך שנאמן לגבי אחרים הרחוקים נאמן גם על הקרובים וכל שנסתלק לגבי עצמו שוב נאמן גם על הקרובים בכללות דמעיד גם לאחרים וז"ב כשמש ות"ל אנהרינון לעיינין. שוב ראיתי בש"ע סי' נ"א ס"ז דמבואר דכל שנסתלק מועיל והש"ך תמה על זה דמנ"ל זאת ומ"ש בשם הרשב"א לא נמצא. והנה בשטמ"ק מבואר הדבר בשם הרשב"א דבנסתלק מועיל וגם מצאתי שם סברא שכתבתי דבשטר לא מועיל סילוק והרשב"א עצמו כתב כן ובאמת שא"כ לא מקשה הרשב"א על הרמב"ן מהך ירושלמי ול"ק כמ"ש ודו"ק היטב ובלא"ה נראה בטעמו שלא מועיל סילוק בשטר דשטר הוה כנחקרה עדותן בב"ד וא"כ נסתלק בעת שחתמו השטר ולדעת הרמב"ן אף במעיד על עצמו הוה כעדות דלא כראב"ד וא"כ כבר נפסל ודו"ק:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף