שואל ומשיב/ג/ג/קנט

שואל ומשיב ‏ ג ג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה תליתאה חלק ג סימן קנט   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לחכם אחד בב"מ דף כ' ש"מ איתא לדשמואל:

אשר הקשה מה פריך הש"ס וניחוש שמא זבנה לכתובתה בטובת הנאה מניסן ועד תשרי ואזל ומפיק לי' לשובר דכתב בניסן ואמר ש"מ לדשמואל דאמר המוכר שט"ח לחבירו וחזר ומחלו מחול והרי התוס' הקשו בב"ק דף פ"ט דאיך קאמר אומדין והא שום אדם לא ירצה לקנות דכל לגבי בעלה מחלה וכתבו דשפיר יקנו כשתעשה בטוחות או כשתשבע וא"כ מה שייך איתא לדשמואל הא מסתמא כשקנו קנו באופן דלא תוכל למחול ואכתי ניחוש. הנה לפענ"ד לא קשה דבאמת צריך ביאור מה פריך הש"ס והא תמחול והרי צריך לשלם מדינא דגרמי וצ"ל או דהקשו למאן דלא ס"ל דיני דגרמי או אף למאן דס"ל דיני דגרמי רק שא"צ לשלם רק כפי מה שקבלה דמים ועכ"פ לא שייך שאומדין דמה ירוויחו כיון שבודאי מחלה ולפ"ז זהו כשמחלה באמת אבל כאן דמכרה דבר שא"ש בזה כ"ע מודו דצריכה לשלם ככל המכירה כיון שכבר גבתה הכתובה א"כ מכרה כל הכתובה בטעות וגזילה בזה צריכה לשלם כל הכתובה מדיני דגרמי א"כ בכה"ג שפיר חיישינן שמא תמחול דא"צ לעשות בטוחות דצריכה לשלם כל הכתובה ודו"ק. וכדומה שכן מחלק בהגהת אשר"י באיזה מקום. אבל אחר העיון זה ליתא דניהו שכתבה שובר צריכה לשלם מדינא דגרמי אבל מכל מקום זה הקונה שלא ידע מזה הוא בודאי לא סמך ע"ז ומסתמא לא רצה לקנות עד שיהיה בטוח שלא תמחול וא"כ הדרא קושיא לדוכתא. ולכאורה רציתי לומר דבאמת מיירי שנשבעה שלא תמחול אבל מה שכבר נתנה שובר או שתתן שובר שזה מקרי מחילה זה אינו בכלל השבועה ושפיר חיישינן שמא כתבה שובר. אבל גם זה דחוק דבכלל השבועה שלא תמחול כל ענין המבטל השטר מפרעון בכלל ולא על דעתה משביעין כ"א ע"ד ב"ד. אך נראה דבאמת צריך ביאור הא דקאמר כל לגבי בעלה ודאי מחלה ול"ל שתמחול הא כל שלא תרצה לשבע על הכתובה לא יוכל הקונה לגבות. אך נראה דכל שא"י למחול שוב גם אם לא תשבע א"נ להפסיד ללקוחות דהלקוחות הו"ל בע"ד דידי' ורק דכל שיכולה למחול נאמנת במגו ועיין סי' י"ז בחו"מ בש"ך ס"ק ד' ובאהע"ז סי' ק"ה ולכך אמרו דיכולה למחול ולפ"ז צ"ל דמ"ש התוס' דיכולה לתת בטוחות שלא תמחול או שתשבע היינו כיון דאינה יכולה למחול שוב גם אם לא תרצה לשבע אין הלקוחות מפסידים וז"ב ולפ"ז כאן שנמצא שובר א"כ מה בכך שנתנה בטוחות הא סוף סוף כל שבעצם יכולה למחול ממילא עכ"פ הודאת פיה בשובר שקבלה כתובתה לא גרע ממחילה וא"כ כל שהודי' שנפרעה היאך יגבו הלקוחות ושפיר אמר ש"מ איתא לדשמואל ומכל מקום כל שיכולה למחול ניהו דעשתה בטוחות הא עכ"פ לא יכלה לשבע וגם יש לומר דהוא ע"י מעמ"ש דלא יכלה למחול ומ"ש התוס' דהבעל לא ירצה להיות במעמד זה דוקא שם אבל כאן כל שנתנה לו שובר מזמן מוקדם מה אכפת לי' כשיהי' במעמד דהא יכול לומר לא נתחייבתי רק כשתשבע והיא א"י לשבע כיון שהודית שנפרעה וז"ב ודו"ק. אחר זמן רב מצאתי בהפלאה בק"א לכתובות סי' ק"ה ס"ק וא"ו שהקשה כן ע"ש מ"ש בזה. והנה בהא דאמרו שם כגון ששטר כתובה יוצא מתחת ידה והקשה הרא"ש דלמא מכרה הכתובה אגב קרקע ונשאר הכתובה בידה ושמעתי קושיא מהרב הגאון מוה' נתן אבד"ק ראווא נ"י דהא עכ"פ כיון דנשאר השטר כתובה תחת ידה הוה האשה כשליש שהרי האמין לה הלוקח והניח השטר תחת ידה ושליש נאמן אף בלי מגו כמ"ש הש"ך סי' ג' אף באתחזיק השטר בב"ד. ובאמת שאין זו קושיא מכמה טעמים דכל דחיישינן שמא הקנתה אגב קרקע והי' עדים בעת ההיא או שנתנה להלוקח כתב שהקנתה לו אג"ק שוב לא נתן לה נאמנות שהרי הכתב מוכיח או עדים ועכשיו אינם לפנינו ואף את"ל דאם איתא שהי' כן קלא אית לי' למלתא וע"כ שהקנתה להלוקח בסתם וא"כ הימן לה הלוקח להיות שליש אבל זה אינו דע"כ לא מבואר דשליש נאמן רק במקום דזה טוען שהוא שליש אבל כאן האשה מודית שלא נעשית שליש שהרי נתנה שובר לבעלה על כתובתה ואנן אליבא דאביי קיימינן אם לא ס"ל כשמואל וא"כ א"י למחול וע"כ שלא מכרה לאחר ולא נעשית שליש א"כ מה מועיל שלישותה מזה שהשטר כתובה בידה דמכל מקום כיון דהיא בעצמה אינה אומרת כן לא נעשית שליש ואינה נאמנת דלמא מכרה לאחר וא"ל דמכל מקום הוא הימנה מתחלה מ"מ למה תהיה נאמנת לומר שהשובר אמת הא כל שנאמינה לזה שוב אינה שליש וניחוש דלמא מכרה בא"ק. ובלא"ה נראה דלא שייך בזה ענין שליש במה שהלוקח לא לקח מאתה השטר דזה אינו על שנתן לה נאמנות דאלת"ה א"כ כל מלוה שיש לו שטר יהי' נאמן נגד הלוה בלא סברא דשטרא בידך מה בעי דהא הימניה במה שהניח השטר בידו וע"כ דזה אינו סברא דלא ניכר בזה שהאמינו וגם בלא"ה כל שנוגע בעדות אין נאמן השליש אף כששלישותו בידו ועיין ש"ך סי' נ"ו ס"ק כ' ע"כ אין מקום לדברים אלה והנה הקדמונים הקשו דאמאי לא ניחוש שמא כתב לה בכתובה משתעבדנא לך ולכל מאן דאתי מחמתך דל"מ למחול. ולפענ"ד נראה דהנה בהא דמבואר בטוש"ע סמ"ד דל"מ כתיבה ומסירה רק בשטרי מכר שהם שטרי קנין אבל שטרי ראי' לא ומבואר שם דבשטרי חוב מועיל ונדחקו הסמ"ע והש"ך דהא גם שטרי חוב שטרי ראיה הם. אך לפענ"ד נראה כיון דקי"ל כותבין שטר ללוה אעפ"י שאין מלוה עמו ומטעם דעדיו בחתומיו זכין לו או בשטרי אקנייתא. וא"כ משכחת לה שהשט"ח יקנה אף שלא לוה עדן ולכך תקנו דבכל שט"ח מועיל כתיבה ומסירה דהא לא נודע אם הוא נכתב מקודם ועדיו בחתומיו זכין לו אבל שטר מכר דלא אמרינן עדיו בחתומיו זכין לו ואף אם נימא דגם במכר אמרינן עדיו בחתומיו זכין לו כמו שנחלקו בזה הראשונים ועיין טור וש"ע סי' ל"ט וסי' רל"ט מכל מקום זה בשטר מקנה אבל לא בשטר ראיה שכבר קנה השדה ולכך לא מועיל כתיבה ומסירה וז"ב. ולפ"ז כאן דאביי הוא דחידש עדיו בחתומיו זכין לו וא"כ להס"ד דלא ידע זאת א"כ הא כתובה ודאי לאו שטר קנין רק שטר ראיה דכתובה ודאי בלא"ה משועבד וא"כ לא מועיל כתיבה ומסירה כלל ושפיר מקשה. שוב הראוני בספר טיב גיטין שנדפס מחדש שבדף י"ג גבי מעמד שלשתן דרך ג"כ בדרך הזה דבכתובה אינו מועיל כתיבה ומסירה רק שהביא דברי הקצה"ח ששט"ח רכיב עליו שעבוד חדש ובזה כתב דהיא אינה מוחלת רק השעבוד חדש ע"ש שדבריו תמוהין דכל שמחלה מחלה ע"כ עיקר החוב וזה א"י למחול דאסור לשהות עם אשתו אבל מ"ש נכון ת"ל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף